לדלג לתוכן

מגדל העמק

מגדל העמק
סמל העיר
סמל העיר מגדל העמק
סמליל ממותג של העיר
סמליל ממותג של העירייה - בשימוש מראשית העשור השלישי של המאה ה-21
בניין העירייה במגדל העמק
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה יקי בן חיים
גובה ממוצע[1] ‎212 מטר
תאריך ייסוד 1953
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף מאי 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 27,741 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 82
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.1% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.06 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 3,189 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 71
תחום שיפוט[4] 8,700 דונם
    - דירוג ארצי[2] 151
32°40′41″N 35°14′36″E / 32.6780193999794°N 35.2432518455981°E / 32.6780193999794; 35.2432518455981
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
5 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 157
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3785
    - דירוג ארצי[2] 186
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.4%
גילאי 5 - 9 8.5%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 8.2%
גילאי 20 - 29 12.8%
גילאי 30 - 44 18.0%
גילאי 45 - 59 15.7%
גילאי 60 - 64 5.1%
גילאי 65 ומעלה 15.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 25
–  יסודיים 13
–  על-יסודיים 15
תלמידים 5,690
 –  יסודי 3,241
 –  על-יסודי 2,449
מספר כיתות 282
ממוצע תלמידים לכיתה 22.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל מגדל העמק נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.migdal-haemeq.muni.il
כיכר הכניסה למגדל העמק. הפסל הוא ישראל פרימו
המגדל במגדל העמק שבראשו הייתה אמורה להיות "מסעדה מסתובבת"
בית עלמין של מגדל העמק (כניסה ראשית)

מִגְדַּל הָעֵמֶק היא עיר במחוז הצפון בישראל. העיר שוכנת על שלוחה דרומית-מערבית של הרי נצרת, כ-4 קילומטרים דרומית-מערבית לנצרת.

שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשיו הראשונים נקרא היישוב מוג'דל כשם הכפר הערבי שעל אדמותיו הוקם[6]. ראש מועצת האזור הציע לקרוא למקום "מגדל חיים" על שם נשיא המדינה שנפטר, חיים ויצמן[7], אולם הבקשה נדחתה כי כבר היו מקומות שנקראו על שמו. ועדת השמות הממשלתית בחרה את השם "מגדל העמק"[8] כהצעת נשיא המדינה אז יצחק בן-צבי. שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל-מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל[9]. השם מגדל גם מרמז למיקומו הטופוגרפי על גבעה נישאה[10].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגדל העמק נוסדה בשנת 1953 בשטח הכפר הערבי הנטוש אל-מוג'ידל, שתושביו ברחו לנצרת בעת שנכבש בזמן מלחמת השחרור[11]. הכפר הוכרז כנכסי נפקדים ועבר לחזקת רשות הפיתוח[12]. חלק מתושבי הכפר היו נוצרים קתולים ובעת שהוקם ביקש נציג הכס הקדוש שיותר להם לחזור לכפר, אך הוא נענה בסרוב[13]. היישוב הוקם במסגרת מדיניות הממשלה לפיזור האוכלוסייה ויהוד הגליל. ראשוני התושבים היו עולים מהמעברות שמרון ורמת ישי וכן יוצאי מנצ'וריה, חרבין, מגדן וטיינג'ין[14].

מאוחר יותר הפכה מגדל העמק לעיירת פיתוח והוכרזה כעיר בשנת 1988.

בעקבות גל העלייה של שנות ה-90 צמחה מגדל העמק והתווספו לה שכונות רבות בחלקה הצפוני. באותה עת הועתק קטע כביש 75 (טבעון-נצרת), שעבר בתוך היישוב, צפונה כדי להסיט את התנועה הבינעירונית אל מחוץ לעיר. בשנת 1993, בתקופת ממשלת רבין השנייה, הוכרזה מגדל העמק אזור עדיפות לאומית ועקב כך זכתה לסיוע, מענקים, הטבות מס ותמריצים שונים, כדי למשוך אליה תושבים ויזמים[15]. מעמד אזור העדיפות הלאומית של מגדל העמק חודש אחר כך מספר פעמים[16].

הרחבת העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2012 ועדת גבולות שהקים משרד הפנים בראשות פרופסור ערן רזין, בעקבות סכסוך גבולות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל, עיריית מגדל העמק וכפר יפיע, החלטה שכ־1,100 דונם יעברו משטחי קיבוץ כפר החורש שבמועצה האזורית עמק יזרעאל לשטחה המוניציפלי של מגדל העמק. זאת לטובת הקמת שכונת ענק בת 4,500 יחידות דיור[17]. במקביל באותה עת הוחל בתכנון תוכנית מתאר חדשה לעיר שתכפיל את מספר התושבים מכ-25,000 ל-50,000[18].

בדצמבר 2016 אושרה תוכנית להקמת שכונה חדשה בעיר, המשתרעת על שטח של כ-1,400 דונם, שתכלול כ-4,500 יח"ד[19]. השכונה החדשה, שכונת "שריד" ממוקמת מדרום מערב לשכונת "מצפה העמק"[20], חלק מהשכונה הוקם במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן"[21]. בנובמבר 2017 נחתם הסכם גג לבניית כ-6,000 יחידות בעיר[22]. ביוני 2018 הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז הצפון אישרה להפקדה את התכנית להקמת השכונה החדשה, על השטחים שסופחו לעיר מצפון מערב[23]. בפברואר 2019 החלה הקמת השכונה בשם "קריית בגין"[24].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף מאי 2024 (אומדן), מתגוררים במגדל העמק 27,741 תושבים (מקום 82 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 73.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 8,698 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[25]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

שכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גן ישראל
  • יסמין
  • יערת העמק
  • יפה נוף
  • מגדל אור
  • מצפה העמק
  • נוף העמק
  • פנינת העמק
  • יד לבנים
  • קריית רבין
  • רמת אשכול
  • רמת בלפור
  • רסקו
  • שכונת שלום
  • קריית חינוך
  • חימר
  • פנחס ספיר
  • מערבית
  • נחל צבי
  • תשי"ג
  • תימורים
  • זבולון
  • קדש

כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר שלושה אזורי תעשייה:

  • אזור התעשייה הצפוני רמת גבריאל מיועד בעיקר לתעשיית היי טק. מועסקים בו כ-4,000 עובדים.
  • אזור התעשייה הדרומי מעלה מיכאל - מיועד לתעשייה זעירה ולשירותים נלווים ומועסקים בו כ-1500 עובדים.
  • פארק תעשיות שגיא 2000 - אזור חדש דרומית לצומת כפר ברוך על כביש 73. אזור זה משותף לעיריית מגדל העמק ולמועצה האזורית עמק יזרעאל.

מפעלי תעשייה בולטים בעיר הם סנפרוסט[26], נילית, מפעלי חמצן וארגון[27], KLA[28], האמה וטאואר-ג'אז.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרכז העיר ממוקם במסוף מגדל העמק ממנו יוצאים קווי אוטובוס עירוניים ובינעירוניים.

ב-29 באוגוסט 2016 נחנכה תחנת הרכבת מגדל העמק – כפר ברוך על מסילת העמק מחיפה לבית שאן[29], והשירות לציבור החל בה ב-16 באוקטובר 2016[30].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ישנם 22 גני ילדים ממלכתיים, ארבעה גנים ממלכתיים-דתיים, ו-21 גנים עצמאיים. החינוך היסודי בה כולל ארבעה בתי ספר יסודיים ממלכתיים, בית ספר ממלכתי דתי אחד, בית ספר אחד לחינוך מיוחד ובתי ספר חרדיים. בחינוך העל-יסודי יש שתי חטיבות ביניים ובית ספר תיכון המקיף "אורט רוגוזין". בנוסף להם יש גם ישיבות ובניהם ישיבת חב"ד תומכי תמימים ישיבת נחלת ישראל וכוללים. בנוסף הוקמה בעיר גם אולפנת תפארת, אולפנה לבנות של מוסדות נחלת ישראל. הרשות זכתה פעמיים בפרס החינוך הארצי בשנת 2009 ובשנת 2021.

ביקורת ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעשורים האחרונים חווה העיר גלי הגירה שלילית, אשר התבטאו בכך שמספר התושבים מאז שנת 1995 עלה בשיעור זניח בלבד, בעוד כמויות התושבים בעיירות פריפריאליות אחרות באיזור הצפון זינקו.

רבים תולים את עזיבת התושבים במיוחד בדור הצעירים והמשכילים לאור בעיות קשות ביותר בתחומים כגון מחסור בהזדמנויות תעסוקה מגוונות, היעדר מרכזי מסחר, תרבות ופנאי בסופי שבוע, בעיות אשר באוקטובר 2018 הכיר בחלקן בפומבי ראש העירייה דאז אלי ברדה[31]

בשנת 2024 החלה עיריית מגדל העמק בהרחבת העיר באיזור המערבי, כאשר רשת ביג הודיעה על הקמת מרכז מסחרי חדש איזור החדש בעיר[32]

תרבות ופנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה ה-73 לזכר חללי אסון המסוקים ב-1997
כיכר הספרים במגדל העמק. בה נמצא הפסל "מילה בסלע" של האמן דני קדם. ברקע המרכז למוזיקה ולמחול על שם ד"ר ברנרד הלר

בעיר קיימים מתנ"ס, היכל תיאטרון ומרכז מוזיקה ומחול. פעילויות תרבות נערכות גם בבית ”יד לבנים” שנפתח בשנת 2000. במגדל העמק פועלות להקת מחול, חבורת זמר מבני היישוב וחוג לריקודים סלוניים שזכה מספר פעמים באליפות הארץ.

בצפון העיר שוכן הפארק העירוני רבין. הפארק משתרע על שטח של 35 דונם והוקם ע”י הקק”ל והעירייה בשנת 2006. בדרום-מזרח העיר שוכן יער בלפור המשתרע על שטח של 4,300 דונם. מסלול אופניים מעגלי באורך של 15 קילומטרים מקיף את העיר. בין שכונת פנינת העמק לשכונת יערת העמק, נמצא פארק עתיקות. בפארק 15 גתות ששימשו לייצור תירוש וכן מחצבה, קברים מהתקופה הרומית והביזנטית ומערכות קבורה.

בספורט מייצגת את העיר קבוצת כדורסל הפועל נעם בליגה הארצית בכדורסל. בכדורגל מייצגת את העיר הפועל מגדל העמק בליגה.

בעיר פועל קיבוץ מחנכים של תנועת המחנות העולים ומספר מועדוני נוער וילדים ביניהם: מועדון הקוביה, בית שוקו, תימורים ומרכז מוזיקה.

ראשי המועצה והעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל כולל את המוטיבים הבאים:

  • ענף עץ זית - מסמל את עצי הזית הרבים הגדלים באזור.
  • גלגל שיניים - מסמל את התפתחות התעשייה בעיר וחשיבותה הכלכלית.
  • שדה חרוש - מסמל את החקלאות בעמק יזרעאל.
  • בית בצלע ההר - מסמל את אופי הבניה של העיר על צלע ההר.

הישגים בתחום ההתנדבות העירונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר מערך מתנדבים גדול, הזוכה להערכה ולפרסים, מהם:

  • מגן שר הרווחה
  • 2017 אות קהילה מתנדבת
  • מאי 2022 אות 'עשות משפט ואהבת חסד'[33]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מגדל העמק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף מאי 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ יישובי עולים חדשים בגליל, שערים, 16 בדצמבר 1952
  7. ^ ישוב חדש במבואות נצרת, דבר, 23 בינואר 1953
  8. ^ החגיגות בעמק יזרעאל, דבר, 21 באפריל 1953
  9. ^ הסבר על שם העיר על פי האקדמיה ללשון
  10. ^ בעמק ובגליל, על המשמר, 26 בספטמבר 1965
  11. ^ פניית תושבי מג'דל היושבים בנצרת, על המשמר, 29 בספטמבר 1948
  12. ^ י. ושיץ, לעג לרש, על המשמר, 13 בספטמבר 1949
  13. ^ רפאל בשן, נציג הוותיקן בישראל תובע להחזיר קרקעות ערביי מוג'ידל, מעריב, 2 באוקטובר 1953
  14. ^ מעברות סופחו למועצות מקומיות, הארץ, 26 ביולי 1954
  15. ^ השינויים במפת איזורי העדיפות הלאומית, באתר גלובס, 8 בספטמבר 1997
  16. ^ ספיר פרץ, ‏איזורי התעשייה יוקנעם, מגדל העמק ונהריה - הפכו איזורי עדיפות לאומית א' קבועים, באתר גלובס, 15 ביולי 2002
  17. ^ שירלי ששון-עזר, אחרי 16 שנה: שטחי עמק יזרעאל יעברו למגדל העמק לבניית דירות, באתר כלכליסט, 12 בינואר 2012
  18. ^ תוכנית 221-0201715 מגדל העמק
  19. ^ אלפי אליהו שאולי, ‏לאחר הרכבת, הגיעו הדירות: ייבנו 1,800 יח"ד במגדל העמק, באתר גלובס, 21 בדצמבר 2016
  20. ^ אריאל רוזנברג, ‏מגדל העמק: נמכרה הדירה האחרונה במצפה העמק, באתר גלובס, 6 ביולי 2008
  21. ^ טל תפוחי, ‏"מחיר למשתכן" במגדל העמק: רווח יזמי של 10% בלבד, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2016
    אורי חודי, ‏מחיר למשתכן: נסגרו מכרזים בדימונה ובמגדל העמק, באתר גלובס, 8 במרץ 2018
  22. ^ עמר כהן, ‏דיור / מגדל העמק: הסכם לבניית כ-6,000 יחידות דיור בכמיליארד שקלים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 6 בנובמבר 2017
    אתר למנויים בלבד גילי מלניצקי, "דירות יעלו 700-640 אלף שקל": כחלון הציג את הסכם הגג למגדל העמק, באתר TheMarker‏, 6 בנובמבר 2017
  23. ^ מגדילים, לראשונה: מגדל העמק תבנה שכונה על אדמות עמק יזרעאל, באתר Magdilim, ‏2 ביוני 2018
  24. ^ ורד לוי, מגדל העמק: השכונה החדשה 'קריית בגין' עולה על הקרקע, באתר mynet‏ העמק, 13 בפברואר 2019
    דוד ורטהיים‏, מדור חדש: שכונת התקווה. איפה מסתתרת הבוננזה הבאה?, באתר וואלה‏, 18 ביולי 2021
  25. ^ פרופיל מגדל העמק באתר הלמ"ס
  26. ^ גולן פרידנפלד, ‏סנפרוסט רוכשת קרקעות במגדל העמק בהיקף 41 מיליון שקל, באתר גלובס, 6 ביולי 2005
    שני אשכנזי, ‏חשד לדליפת אמוניה במפעל סנפרוסט במגדל העמק; 100 עובדים פונו, באתר גלובס, 30 באוגוסט 2020
  27. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, קרן פימי מכרה את הבעלות המלאה במפעלי חמצן וארגון תמורת 575 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 12 בפברואר 2020
  28. ^ יניב הלפרין, ‏KLA ישראל תגייס כ-150 עובדים חדשים השנה, באתר "אנשים ומחשבים"
  29. ^ אתר למנויים בלבד אורן דורי, רכבת העמק עלתה על הפסים: תיפתח רשמית בנובמבר, באתר TheMarker‏, 29 באוגוסט 2016
  30. ^ 64 שנים אחרי שנסגרה: רכבת העמק שוב נוסעת על המסילה, באתר גלובס, 16 באוקטובר 2016
  31. ^ עימות מגדל העמק - יקי בן חיים מול אלי ברדה, נבדק ב-2024-04-25
  32. ^ שירה ספיר, ‏דוחות ביג: הרווח ירד, ההתרחבות בחו"ל וכמה מרוויחים הבכירים, באתר גלובס, 20 במרץ 2024
  33. ^ מגדל העמק זוכה בפרס ערכי ויוקרתי: "אות עשות משפט חסד", באתר בלינקר, ‏2022-03-08


ראשי עיריית מגדל העמק
כמועצה מקומית נאג'י קוויטי
(מועצה ממונה)
אברהם זלוסצר
(מועצה ממונה)
צבי אלדרוטי יעקב טולדנו שאול עמור
1953–1957 1957–1959 1959–1977 1977–1978 1978–1988
כעירייה שאול עמור אלי ברדה יקי בן חיים
1988–1998 1998–2024 מכהן - 2024