מגדל העמק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מגדל העמק
Coat of arms of Migdal Haemek.svg
Migdal-haaemek-municipal-building.jpg
בניין העירייה במגדל העמק
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אלי ברדה
גובה ממוצע ‎212‏ מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 25,084 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎75
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.5%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 2,867 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎72
תחום שיפוט 8,750 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎143
32°40′41″N 35°14′36″E / 32.6780193999794°N 35.2432518455981°E / 32.6780193999794; 35.2432518455981
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3762
    - דירוג מדד ג'יני
‎190
לאום ודת
יהודים: 90.9% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 9.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.5%
גילאי 5 - 9 7.9%
גילאי 10 - 14 7.9%
גילאי 15 - 19 8.6%
גילאי 20 - 29 14.0%
גילאי 30 - 44 17.9%
גילאי 45 - 59 16.5%
גילאי 60 - 64 5.5%
גילאי 65 ומעלה 13.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 23
–  יסודיים 13
–  על-יסודיים 13
תלמידים 5,215
 –  יסודי 2,936
 –  על-יסודי 2,279
מספר כיתות 246
ממוצע תלמידים לכיתה 21
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
http://www.migdal-haemeq.muni.il

קואורדינטות: 32°40′41″N 35°14′36″E / 32.6780193999794°N 35.2432518455981°E / 32.6780193999794; 35.2432518455981

כיכר הכניסה למגדל העמק. הפסל הוא ישראל פרימו
המגדל במגדל העמק שבראשו הייתה אמורה להיות "מסעדה מסתובבת"
בית עלמין של מגדל העמק (כניסה ראשית)

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת. השם "מגדל העמק" הוענק לה על ידי נשיא המדינה אז יצחק בן צבי.
שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל[2]. מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בקרבת הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל כמעברה, הפכה מאוחר יותר לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. כדי לאפשר את שילובן בעיר הועתק קטע כביש 75 (טבעון נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים במגדל העמק 25,084 תושבים (מקום 75 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, למגדל העמק דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 55.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 6,459 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[3]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גן ישראל
  • יסמין
  • יערת העמק
  • יפה נוף
  • מגדל אור
  • מצפה העמק
  • נוף העמק
  • פנינת העמק
  • יד לבנים
  • קריית רבין
  • רמת אשכול
  • רמת בלפור
  • רסקו
  • שכונת שלום
  • קריית חינוך
  • חימר
  • פנחס ספיר
  • מערבית

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

  • אזור התעשייה הצפוני רמת גבריאל מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
  • אזור התעשייה הדרומי מעלה מיכאל - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
  • פארק תעשיות שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל. מסילת העמק - מסילת הרכבת מחיפה לבית שאן, עוברת בסמוך לו.

מפעלי תעשייה בולטים בעיר הם נילית, האמה וטאואר-ג'אז.

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, 4 גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל 4 בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף ”אורט רוגוזין”. בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים.

בעיר ממוקם מרכזה של רשת החינוך הארצית "מגדל אור", שהוקמה על ידי רב העיר, יצחק דוד גרוסמן.

החל משנת 2014 פועל בעיר גרעין זמר מטעם המחנות העולים, הגרעין מכיל כ-15 צעירים בשנת שירות הפועלים בהרבה מסגרות חינוך בעיר- בתי ספר, מועדונים ועוד.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה ה-73 לזכר חללי אסון המסוקים ב-1997
כיכר הספרים במגדל העמק. בה נמצא הפסל "מילה בסלע" של האמן דני קדם. ברקע המרכז למוזיקה ולמחול על שם ד"ר ברנרד הלר

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל "הפועל מגדל העמק" בליגה הלאומית בכדורסל.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

  • ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
  • גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
  • שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
  • בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון
  3. ^ פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס