גלינה גורוחובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאזן מדליות
גלינה גורוחובה בשנת 2012
גלינה גורוחובה בשנת 2012
סיף
מתחרה עבור Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
המשחקים האולימפיים
זהב רומא 1960 רומח קבוצתי
כסף טוקיו 1964 רומח קבוצתי
זהב מקסיקו סיטי 1968 רומח קבוצתי
זהב מינכן 1972 רומח קבוצתי
זהב מינכן 1972 רומח אישי
אליפות העולם בסיף
זהב פילדלפיה 1958 רומח קבוצתי
זהב טורינו 1961 רומח קבוצתי
זהב גדנסק 1963 רומח קבוצתי
זהב פריז 1965 רומח קבוצתי
זהב פריז 1965 רומח אישי
זהב מוסקבה 1966 רומח קבוצתי
זהב אנקרה 1970 רומח קבוצתי
זהב אנקרה 1970 רומח אישי
זהב וינה 1971 רומח קבוצתי

גלינה גורוחובהרוסית: Галина Евгеньевна Горохова ; ‏31 באוגוסט 1938) הייתה סייפת סובייטית. אלופה אולימפית (רומא 1960, מקסיקו 1968 ומינכן 1972), בעלת 9 מדליות זהב באליפויות העולם.

גלינה גורוחובה נולדה במוסקבה. בילדותה גורוחובה חלמה על הים ואף סיימה את בית הספר לימאות ונכללה בסגל אונייה שהפליגה בנהרות. בשנת 1953 היא הגיע לאימוני סיף. במהלך כל הקריירה היא התאמנה לצד אלכסנדרה זאבלינה, גם היא אלופה אולימפית. בשנת 1965 ובשנת 1970 גורוחובה הייתה אלופת עולם במקצוע אישי.

גורוחובה הייתה חברה בנבחרת ברית המועצות עד לשנת 1972 וזכתה ב-3 אולימפיאדות בתחרות קבוצתית. בטוקיו 1964 גורוחובה עם קבוצתה זכתה במדליית כסף. במהלך תחרות אישית של מקסיקו סיטי 1968 גורוחובה ניצחה את ילנה בלובה, אך בסופה של תחרות בלובה זכתה במדליית זהב וגורוחובה נותרה ללא מדליה אישית. מינכן 1972 היא זכתה במדליית ארד אישית.

בנוסף לכך גורוחובה זכתה כמה פעמים בתחרויות אירופאיות ו-22 פעמים הייתה אלופת ברית המועצות.

בשנת 1973 לאחר לידת ביתה היא חזרה להתאמן, אך בעקבות תאונת דרכים החליטה לעזוב סופית את הספורט. בשנת 1975 היא החלה לאמן ובמשך שנים הייתה מאמנת נבחרת ברית המועצות. היא כהנה בתפקיד זה עד לשנת 1992.

גלינה גורוחובה סיימה לימודים במכון לספורט במוסקבה ובשנת 1973 קיבלה תואר דוקטור תוך התמחות בהיסטוריה.

בשנת 1991 גורוחובה נבחרה ליושב ראש איגוד הספורטאים הרוסי. הארגון מטפל בהגנה סוציאלית של הספורטאים ומאמנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]