גל מאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Schlieren photograph של גל הלם מחובר לקצה חד של גוף במהירות על-קולית. הזווית של הגל היא חדה דבר המצביע על זרימה על קולית. בנוסף ניתן לראות כי זווית הגל שהיא לערך 59 מעלות נותנת הערכה של מהירות של כ-1.17 מאך

במכניקת הזורמים, גל מאך הוא גל לחץ הזז במהירות הקול (של אותו המדיום) והנגרם על ידי שינוי קטן בלחץ המוסף לזורם דחיס. מריחה של גלים אלו יכול ליצור מניפת התפשטות ושילובם של "מספיק" גלים בנקודה מסוימת, בזרימה על קולית, יכול ליצור גל הלם. שמו של גל הלם זה הוא "חזית מאך" או "גזע מאך". בניגוד לגלי הלם רגילים, ניתן, על ידי גלי מאך, לגרום לדחיסה במהירויות על קוליות (והתפשטות) על ידי העמדת מספר גלי מאך במרחקים מספיקים ועל ידי כך ליצור דחיסה/התפשטות איזנטרופית.

זווית מאך[עריכת קוד מקור | עריכה]

גל המאך מתקדם בזורם בזווית מאך μ, שהיא הזווית הנוצר בין חזית הגל לבין הווקטור המצביע הפוך לכיוון התנועה שלו.[1]

הזווית נתונה על ידי

כאשר M הוא מספר המאך.

בעזרת גלי המאך ניתן היה בעבר להשתמש בצילומים כדי להבין את מספר המאך המקומי של הזרימה. הראשון שהשתמש בשיטה זאת היה ארנסט מאך אשר צילם אזורים שחירץ בתעלות בעלות זרימה על קולית כדי לקבוע את מהירות הקול בהן ובנחירים מתכנסים-מתבדרים המוצבים לפני. עוד דוגמה לגלי מאך היא התעבות אדי אוויר מאחורי כנף מטוס בזרימה שגיא-קולית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]