גיא גולדשטיין (אמן)
 | |
| לידה |
1974 (בן 50 בערך) חיפה, ישראל |
|---|---|
| מוקד פעילות |
ישראל  |
| עיסוק | אמן |
| סוגה | רוק |
| כלי נגינה |
בס גיטרה |
| שיתופי פעולה בולטים | נערות ריינס |
| פרסים והוקרה |
פרס האמן הצעיר (2007) |
| האתר הרשמי | |
  | |
גיא גולדשטיין (נולד ב-1974) הוא אמן ומוזיקאי ישראלי, וראש המחלקה לתקשורת חזותית בבית הספר מוסררה בירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיא גולדשטיין הוא בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה (1997-2001) ובוגר התואר השני באמנות מבצלאל (2005-2007).
גולדשטיין שילב במשך שנים ארוכות בין קריירות כאמן פלסטי, כמוזיקאי (בסיסט להקת נערות ריינס) וכבעל סטודיו לעיצוב ספרים וקטלוגים בתחום האמנות והתרבות. בשנת 2012 נסע לתקופה ממושכת לניו יורק והחליט להתמקד באמנות, הפעילות של להקת 'נערות ריינס' פסקה (וחזרה להופעות שוב בשנת 2019) והוא חדל לעסוק בעיצוב לחלוטין.[1]
עבודת האמנות שלו משלבת בין התחומים השונים, בשנת 2018 הוא הציג במסגרת תערוכת יחיד במוזיאון פתח תקווה אלבום שכתב ובשנת 2013 הוא הקים את מחלקת התקשורת החזותית בבית הספר מוסררה לאמנות ולחברה בירושלים.
עבודתו של גולדשטיין משלבת מעברים מדיומאלים בין דימוי וטקסט, סאונד ואובייקט; בין צורה, צבע וזמן, והיחסים העדינים שבין רעש ושקט. כאמן חזותי שגם כותב ומחבר מוזיקה, מבסס גולדשטיין את עבודתו על הזיקה שבין החזותי והקולי, ומפעיל חומרים וכלים של מוזיקה וצליל.[2] עיסוקו של גולדשטיין בפיצוח משמעותו של "רעש" לגבי אנשים שונים, הוביל אותו לבחון הפרעות של נרטיבים מיתיים וחברתיים, קונפליקטים דתיים ופוליטיים או כאלו שהם עכשוויים והיסטוריים,[3] ולהבין את ההשפעות הקוליות והמוזיקליות שיש להם על חברה. את עבודתו של גולדשטיין מאפיינים מתח ווקאלי, התנגשויות בין אובייקטים מכניים, וניסיונות שווא לטפח שיתופי פעולה והרמוניה בין אובייקטים, צלילים ונרטיבים.[4] החומריות הווירטואלית של הצליל מאפשרת לגולדשטיין לעצב אותו לצורה בעלת היתכנות של ריבוי עמדות, ודיאגראמה מופשטת אשר ניתנת למימוש באינספור ביטויים.
גולדשטיין זכה במספר פרסים, ביניהם פרס אמן צעיר של משרד התרבות, פרס קשת במוזיאון הרצליה ומלגת הרזידנסי של ארטפורט תל אביב.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס אמן צעיר מטעם משרד התרבות והספורט, 2007
- פרס שרת התרבות, 2012[5]
- תוכנית הרזידנסי של ארטפורט, 2015
- פרס קשת לאמנות, מוזיאון הרצליה, 2017[6]
תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טעויות העתיד וכיבוד קל, ארטפורט, תל אביב. אוצרת ורדית גרוס, 2022
- Second Hand, מוזיאון ג'וזלין לאמנות, אומהה, נברסקה. אוצרת קארין קמפבל, 2021
- פעם אחת, פעמה, שנייה, מוזיאון פתח תקווה. אוצרת דרורית גור אריה, 2018[1]
- Freigedank, מוזיאון הרצליה, אוצר לואיס גראצ’וס, 2017[2]
- Absolute Pitch, גלריה Skolka 28, אוצרת קרינה קוטובה, פראג, 2015[7]
- Transcription of Blue, מוזיאון Katzen Arts Center, אוצר ג'ק ראסמוסן, וושינגטון, 2015 [8]
- Time Signatures, מרכז האמנות Omi International Art Center, אוצרת ג'ני למנסדורף, גנט, ניו יורק, 2014 [9]
- Bells and Whistles, גלריה Rooster, אוצר אנדרה אשקרמיה, ניו יורק 2012
- שלל, גלריה שלוש, אוצרת לאה אביר, תל אביב, 2009 [10]
- שלל II, מוזיאון ינקו דאדא, אוצרת לאה אביר, עין הוד, 2009
- אובייקט מעבר, גלריית החדר, אוצרת מילנה גיצין-אדירם, תל אביב, 2006 [11]
- קוביות סוכר, גלריית החדר, אוצרת מילנה גיצין-אדירם, תל אביב, 2004
- עם ישראל חי, גלריית החדר, אוצרת מילנה גיצין-אדירם, תל אביב, 2002
מבחר תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קו פעולה, רשמים, הביאנלה לרישום בירושלים, בית האמנים, אוצרת הדס מאור, ירושלים, 2019[12]
- גוף ראשון יחיד, גברויות באמנות הישראלית, מוזיאון אשדוד לאמנות, אוצרים רוני כהן-בנימיני ויובל ביטון, אשדוד, 2019
- OSTRALE,ISMUS, הביאנלה לאמנות עכשווית, דרזדן, אוצרת אנדראה הילגר בשיתוף עם דרורית גור אריה, דרזדן, 2019[13]
- From Generation to Generation: Inherited Memory and Contemporary Art, המוזיאון היהודי לאמנות עכשווית, אוצרים לילי סיגל ופייר פרנסואה גלפין, סן פרנסיסקו, 2017[14]
- Fundmental, 5th Mediations Biennale, אוצר תומש ונדלנד בשיתוף עם דרורית גור אריה, פוזנן, 2016[15]
- SpaceTime, גלריה מינוס אחת, אוסף עיתון הארץ, אוצרת אפרת לבני, תל אביב, 2016[16]
- מחשב מסלול מחדש, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, אוצרת דרורית גור אריה, פתח תקווה, 2014[17]
- מחבואים, עבודות על נייר, מוזיאון ישראל, אוצרות נירית שרון-דבל ואווה שניידרמן, ירושלים, 2014[18]
- Pavilion 0, פלאצו דונה, תערוכת לווין בביאנלה ה-53 בוונציה, אוצרים: Grzegorz Musiał, Tomasz Wendland, ונציה, 2013[19]
- מלאכה בנים, מוזיאון חיפה לאמנות, אוצרת תמי כץ-פריימן, חיפה, 2007[20]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של גיא גולדשטיין- גיא גולדשטיין, דף שער בספרייה הלאומית
- מידע על גיא גולדשטיין (אמן) בקטלוג הספרייה הלאומית
נעמה ריבה, האמן גיא גולדשטיין: "כבר לא מעניין לדבר על עצמי או על סבתא שלי באושוויץ", באתר הארץ, 3 בינואר 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מאת מיטל רז, גיא גולדשטיין נטש את נערות ריינס כדי להסתגר במגדל עתיק באירלנד ולעשות אמנות, באתר טיים אאוט, 2018-01-10
- ^ 1 2 רעות ברנע, האמן גיא גולדשטיין: יושב עם ואגנר, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, 2017-10-01
- ^ מי שמביט בי מאחור, באתר Haaretz הארץ
- ^ התערוכות של בני אפרת וגיא גולדשטיין רבות זו עם זו, באתר Haaretz הארץ
- ^ הוכרזו שמות הזוכים/ות בפרס שרת התרבות, באתר ערב רב Erev Rav
- ^ פרס קשת, פרס חדש לאמנות עכשווית, יוענק לגיא גולדשטיין, באתר Haaretz הארץ
- ^ Megan.Flottorp, Absolute Pitch / Absolutní sluch, artnyni, 2015-05-12 (באנגלית)
- ^ Residency Unlimited | Transcription of Blue: Guy Goldstein at American University Museum
- ^ aaq, OMI Arts Center: Architecture OMI / 2017, Art & Architecture Quarterly, 2013-10-27 (באנגלית)
- ^ גיא גולדשטיין, שלל, בגלריה שלוש, באתר artportal.co.il
- ^ "אובייקט מעבר - גיא גולדשטיין". הארץ. נבדק ב-2020-07-11.
- ^ רשמים VII – קו פעולה « The Jerusalem Artists House - בית האמנים בירושלים
- ^ OSTRALE Biennale für zeitgenössische Kunst - 019OSTRALE Biennale O19, www.ostrale.de
- ^ The CJM | From Generation to Generation: Inherited Memory and Contemporary Art, www.thecjm.org
- ^ Home | (באנגלית)
- ^ SpaceTime, www.haaretz.co.il
- ^ felix007, מחשב מסלול מחדש – מוזאון פתח תקווה, באתר www.petachtikvamuseum.com
- ^ Hide and Seek | The Israel Museum, Jerusalem, www.imj.org.il
- ^ PAVILION 0, Signum Foundation (ב־)
- ^ מלאכה בנים, באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת