איחולי עשרת ימי תשובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כרטיס ברכה "לשנה טובה... תכתב ותחתם"
כרטיס ברכה מארץ ישראל: "לשנה טובה תכתבו"

איחולי עשרת ימי תשובה הן מקבץ ברכות שנהוג כי אדם מברך בהן את רעהו. ברוב הברכות ניתן דגש על הרעיון המרכזי של עשרת ימי תשובה שהוא רעיון הדין וכן לכל הברכות ישנה כוונה דתית כשמברכים אותן.

לעשרת ימי תשובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות, "עשרת ימי תשובה" (הנקראים גם "בין כסה לעשור") הם עשרת הימים החלים מיום א' בתשרי, שהוא היום הראשון בשנה היהודית, בו חל היום הראשון של ראש השנה, עד ליום י' בתשרי, שהוא היום הקדוש ביותר בלוח השנה העברי - יום הכיפורים. על פי האמונה היהודית, בימים אלו עוברים כל בני אנוש לפני הקב"ה. לפי הפיוט "ונתנה תוקף", אותו כתב רבי אמנון ממגנצא, חולפים בני מרון שהם נמשלים לבני אדם וליצורים החיים לפני הקדוש ברוך הוא שהוא כותב וחותם וסופר ומונה את בני האדם.

ראש השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד טרם ראש השנה נוהגים יהודים רבים ממגוון סוגים, גם כאלה חילונים וכן מסורתיים ודתיים להשתמש באחת הברכות הנפוצות ביותר לזמן זה והיא ברכת "שנה טובה" שהיא תמצית האיחולים, כלומר שנה חיובית מכל הבחינות. מראש חודש אלול ועד ראש השנה ישנם נוספים שסוברים כי יש להשתמש בברכת "כתיבה וחתימה טובה"[1]. ברכה זו היא ברכה עם עומק דתי רב מברכת "שנה טובה" ועצם הרעיון בה הוא ההדגשה לכמיהה שהגורל שייכתב ושייחתם יהיה לטובה.

בליל ראש השנה נהוג לברך "לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום"[2][3].

מיום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום ראש השנה נהוג לברך בברכת "גמר חתימה טובה" שהיא אחת הברכות הנפוצות והמוכרות ביותר מהברכות שנהוג לברך בהן מהבחינה הרעיונית של עשרת ימי תשובה, ישנם שנוהגים להשתמש בברכה זו עד הושענא רבה. המשמעות של ברכה זו היא תכלית עצם הכתיבה והחתימה. בתוספת "גמר" בראשית הברכה לאחר ראש השנה, יש התייחסות ישירה לסיומה של הכתיבה שנעשתה במשך עשרת הימים וסיומה של החתימה שהגיע ביום הכיפורים.

רבים נוהגים לברך בעשרת ימי תשובה בברכת "גמר חתימה טובה" ומיום כיפור ועד הושענא רבא בברכת "פתקא טבא" או "גוּט קְוִיטְל". זאת לפי הנאמר בספר הזהר[4], כי הקב"ה יושב בדין בראש השנה וכותב פתקים עם גורל כל בריה ושם באוצרו, ואם האדם שב בתשובה קורע את הפתק עם גזר דינו הרע. וביום הושענא רבא הפתקים נמסרים למלאכים לקיים את הכתוב בהם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרו של פרלמן יוסף יצחק, בתוך קובץ תורני מבקשי תורה נ', ה'תשס"ט, עמוד צד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קיצור שולחן ערוך, גאנצפריד שלמה, ה'תרכ"ד, 1864, סימן קכ"ח סעיף ב'
  2. ^ רמ"א, שולחן ערוך אורח חיים, תקפב, ב
  3. ^ הנוסח המלא: מטה אפרים, אלף המגן, תקפב, כו
  4. ^ זוהר, פרשת ויחי