גנאיוס דומיטיוס קלווינוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גנאיוס דומיטיוס קלווינוסלטינית: Gnaeus Domitius Calvinus) היה פוליטיקאי רומי בולט שנבחר פעמיים לכהונת הקונסול בשנת 53 לפנה"ס ובשנת 40 לפנה"ס. היה תומך נאמן של גאיוס יוליוס קיסר ושל יורשו, אוקטוויאנוס.

בעת מלחמת האזרחים של יוליוס קיסר פיקד על מרכז מערך צבאו של קיסר בקרב פרסלוס בשנת 48 לפנה"ס. לאחר הקרב כיהן כנציב אסיה וניסה להתמודד עם פלישתו של פרנקס השני, מלך פונטוס שניצל את מלחמת האזרחים הרומית כדי להרחיב את ממלכתו. קלווינוס ספג תבוסה בקרב ניקופוליס ורק התערבותו הישירה של קיסר הצליחה לייצב את המצב לאחר ניצחונו של קיסר בקרב זלה בשנת 47 לפנה"ס.

לאחר מותו של קיסר היה תומכו של אוקטוויאנוס והשתתף במלחמה נגד מרקוס יוניוס ברוטוס וגאיוס קסיוס לונגינוס ולקח חלק בקרבות. בעת קרב פיליפי בשנת 42 הופקד על הובלת תגבורת של 2 לגיונות מאיטליה דרך הים ליוון, אך ציו ספג תבוסה מוחצת בים האיוני. לאחר ניצחונם של הפופולרים במאבק, נבחר פעם נוספת לקונסול בשנת 40 ובהמשך שירת כנציב בספרד בין 39 ל-36 לפנה"ס. מעט ידוע אודותיו לאחר מכן, אך שמו מוזכר בכתובת משנת 20 המצביעה על כך שהיה עדיין בין החיים בשנה זו ונהנה מתמיכתו של אוגוסטוס.