גיבנניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןגיבנניים
Uloborus plumipes side 2.jpg
Uloborus plumipes (מבט מהצד)
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי רגליים
מחלקה: עכבישניים
סדרה: עכבישאים
תת־סדרה: Opisthothelae
משפחה: גיבנניים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Uloboridae
טורל, 1869
תחום תפוצה
Distribution.uloboridae.1.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיבנניים (שם מדעי: Uloboridae) היא משפחת עכבישים לא ארסיים. לעכבישים אלה חסרה בלוטת הארס, אותה איבדו בשלב אבולוציוני מאוחר. במקום זאת הם מרסקים את טרפם בעזרת יותר מ-140 מטרים של קור.

כל המינים במשפחה מייצרים קור צמרירי ומשונן.[1] הם אינם מצפים את הקורים בדבק, והסיבים הדקים על הקורים שלהם מסייעים בלכידת הטרף. רשתותיהם של עכבישים אלה מעוטרות לעיתים קרובות בדוגמאות זיג-זג.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה זו נפוצה כמעט בכל העולם. רק שני מינים ידועים בצפון אירופה: Uloborus walckenaerius ו-Hyptiotes paradoxus. המין Uloborus glomosus קיים בחלקה הצפוני של אמריקה הצפונית.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ariston פיקארד-קיימברידג', 1896 (מרכז אמריקה)
  • Astavakra לטינן, 1967 (פיליפינים)
  • Conifaber אופל, 1982 (דרום אמריקה)
  • Daramulunia לטינן, 1967 (סמואה, פיג'י, ההברידים החדשים)
  • Hyptiotes ואלקניר, 1837 (פליארקטי)
  • Lubinella אופל, 1984 (גינאה החדשה)
  • Miagrammopes פיקארד-קיימברידג', 1870 (אמריקה, אוסטרליה)
  • Octonoba אופל, 1979 (רוסיה, מרכז אסיה עד יפן)
  • Orinomana סטראנד, 1934 (דרום אמריקה)
  • Philoponella מלו-לייטאו, 1917 (אפריקה, אמריקה, אסיה, אוסטרליה)
  • Polenecia לטינן, 1967 (מהים התיכון עד אזרבייג'ן)
  • Purumitra לטינן, 1967 (אוסטרליה, פיליפינים)
  • Siratoba אופל, 1979 (ארצות הברית, מקסיקו)
  • Sybota סימון, 1892 (דרום אמריקה)
  • Tangaroa לטינן, 1967 (אוקיאניה)
  • Uloborus להטרייל, 1806 (כלל עולמי)
  • Waitkera אופל, 1979 (ניו זילנד)
  • Zosis ואלקניר, 1842 (פאן טרופי)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיבנניים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]