גרומברידג' 34

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
‏גרוּמברידג' 34
Andromeda constellation map-he.svg
Cercle rouge 100%.svg
מיקומו של גרומברידג' 34 בקבוצת אנדרומדה (לא מופיע במפה)
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים אנדרומדה
שמות נוספים גליזה 15
בהירות 8.0 כוללת
עלייה ישרה 00ʰ 18ᵐ 22.9ˢ
נטייה ‏22.6″ ‏01′ ‏44°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 10.24 כוללת
מרחק 11.64 שנות אור
3.57 פארסק[1]
רדיוס 0.379±0.006 רדיוס שמש
מסה 0.404 Earth mass
עוצמת הארה פי 0.0068 מהשמש
תנועה עצמית 2,899[2] מילי-שניות קשת בשנה
מערכת
כוכבים נלווים גרומברידג' 34 A/B
‏גרומברידג' 34 A
שמות נוספים גליזה 15 A‏, GX באנדרומדה, LHS 3
סוג ננס אדום
בהירות 8.08[3]
סיווג ספקטרלי M1.5V[3]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 10.3
מרחק 11.6 שנות אור
3.56 פארסק
רדיוס 0.386[4] רדיוסי שמש
מסה 0.375[4] מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.0064 מהשמש
טמפרטורה 3,567[4] K
מערכת
כוכבים נלווים גרומברידג' 34 B
‏גרומברידג' 34 B
שמות נוספים גליזה 15 A‏, GQ באנדרומדה, LHS 4
סוג ננס אדום
בהירות 11.06[3]
סיווג ספקטרלי M3.5V[3]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 13.3
מרחק 11.6 שנות אור
3.56 פארסק
רדיוס 0.19[5] רדיוסי שמש
מסה 0.16[5] מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.0004 מהשמש
טמפרטורה 3,218[5] K
מערכת
כוכבים נלווים גרומברידג' 34 A

גרוּמברידג' 34אנגלית: Groombridge 34‏, נקרא גם גליזה 15) הוא כוכב כפול המורכב מזוג ננסים אדומים הנמצאים במרחק של 11.6 שנות אור ממערכת השמש בקבוצת הכוכבים אנדרומדה. זו אחת ממערכות הכוכבים הקרובות לכדור הארץ אך בהירותה הנמוכה לא מאפשרת להבחין בה ללא ציוד עזר. טלסקופ מאפשר להבחין בזוג הננסים כ-5.4 מעלות מצפון לכוכב θ (תטא) באנדרומדה וכ-5.3 מעלות מצפון-מערב לגלקסיית אנדרומדה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת מופיעה לראשונה בקטלוג הכוכבים של האסטרונום הבריטי סטיבן גרומברידג' שבו הופיעו כוכבים שאף פעם לא שוקעים וניתנים לצפייה בכל לילה ממצפה הכוכבים שבנה גרומברידג' ליד גריניץ' (כוכבים עם נטייה מעל 39 מעלות בערך).[6] וילם יקוב לויטן הכניס את הזוג בשנת 1955 לקטלוג הכוכבים בעלי תנועה עצמית של יותר מחצי שניית קשת בשנה תחת הציונים LFT 31 ו-LFT 32 וכן לעדכון של הקטלוג משנת 1979 תחת הציונים LHS 3 ו-LHS 4. בשנת 1970 נצפו מספר התפרצויות מפני שני הכוכבים ושניהם מסווגים ככוכבי הבזק.[7] בשנת 2014 דווח על זיהוי של כוכב לכת המקיף את גרומברידג' 34 A.[4]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני הננסים מקיפים את מרכז הכובד של המערכת במסלול כמעט מעגלי כך שהמרחק ביניהם הוא כ-146 יחידות אסטרונומיות וזמן ההקפה הוא 2,600 שנים.[8] מכיוון ששני בני הזוג הם כוכבי הבזק, קיבלו שניהם גם ציונים של כוכבים משתנים: גרומברידג' 34 A קיבל את הציון GX באנדרומדה[9] וגרומברידג' 34 B קיבל את הציון GQ באנדרומדה.[10] לשני הכוכבים תנועה עצמית גדולה יחסית של כ-2.9 שניות קשת בשנה על רקע הכוכבים הרחוקים יותר.[2]

גרומברידג' 34 A[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרומברידג' 34 A הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M1.5V עם מסה של כשלוש שמיניות מסת שמש, רדיוס של כ-40% מרדיוס שמש וטמפרטורת פני השטח שלו היא כ-3,600 קלווין. הוא מאיר בעוצמה של כ-6.5 אלפיות מעוצמת ההארה של השמש באור נראה, אך הרבה יותר מכך באור תת-אדום. יחסית לכוכבי הבזק, ההתפרצויות של גרומברידג' 34 A הן חלשות יחסית ומשחררות כאלפית מהאנרגיה של ההתפרצויות שנצפות בכוכבי הבזק פעילים.[11] גרומברידג' 34 A הוא המסיבי, הגדול והבהיר יותר מבין שני בני הזוג ועוצמת ההארה שלו היא פי 16 משל גרומברידג' 34 B. בשנת 2014 דווח על זיהוי של כוכב לכת המקיף את גרומברידג' 34 A. לכוכב הלכת מסה של כ-5 מסות כדור הארץ והוא מקיף את גרומברידג' 34 A במרחק של כ-0.07 יחידות אסטרונומיות ובזמן הקפה של כ-11.44 ימים. מרחק זה קטן מהמרחק שמאפשר קיום של מים במצב צבירה נוזלי והטמפרטורה על פני כוכב הלכת צפויה להיות בין 100 ל-300 קלווין.[12] עבור צופה על כוכב הלכת, יראה גרומברידג' 34 B ככוכב עם בהירות מדרגה 7-, בהיר מספיק כדי להבחין בו גם ביום.

גרומברידג' 34 B[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרומברידג' 34 B הוא ננס אדום מסוג ספקטרלי M3.5V עם מסה של כ-16% ממסת השמש ורדיוס של כ-19% מרדיוס השמש. טמפרטורת פניו היא כ-3,200 קלווין והוא מאיר בעוצמה של 0.4 אלפיות מעוצמת ההארה של השמש, באור נראה, אך פי 100 מכך באור תת-אדום. ההתפרצויות של גרומברידג' 34 B תכופות יותר וחזקות יותר משל בן הזוג, למרות שהוא הקטן והעמום מבין השניים.[7]

סביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרומברידג' 34 נמצא במרחק של כ-1.8 שנות אור בלבד מהכוכב רוס 248, אך גם ממרחק זה לא ניתן לראותו ללא ציוד עזר. שאר שכניו הם גם כן ננסים אדומים חוץ מ-61 בברבור שנמצא במרחק של כ-7 שנות אור ממנו ונראה ממנו ככוכב עמום עם בהירות מדרגה 3.7, אך בהיר בהרבה מכפי שהוא נראה מכדור הארץ. השמש תראה מגרומברידג' 34 ככוכב חסר יחוד עם בהירות מדרגה 2.6.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thomas Wm Hamilton: Our Neighbor Stars: Including Brown Dwarfs, p. 23
  2. ^ 2.0 2.1 VizieR: LHS 3 & LHS 4, LHS Catalogue, 2nd Edition (Luyten 1979)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Research Consortium On Nearby Stars: The one hundred nearest Star Systems
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 A. W. Howard, G. W. Marcy, D. A. Fischer, H. Isaacson, P. S. Muirhead, G. W. Henry, T. S. Boyajian, K. von Braun, J. C. Becker & J. T. Wright: The NASA-UC-UH Eta-Earth Program. IV. A Low-Mass Planet Orbiting An M Dwarf 3.6 Pc From Earth, The Astrophysical Journal, 794:51, p. 2 (2014)
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 A. W. Mann, G. A. Feiden, E. Gaidos, T. Boyajian & K. von Braun: How to Constrain Your M Dwarf: Measuring Effective Temperature, Bolometric Luminosity, Mass, and Radius,The Astrophysical Journal, Vol. 804, Iss. 1, p. 16 (2015)
  6. ^ Stephen Groombridge: A Catalogue of Circumpolar Stars, p. 2
  7. ^ 7.0 7.1 R. E. Gershberg & N. I. Shakhovskaya: Spectral Investigations of UV Ceti-Type Flare Stars and Search for New Variables of this Type Carried out at Crimea, International Astronomical Union Colloquium, Vol. 15, p. 135 (1971)
  8. ^ S. L. Lippincott: Parallax and orbital motion of the two nearby long period visual binaries Groombridge 34 and ADS 9090, Astronomical Journal, Vol. 77, p. 168 (1972)
  9. ^ General Catalog of Variable Stars: GX Andromedae
  10. ^ General Catalog of Variable Stars: GQ Andromedae
  11. ^ B. R. Pettersen & R. F. Griffin: Non-emission-line flare stars
  12. ^ A. W. Howard, G. W. Marcy, D. A. Fischer, H. Isaacson, P. S. Muirhead, G. W. Henry, T. S. Boyajian, K. von Braun, J. C. Becker & J. T. Wright: The NASA-UC-UH Eta-Earth Program. IV. A Low-Mass Planet Orbiting An M Dwarf 3.6 Pc From Earth, The Astrophysical Journal, 794:51, p. 7 (2014)