קיצור שולחן ערוך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קיצור שולחן ערוך
מאת רבי שלמה גאנצפריד
שפת המקור עברית
שנת הוצאה תרכ"ד (1864)
סוגה חיבור הלכתי
תורגם לשפות יידיש, אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית
מספר עמודים 299
מהדורה ראשונה אונגוואר
מספר כרכים 1
הסכמות רבי מנחם א"ש, אב"ד אונגוואר
ויקיטקסט קיצור שולחן ערוך
היברובוקס

קיצור שולחן ערוך הוא ספר הלכה שחיבר הרב שלמה גאנצפריד, המתמצת את השולחן ערוך, בעיקר את החלקים "אורח חיים" ו"יורה דעה", ועוסק בהלכות היומיומיות, בתפילות, בדיני שבת וחג וכדומה. הספר הפך לאחד הספרים התורניים הפופולריים יותר, וזכה למהדורות רבות, לפירושים ולתרגום לשפות שונות. הספר מבוסס על קיצורי האחרונים, החיי אדם, שולחן ערוך הרב ודרך החיים[1].

הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב על ידי הרב שלמה גאנצפריד, על מנת לפתוח את עולם ההלכה בפני הציבור הרחב שאינו בקיא בדרכי הלימוד בשולחן ערוך, ולחסוך בזמן האורך לבצע עיון בשולחן ערוך ומפרשיו. הספר יצא לאור באונגוואר שבהונגריה בשנת תרכ"ד (1864), והפך להיות מרכיב בסיסי בארון הספרים היהודי, מאחר שהוא מתאר בפשטות ובתמציתיות את ההלכות לפי נושאים. הספר תורגם לשפות שונות כגון יידיש, אנגלית וצרפתית. מדיניות הפסיקה של הרב גאנצפריד, כפי שמתבטאת בספר היא מחמירה ביותר ביחס לספרי הלכה אחרים כמו ערוך השולחן והמשנה ברורה. אף על פי שנחשב מעין קונצנזוס, הוא בפועל מנחיל תפיסה הלכתית קיצונית, שמסתמכת בדרך כלל על הפסיקות המחמירות יותר, בנושאים השונים. ספרי האחרונים עליהם הוא מרבה להסתמך הם ספר חיי אדם הנזכר 23 פעמים ושולחן ערוך הרב הנזכר 8 פעמים.

הספר מורכב מ-221 פרקים (הקרויים סימנים). הוא כתוב בלשון בהירה ופשוטה, ועל כן התחבב על המוני העם והפך לספר עממי. הספר זכה לעשרות רבות של מהדורות, תורגם לשפות רבות, והודפס במאות אלפי עותקים. כבר בחיי המחבר הוא הודפס ב-14 מהדורות, ובערים רבות במזרח ומרכז אירופה נוסדו חבורות שהתאגדו ללמוד את הספר.

עם הגידול במספר היהודים בארץ ישראל, שם חלות המצוות התלויות בארץ, נוצר צורך לפרט יותר את ההלכות בתחום זה, שהובאו בקצרה בספר. על פי בקשתו של הרב יהודה לייב מימון, הוסיף הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, במהדורת מוסד הרב קוק, 40 פרקים של דיני ארץ ישראל ומנהגיה. במהדורות מאוחרות אחרות של הספר ישנה הרחבה של דינים אלה, בהתבסס על פסקי ה"חזון איש" שהיה אחד מחשובי הפוסקים בתחום זה.

בחלק מההוצאות הספר כולל גם הקדמה שכתב, ובו מספר על קורות חייו ותולדות כתיבת הספר. לדבריו לאחר שלא הצליח בניהול עסקי חמיו העשיר, ביקש הלה שהרב יעסוק בתורה וייחד לו מלגה, חדר וכן ספריה לשם כך. בפתח הספר מצטט גאנצפריד את היש"ר מקנדיא: "הקיצור בלימודים טוב ומועיל הן למתחילים שלא יצללו ברוב הלימודים והן ליודעים להזכירם אם ישכחו", ובשער מתאר כך את מטרתו: "לתועלת המון עם ה' אחינו בני ישראל היראים את ה' ובמצוותיו חפצים. ישמרם צורנו. אשר קצרה דעתם ללמוד ולהבין דברי הש"ע ומפרשיו. יגעתי בעזרת ה' ית"ש וקבצתי מכל ארבעה חלקי שו"ע. אורח חיים. יורה דעה. אבן העזר. וחשן המשפט את הדינים הנצרכים ומוכרחים לכל איש ישראלי לדעת אותם. וכתבתי אותם בלשון קל למען ירוץ כל הקורא בו. וידע את המעשה אשר יעשה האדם וחי בהם".

במערכת החינוך הדתי בישראל משמש כספר לימוד מרכזי בתחום הדינים החל מ-1955, לצד החיי אדם, חכמת אדם, משנה ברורה וקיצור שולחן ערוך מקור חיים[1].

ספרים מסביב לקיצור שולחן ערוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים הבאים נכתבו סביב או בעקבות הספר:

במהדורת מאוחרות רבות הוסיפו בשולי הדף הערות שבהן מובאים שינויי פסיקה בין ספר זה לבין פוסקים חשובים אחרים כדוגמת שולחן ערוך הרב והמשנה ברורה.

הרב שמואל אליהו כתב הערות לספר ע"פ פסקי רבי יוסף קארו, כף החיים, בן איש חי ופסקי אביו, הרב מרדכי אליהו[דרוש מקור].

כיוון שהספר נכתב בחו"ל הוא הכיל רק מעט מהלכות מצוות התלויות בארץ, ובמספר מהדורות שנדפסו בישראל נוספו כנספח קובצי דינים בהלכות אלו.

החקירה ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות תרגומו של הספר לרוסית, נודע ב-27 ביוני 2005 כי בצעד חסר תקדים, הורה התובע הכללי של רוסיה לחקור אם תוכנו של "קיצור שולחן ערוך" מסית נגד לא-יהודים וכן לבחון האם ראוי להוציא מחוץ לחוק את הדת היהודית והארגונים היהודיים שפועלים ברוסיה. הדבר נעשה לאחר ש-500 איש, ביניהם 24 מחברי הפרלמנט הרוסי, חתמו על עצומה שבה נטען כי "קיצור שולחן ערוך" מטיף לשנאת זרים. יום למחרת התפוצצות הפרשה, לאחר שיחה בין השר אהוד אולמרט, בשליחותו של ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, לראש הממשלה הרוסי, מיכאיל פרדקוב, הודיעה התביעה הכללית כי החקירה הופסקה[2].

בישראל עוררה ההתרחשות בעיקר זעם וחשש מהתפרצות אנטישמית ברוסיה. במידה פחותה, העלה האירוע לדיון את התפיסה שמשתקפת מהשולחן ערוך ומקיצור שולחן ערוך לגבי גויים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכתב המחבר. פורסם סיני, ניסן תשמ"ג.
  2. ^ עמירם ברקת, הפרקליטות במוסקווה חזרה בה: לא תחקור התרגום לרוסית של "קיצור שולחן ערוך", באתר הארץ, 29 ביוני 2005