ורדית גרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורדית גרוס
לידה תל אביב-יפו
מקום לימודים
תחום יצירה אוצרות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שאול אולמרט עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.vardit.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ורדית גרוס היא אוצרת ומנהלת אמנותית, אוצרת מרכז האמנות "ארטפורט".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרוס היא בתם של עו"ד יוסי גרוס וצביה גרוס, לשעבר היועצת המשפטית של משרד הביטחון. היא גדלה בתל אביב, סיימה תיכון עירוני א' בעיר, בעלת תואר ראשון בפילוסופיה ובמשפטים באוניברסיטת ת"א ותואר שני בתקשורת אינטראקטיבית באוניברסיטת ניו-יורק.

בנעוריה הפיקה את להקת "זקני צפת", שעם חבריה למדה בתיכון.[1] בשנים 1994–1998 כתבה ביקורות מוזיקה בעיתון מעריב. החל משנת 1998 כתבה בעיתון ידיעות אחרונות בנושאי תרבות ובין השנים 2008–2013 הייתה מבקרת האמנות של העיתון. בנוסף, כתבה על אמנות ותרבות בעיתונים שונים בהם "העיר", "ArtReview" ו-"Flash Art International".‏[2]

גרוס החלה את עבודתה כאוצרת ומפיקת אמנות בארגון האמנות Creative Time בניו יורק. הארגון פועל להתערבות אמנותית במרחב הציבורי. במסגרת זו עבדה עם אמנים בהם לורי אנדרסון, רודולף סטינגל, ג'ני הולצר, קים סוג'ה, ז'אנג חואן, דייוויד ביירן ועוד.[3] בשנת 2007 הצטרפה לארגון "ארטיס" בשלבי הקמתו, וניהלה אותו במשותף עם יעל ריינהרץ (מנהלת סניף ארטיס בניו יורק) במשך כחמש שנים. במסגרת זו, הביאה אוצרים ועיתונאים בינלאומיים לסיורי אמנות בישראל.

לאחר שובה לישראל עבדה כאוצרת עצמאית, ואצרה את פרויקט "השקט שלפני הסערה" - תערוכת וידאו-ארט של אמנים ישראלים שהוצגה במרכז ווינזאבוד לאמנות, מוסקבה[4] ואת "משחקים אינסופיים"- תערוכת יחיד של סיגלית לנדאו בגלריית סוליינקה.[3]

בשנים 2013 עד 2016 יזמה גרוס ואצרה את "פלסטר" - תערוכת מכירה שנתית לארגון רופאים לזכויות אדם בישראל יחד עם כרמית גלילי.[5][6]

החל משנת 2013 היא מנהלת את מרכז האמנות ותוכנית הרזידנסי ארטפורט, שהוקם על ידי הקרן המשפחתית על ידי הקרן ע"ש תד אריסון.[7] במסגרת זו יזמה את יריד ספרי האמן הראשון בישראל (החל משנת 2015) ואת הסדנה לכתיבת ערכי נשים בוויקיפדיה מדי שנה ביום האישה הבינלאומי[8] (החל משנת 2017). גרוס אוצרת בארטפורט תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות, לצד ליווי קרוב של אמני תוכנית הרזידנסי בשנת פעילותם.

גרוס נשואה לשאול אולמרט, בנו של אהוד אולמרט. מתגוררת בתל אביב.

תערוכות באוצרותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בית חכם בגוף טיפש, גיא גולדשטיין, בית הנסן, ירושלים, 2023[9]
  • ערד, נטליה זורבובה, ארטפורט 2023[10]
  • צבא של מאה שרירים, אפי ואמיר, ארטפורט 2022[11]
  • טעויות העתיד וכיבוד קל, גיא גולדשטיין, ארטפורט 2022[12]
  • פני מזרח מאדימין, הינדה וייס, ארטפורט 2022[13]
  • יללות זהובות, פרויקט סאונד ומציאות רבודה של גל נסים בגני יהושע, פארק הירקון, ארטפורט 2021
  • סמיכות, תערוכות יחיד למריה סאלח מחאמיד ואורלי סבר, 2021
  • חוץ ממני, תערוכה זוגית לנעמה ערד ותכלת רם, 2020[14]
  • אמא בשלי לי מיץ גנבים, תערוכה קבוצתית בהשתתפות אלה ליטביץ, יעל פרנק, רות פתיר, גיל יפמן, דור זליכה-לוי ומרב קמל וחליל בלבין, ארטפורט 2019
  • ברוכים הבאים ליפו, תערוכה קבוצתית לאמנים ותיקים בהשתתפות אורי אליעז, סופי יונגרייז ונחום ענבר, 2020[15]
  • גבי קריכלי לא מאמין, גבי קריכלי, ארטפורט, 2019
  • ידי זהב, דוד עדיקא והילה טוני נבוק, ארטפורט, 2016
  • תנאי חיים, תערוכה קבוצתית בנושא עשרים שנות אמנות מעורבת חברתית, באוצרות משותפת עם סיגל ברניר ויעל מוריה קליין, 2013
  • Infinite Games, תערוכת יחיד לסיגלית לנדאו, גלריית סוליינקה, מוסקבה, 2012[16]
  • השקט שלפני הסערה - תערוכת וידאו ישראלי, מרכז ויזבוד לאמנות עכשווית, מוסקבה, 2010

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ורדית גרוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמית שהם, עכשיו או לעולם לא, חדשות, 30 במאי 1991
  2. ^ הדס מגן, יובל יועז, חגית פלג-רותם, משה ליכטמן וחן מענית, ‏אנשי הקשר של אהוד אולמרט, באתר גלובס, 27 במאי 2010
  3. ^ 1 2 Vardit Gross, Art Cube Artists' Studios
  4. ^ “The Calm Before the Storm” at WINZAVOD Center for Contemporary Art, www.artforum.com (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ ורדית גרוס מונתה למנהלת ארטפורט, באתר ערב רב Erev Rav
  6. ^ פלסטר: תערוכת מכירת אמנות לציון 25 שנה לרופאים לזכויות אדם, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2013-05-01
  7. ^ נמל הבית: ורדית גרוס מנווטת את ארטפורט, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2019-07-23
  8. ^ סדנת עריכה בוויקיפדיה: נשים, אמנות ופמיניזם, באתר artport
  9. ^ תערוכה: בית חכם בגוף טיפש - גיא גולדשטיין - טיים אאוט, באתר תערוכה: בית חכם בגוף טיפש - גיא גולדשטיין - טיים אאוט
  10. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, העיר שהיתה אוטופיה ישראלית היא התפאורה המושלמת לחלום ושברו, באתר הארץ, 19 בפברואר 2023
  11. ^ דנה גילרמן, "המאבק לחירות נמצא בגרון שלנו", באתר כלכליסט, 8 בדצמבר 2022
  12. ^ אתר למנויים בלבד גלעד מלצר, מאחורי כל הרעש והצלצולים מסתתרת אמנות מקורית, באתר הארץ, 13 באפריל 2022
  13. ^ אתר למנויים בלבד אבי פיטשון, תערוכת הווידיאו של הינדה וייס חוזרת לניו יורק של הסגרים והתוצאה מפתיעה, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2021
  14. ^ אתר למנויים בלבד עוזי צור, עוצם עין אחת | להמציא את העולם שהיה, באתר הארץ, 27 באפריל 2021
  15. ^ אתר למנויים בלבד אברהם בלבן, רשימות תל אביביות | געגוע אל הפיסול, באתר הארץ, 26 בפברואר 2020
  16. ^ Infinite Games, Sigalit Landau (באנגלית)