גריגורי בוגוראד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גריגורי אברמוביץ' בוגורד
Григорий Абрамович Богорад
לידה 20 ביולי 1914
ויטבסק, גוברניית ויטבסק, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 9 בנובמבר 1996 (בגיל 82)
מגדל העמק ישראלישראל ישראל
מדינה ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא האדוםהצבא האדום הצבא האדום
תקופת הפעילות 19371945 (כ־8 שנים)
דרגה סטרשינה סטרשינה (רס"ל)
תפקידים בשירות
חבלן בחיל ההנדסה של הארמייה ה-7 של הצבא האדום במהלך מבצע יאשי-קישינב
פעולות ומבצעים
החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
עיטור התהילה מדרגה שלישית (27.02.44; מס' סידורי 2628)
עיטור התהילה מדרגה שנייה (18.09.44; מס' סידורי 9016)
עיטור התהילה מדרגה ראשונה (24.03.45; מס' סידורי 17)
2 מדליות העוז
מדליה על הגנת סטלינגרד ומדליות אחרות
תפקידים אזרחיים
עובד במפעל רהיטים, סגן מנהל אספקת חנות דברי אוכל
הנצחה
אזרח כבוד של העיר בירוביג'ן, בעקבות ההחלטה של מועצת העירייה מ-2011
רחוב על שמו נקרא בעיר ב-2013
מצבה לכבודו הוקמה בשדרת הגיבורים שנפתחה ב-2015 ביד הניצחון של העיר[1]
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
תמונתו של גריגורי בוגורד על קברו

גְרִיגוֹרִי אַבְּרָמוֹבִיץ' בוֹגוֹרַד או בוֹגוֹרַאדרוסית: Григорий Абрамович Богорад; ‏20 ביולי 19149 בנובמבר 1996). ישראלי יליד האימפריה הרוסית. עוטר בשלוש הדרגות של עיטור התהילה על פעולותיו במהלך מלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוא נולד בויטבסק ועבר לבירוביג'ן בשנת 1932 שם התחיל לעבוד במפעל לחיתוך עצים.

בשנת 1937 גויס לצבא האדום שם קיבל הסמכת חבלן. בתחילת המלחמה גויס להשתתף בקרבות של החזית הדרום-מערבית ובהמשך השתתף בקרב סטלינגרד. בינואר 1944 עם החזית האוקראינית השנייה במהלך מבצע קירובוגרד לקח בשבי קצין וחייל גרמניים ועל כך עוטר בעיטור התהילה מדרגה שלישית. באוגוסט אותה השנה במהלך מבצע יאשי-קישינב על פירוק פצצות בכניסה לעיר טרגו פרומוס הוא קיבל את העיטור בדרגה השנייה ועל הובלת צליחת נהר טיסה במהלך קרב דברצן הוא נהיה למעוטר בכל שלוש הדרגות של עיטור התהילה. התקדם עם החזית בהונגריה ואוסטריה וסיים את המלחמה בצ'כוסלובקיה.

בשנת 1945 שוחרר מן הצבא וחזר לבירוביג'ן שם עבד במפעל רהיטים וכסגן מנהל אספקה בחנות לדברי מזון בהמשך. לאחר שיצא לגמלאות מ-1976 התגורר בחמלניצקי. עלה לישראל והתגורר במגדל העמק שם גם נפטר ב-1996.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו שרה נפטרה ב-1993, לזוג היו שתי בנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


.