עשרת ימי תשובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי

עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המוקדשים ביהדות לעשיית תשובה ובקשת סליחה איש מרעהו. היום הראשון בעשרת ימי תשובה הוא ראש השנה, הנקרא בתנ"ך "יום תרועה", אז קוראים את העם לחזור מחטאיהם לקראת בואו של יום כיפור. היום העשירי והאחרון בעשרת ימי תשובה הוא יום כיפור עצמו, המתקיים בי' בתשרי.

שם נוסף לימים אלו הוא בין כֵּסֶה לעשור, על פי הפסוק בתהילים (פא, ד) "תקעו בחודש שופר, בכסה ליום חגנו". על פי המדרש, ראש השנה מכונה "כסה" מלשון המילה "כיסוי", מכיוון שבניגוד לרוב החגים הוא מצוין בתחילת החודש, ביום שבו הירח אינו נראה כלל (מכוסה), ויום הכיפורים מכונה "עשור", שכן הוא חל בעשירי לחודש תשרי.

התשובה בימים אלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עשרת ימי תשובה נתפסים כתקופה ראויה במיוחד לחשבון נפש ולתשובה, אף יותר מאשר חודש אלול. חז"ל דרשו את הפסוק "דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ, קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב" (ישעיה נה, ו) כמתייחס לעשרת ימים אלה.[1] הרמב"ם כותב על עשרת ימי תשובה: "אף על פי שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים היא יפה ביותר, ומיד היא מתקבלת, שנאמר "דרשו ה', בהימצאו; קראוהו, בהיותו קרוב".[2]

על פי דברי הגמרא, נפתחים בראש השנה שלושה ספרים של דין: צדיקים נחתמים מיד לחיים, רשעים למוות ובינוניים תלויים ועומדים עד יום הכיפורים.

שינויים בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחבת הכותל מלאה במעמד אמירת סליחות בעשרת ימי תשובה תשע"א 2010
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סליחות

המלך הקדוש והמלך המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הגמרא,[3] משנים בעשרת ימי תשובה שתי ברכות בתפילת שמונה עשרה כדי לציין את מלכותו של ה' בעולם. בחתימת הברכה השלישית מברכים "המלך הקדוש" במקום "האל הקדוש", ובחתימת הברכה האחת עשרה מברכים "המלך המשפט" במקום "מלך אוהב צדקה ומשפט".

פירוש הביטוי "המלך המשפט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י[4] כותב שה"א הידיעה של המילה "המלך" מיותרת, ומשמעות הביטוי היא "מלך המשפט". לעומת זאת רבנו מנוח[5] כותב: "'המלך המשפט' רצה לומר... שהוא עצמו הוא המשפט, כמו שאנו אומרים הוא החכמה הוא המדע.".

דין הטועה בברכות אלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו דיון בגמרא על אמירה זו, ונחלקו הראשונים במסקנתה. לדעת בעל המאור[6] מי שטעה בשתי הברכות האלה וסיים אותן כבשאר ימות השנה אינו חוזר. לעומת זאת לדעת הרי"ף,[7] הרמב"ם,[8] והרא"ש[9] חוזרים על שתי התוספות האלה. רבנו יונה[10] חידש שאם אמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" במקום "המלך המשפט" אינו חוזר. הבית יוסף[11] כתב שמיתר הפוסקים משמע שלא כדעת רבנו יונה. ועל פי שיטתו בבית יוסף כתב בשולחן ערוך[12] שחוזרים על שתי הוספות אלה. לעומתו הרמ"א[13] כתב שאם טעה ואמר "מלך אוהב צדקה ומשפט" אינו חוזר. דין זה נותר שנוי במחלוקת עד היום - לדעת הבן איש חי[14] אינו חוזר כיון שספק ברכות להקל נוקטים גם כנגד השולחן ערוך. לעומת זאת לדעת הרב עובדיה יוסף[15] הטועה ואומר "מלך אוהב צדקה ומשפט" חוזר, וכדעת השולחן ערוך.

ארבע הוספות בתפילת העמידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקופת הגאונים מוסיפים לתפילה ארבעה משפטים בהם מבקש המתפלל שגזר דינו של ישראל יגמר לטוב:

  • "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלוהים חיים", בברכת אבות, הברכה הראשונה. תוספת זו מוזכרת כבר במסכת סופרים.[16]
  • "מי כמוך אב הרחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים", בברכת גבורות, הברכה השנייה.
  • "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך", בברכת הודאה, הברכה השמונה עשרה.
  • "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה (וגזרות טובות ישועות ונחמות) נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום", בברכת השלום, הברכה התשע עשרה.

המחלוקת על אמירת ההוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל הלכות גדולות כתב שאין להוסיף את התוספת "זכרנו" ואת "וכתוב לחיים", כיון שאין להוסיף בקשות בשלש הברכות הראשונות ובשלש הברכות האחרונות.[17] לעומת זאת התיר להוסיף את התוספת "בספר חיים", כיון שהיא בברכה האחרונה של תפילת העמידה ומותרת כשם שמותרת אמירת תחנון לאחר התפילה.[18] לעומתו גאונים אחרים התירו אמירת בקשות אלה כיון שמדובר בצרכי רבים שמותר לבקש עליהם גם בשלש הברכות הראשונות ובשלש הברכות האחרונות.[19] הרמב"ם כותב שיש מקומות שנהגו להוסיף תוספות אלה.[20] ובשולחן ערוך מובא לומר את כל ההוספות האלה.[21]

הטועה ושוכח את ההוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוספות הביאו שמי ששכח את אחת ההוספות צריך לחזור על התפילה, וזאת משום שנחשב למשנה ממטבע שטבעו חכמים.[22] לעומתם הרא"ש כתב שהשוכח הוספות אלה אינו חוזר, וזאת משום שלא נאמר שהשוכח הוספות אלה חוזר, וכן משום שהוספות אלה לא נזכרו בתלמוד.[23] הדברים קשורים לדיון על הזמן בו נתחברה מסכת סופרים.[24] בשולחן ערוך נפסק כדעת הרא"ש, שמי ששכח הוספות אלה אינו חוזר.[25]

שינויים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוהגים לומר בסיום תפילת העמידה "עושה השלום" במקום "עושה שלום" שבכל השנה. שינוי זה נוהג, גם באמירת הקדיש.

שינוי נוסף בקדיש הוא אמירת 'לעלא ולעלא', במקום 'לעלא', הנאמר כל השנה.

נהוג לומר תפילת "אבינו מלכנו" אחרי שמונה עשרה במהלך עשרת ימי תשובה. אצל האשכנזים וקצת מקהילות הספרדים לא אומרים אותו בשבתות.

מדברי הראשונים, הרמב"ם ועוד, עולה כי מנהג אמירת הסליחות נועד בעיקרו לימים אלה, בהם מרבים בתחנונים, ובקהילות רבות מאריכים בסליחות באותם ימים יותר מאשר בסליחות הנאמרות לפני ראש השנה.

מנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבת שובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום כיפור, ("בין כסה לעשור") יש תמיד שבת אחת הנקראת שַׁבַּת שׁוּבָה על שם המילה הראשונה בהפטרה המיוחדת שקוראים בשבת זו, המתחילה כך: "שובה ישראל עד ה' אלוהיך כי כשלת בעווניך" (הושע י"ד, ב).

נוסח התפילה בשבת זו זהה לשאר ימות השנה, למעט שינויי התפילה הנוהגים בשאר עשרת ימי תשובה, כמו כן, בתפילת ערבית בברכת מעין שבע אומרים 'המלך הקדוש שאין כמוהו', במקום הנוסח הקבוע 'האל הקדוש שאין כמוהו'.

שבת זו נקראת גם "שבת תשובה", כיוון שחלה במרוצת עשרת ימי תשובה. מנהג הוא, שהרב דורש בשבת זו בפני הציבור וקורא לתשובה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מסכת ראש השנה יח, א
  2. ^ היד החזקה הלכות תשובה ב, ח
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י"ב, עמוד ב'.
  4. ^ ברכות דף יב עמוד ב דיבור המתחיל המלך המשפט.
  5. ^ מובא בבית יוסף סימן תקפב.
  6. ^ מסכת ברכות, דף ו עמוד ב בדפי הרי"ף דיבור המתחיל מאי.
  7. ^ מסכת ברכות דף ו עמוד א.
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה, פרק י', הלכה י"ג.
  9. ^ ברכות פרק א סימן טז.
  10. ^ תלמידי רבנו יונה ברכות דף ז עמוד א בדפי הרי"ף דיבור המתחיל מיהו.
  11. ^ סימן תקפב.
  12. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף א'.
  13. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן קי"ח, סעיף א'.
  14. ^ פרשת ניצבים, שנה ראשונה, סעיף יט.
  15. ^ יביע אומר חלק ב סימן ח.
  16. ^ מסכת סופרים פרק יט הלכה ו.
  17. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ד, עמוד א'.
  18. ^ הלכות גדולות ברכות פרק חמישי, עמוד נט.
  19. ^ המחלוקת הובאה בטור סימן תקפב, וראו גם בתשובות הגאונים החדשות, מכון אופק ירושלים ה'תשנ"ה, סימן ד'.
  20. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה, פרק ב', הלכה י"ט.
  21. ^ ראו שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף ה'.
  22. ^ תוספות ברכות דף יב עמוד א דיבור המתחיל והלכתא
  23. ^ רא"ש מסכת ברכות פרק א סימן טז.
  24. ^ ראו ברכי יוסף סימן תקפב אות ז.
  25. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תקפ"ב, סעיף ה'.
  26. ^ מדרש תנחומא פרשת אמור. רמ"א סימן תקפ"א סעיף ב' בשם מרדכי.
  27. ^ שולחן ערוך סימן תר"ג


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.