גלקסיה ננסית
גלקסיה ננסית היא גלקסיה קטנה המורכבת ממיליארדים בודדים של כוכבים (או פחות), מספר קטן בהשוואה, לדוגמה, לשביל החלב, אשר מכיל כ-200–400 מיליארד כוכבים. ענן מגלן הגדול, לדוגמה, מסווג לרוב כגלקסיה ננסית, למרות שיש שמסווגים אותו כגלקסיה לא סדורה רגילה, מכיוון שיש בו מעל 30 מיליארד כוכבים.
גלקסיות ננסיות הן הסוג הנפוץ ביותר בקבוצה המקומית, וככל הנראה גם ביקום כולו.
סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנן מספר סוגים של גלקסיות ננסיות:
- גלקסיה לא-סדורה ננסית (dI) - מאופיינת בכמות גדולה של גז ולרוב מראה סימנים של תהליכי יצירת כוכבים.
- גלקסיה אליפטית ננסית (dE) ותת הסוג שלה, גלקסיה אליפסואידית (dSph) - מאופיינת בכמות קטנה יותר של גז, פחות מסיבית ובהירה.
- גלקסיה ספירלית ננסית
מושג שהופיע לאחרונה לתיאור גלקסיות קטנות ופחות בהירות מגלקסיות ננסיות הוא גלקסיית הוביט.
הקבוצה המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקבוצה המקומית ישנן כ-27 גלקסיות ננסיות, אשר נמצאות בסביבתן של הגלקסיות הגדולות בקבוצה, כגון שביל החלב, גלקסיית אנדרומדה (M31) וגלקסיית המשולש (M33), ולעיתים גם ממש מקיפות אותן.
לשביל החלב יש 13 גלקסיות ננסיות לווייניות מוכרות, כשחלקן מקיף אותו. לגלקסיית אנדרומדה יש 14 גלקסיות ננסיות לווייניות מוכרות. תגליות אחרונות הובילו אסטרונומים להאמין כי הצביר הגדול בשביל החלב, אומגה בקנטאור, הוא למעשה ליבה של גלקסיה ננסית עם חור שחור במרכזה, אשר נבלעה בתקופה כלשהי על ידי שביל החלב.
השפעה על יצירת גלקסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תצפיות של טלסקופ החלל צ'נדרה מחזקות את ההשערה כי הגלקסיות הננסיות עלולות להיות אחראיות לרוב היסודות הכבדים בתווך הבין-כוכבי. תהליכים אלימים של סיום חיי כוכבים, כגון סופרנובות, זורקות כמויות גדולות של יסודות כבדים במהירויות גדולות לרחבי הגלקסיה. עקב גודלה הקטן של הגלקסיה, ושדה הכבידה החלש שלה, מהירויות אלה מאפשרות לסילוני היסודות הכבדים לצאת מתחום השפעתה, אל המרחב הבין-גלקטי.
כמו כן, משערים כי תרחישים דומים ביקום המוקדם שיחקו תפקיד חשוב בתהליך של יצירת גלקסיות. גז מועשר ביסודות כבדים מתקרר מהר יותר, ולכן קצב ואופי היווצרות גלקסיות חדשות ביקום המוקדם היה עלול להיות מושפע במידה משמעותית מהתהליך המתואר.
