מגדל העמק

מגדל העמק
סמליל רשות
Migdal-haaemek-municipal-building.jpg
בניין העירייה במגדל העמק
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אלי ברדה
גובה ממוצע[1] ‎212 מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יוני 2022 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 26,575 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 82
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 3,037 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 75
תחום שיפוט[2] 8,750 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 143
32°40′41″N 35°14′36″E / 32.6780193999794°N 35.2432518455981°E / 32.6780193999794; 35.2432518455981
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[3]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2019[2]
0.3785
    - דירוג מדד ג'יני 186
לאום ודת[2]
יהודים: 89.1%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 10.9%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.5%
גילאי 5 - 9 8.2%
גילאי 10 - 14 7.8%
גילאי 15 - 19 8.4%
גילאי 20 - 29 13.3%
גילאי 30 - 44 17.8%
גילאי 45 - 59 15.7%
גילאי 60 - 64 5.4%
גילאי 65 ומעלה 14.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2020
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 25
–  יסודיים 13
–  על-יסודיים 14
תלמידים 5,621
 –  יסודי 3,127
 –  על-יסודי 2,494
מספר כיתות 267
ממוצע תלמידים לכיתה 23.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תש"ף (2019-‏2020)
פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2019 באתר הלמ"ס
http://www.migdal-haemeq.muni.il
סמל העיר בעיצוב שהיה בשימוש עד לראשית העשור השלישי של המאה ה-21
כיכר הכניסה למגדל העמק. הפסל הוא ישראל פרימו
המגדל במגדל העמק שבראשו הייתה אמורה להיות "מסעדה מסתובבת"
בית עלמין של מגדל העמק (כניסה ראשית)

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשיו הראשונים נקרא היישוב מוג'דל כשם הכפר הערבי ובוסתן מוג'ידל[4] שעל אדמותיו הוקם[5]. במקורות חז"ל נזכרת עיירה בשם מגדל צבעייא אשר שכנה ליד העיירה התלמודית מהלול (נהלל המקראית), הסמוכה לעיר[6]. ראש מועצת האזור הציע לקרוא למקום "מגדל חיים" על שם נשיא המדינה שנפטר, חיים ויצמן[7], אולם הבקשה נדחתה כי כבר היו מקומות שנקראו על שמו. ועדת השמות הממשלתית בחרה את השם "מגדל העמק"[8] כהצעת נשיא המדינה אז יצחק בן-צבי. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל[9]. השם מגדל גם מרמז למיקומו הטופוגרפי על גבעה נישאה[10].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בקרבת הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין, שזכו לכינוי "הסינים".

מאוחר יותר הפכה מגדל העמק לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988. בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. כדי לאפשר את שילובן בעיר הועתק קטע כביש 75 (טבעון-נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יוני 2022 (אומדן), מתגוררים במגדל העמק 26,575 תושבים (מקום 82 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2020, למגדל העמק דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תש"ף (2019-‏2020) היה 69.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,998 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[11]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גן ישראל
  • יסמין
  • יערת העמק
  • יפה נוף
  • מגדל אור
  • מצפה העמק
  • נוף העמק
  • פנינת העמק
  • יד לבנים
  • קריית רבין
  • רמת אשכול
  • רמת בלפור
  • רסקו
  • שכונת שלום
  • קריית חינוך
  • חימר
  • פנחס ספיר
  • מערבית
  • נחל צבי
  • תשי"ג
  • תימורים
  • זבולון
  • קדש

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

  • אזור התעשייה הצפוני רמת גבריאל מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
  • אזור התעשייה הדרומי מעלה מיכאל - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
  • פארק תעשיות שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל. מסילת העמק - מסילת הרכבת מחיפה לבית שאן, עוברת בסמוך לו.

מפעלי תעשייה בולטים בעיר הם פלקס ישראל, נילית, האמה וטאואר-ג'אז.

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, ארבעה גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל ארבעה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף "אורט רוגוזין". בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים. בנוסף הוקמה בעיר גם אולפנת תפארת, אולפנה לבנות של מוסדות נחלת ישראל.

בעיר ממוקם מרכזה של רשת החינוך הארצית "מגדל אור", שהוקמה על ידי הרב יצחק דוד גרוסמן רב העיר.

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה ה-73 לזכר חללי אסון המסוקים ב-1997
כיכר הספרים במגדל העמק. בה נמצא הפסל "מילה בסלע" של האמן דני קדם. ברקע המרכז למוזיקה ולמחול על שם ד"ר ברנרד הלר

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל הפועל נעם בליגה הארצית בכדורסל. בכדורגל מייצגת את העיר הפועל מגדל העמק בליגה.

בעיר פועל קיבוץ מחנכים של תנועת המחנות העולים ומספר מועדוני נוער וילדים ביניהם: מועדון הקוביה, בית שוקו, תימורים ומרכז מוזיקה.

תחבורה בין-עירונית מרוכזת במסוף מגדל העמק.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

  • ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
  • גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
  • שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
  • בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

הישגים בתחום ההתנדבות העירונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מערך מתנדבים גדול, הזוכה להערכה רבה ולפרסים[12]. מהם:

  • מגן שר הרווחה
  • 2017 אות קהילה מתנדבת
  • מאי 2022 אות 'עשות משפט ואהבת חסד'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף פברואר 2022 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2020
  3. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2017
  4. ^ הילה אלפרט, ‏על הדבש והמתוק: הילה אלפרט יצאה לגלות את הסוד של סירופ החרובים, באתר ישראל היום, 10 באוגוסט 2022
  5. ^ יישובי עולים חדשים בגליל, שערים, 16 בדצמבר 1952
  6. ^ תלמוד ירושלמי, מעשר שני, פ"ה ה"ב.
  7. ^ ישוב חדש במבואות נצרת, דבר, 23 בינואר 1953
  8. ^ החגיגות בעמק יזרעאל, דבר, 21 באפריל 1953
  9. ^ הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון
  10. ^ בעמק ובגליל, על המשמר, 26 בספטמבר 1965
  11. ^ פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס
  12. ^ מגדל העמק זוכה בפרס ערכי ויוקרתי: "אות עשות משפט חסד", בלינקר, ‏2022-03-08
ראשי עיריית מגדל העמק Coat of arms of Migdal Haemek.svg
כמועצה מקומית נאג'י קוויטי
(מועצה ממונה)
אברהם זלוסצר
(מועצה ממונה)
צבי אלדרוטי יעקב טולדנו שאול עמור
1957 - 1953 1959 – 1957 1977 - 1959 1978 - 1977 1988 - 1978
כעירייה שאול עמור אלי ברדה
1998 - 1988 מכהן - 1998