מבצע יאשי-קישינב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מבצע יאשי-קישינב
מערכה: החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
Red Army greeted in Bucharest.jpg
חיילי הצבא האדום בבוקרשט.
תאריך התחלה: 20 באוגוסט 1944
תאריך סיום: 29 באוגוסט 1944
משך הסכסוך: 10 ימים
מקום: מולדובה
תוצאה: ניצחון סובייטי מכריע, הפיכה שלטונית ברומניה
הצדדים הלוחמים

ברית המועצותברית המועצות הצבא האדום

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית הורמאכט
רומניהרומניה צבא רומניה

מפקדים

ברית המועצותברית המועצות רודיון מלינובסקי
ברית המועצותברית המועצות פיודור טולבוחין
ברית המועצותברית המועצות פיליפ אוקטיאברסקי

גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית יוהנס פריסנר
רומניהרומניה פטרה דומיטרסקו

כוחות

1,300,000 חיילים, 16 אלף תותחים, 1870 טנקים, 2200 מטוסים

כ-900,000 אלף חיילים, 7600 תותחים, 170 טנקים, 810 מטוסים

אבידות

13 אלף הרוגים כ-54 אלף פצועים

כ-135 אלף הרוגים ופצועים, 210 אלף שבויים (מתוכם 115 אלף גרמנים)

Jassy–Kishinev Offensive (August 1944) map ru.svg

מבצע יאשי-קישינב הוא השם שניתן בהיסטוריוגרפיה הסובייטית למתקפה אסטרטגית של הצבא האדום בשטח רומניה, שנערכה במחצית השנייה של חודש אוגוסט 1944. במהלך המבצע הנחילו כוחות הצבא האדום תבוסה מוחצת לקבוצת ארמיות דרום אוקראינה, שכללה ארבע ארמיות (שתי ארמיות גרמניות ושתי ארמיות רומניות), כיתרו והשמידו את הארמייה הגרמנית השישית (שהוקמה מחדש לאחר השמדתה בקרב סטלינגרד), ואילצו את שרידי הכוחות הגרמניים לסגת במהירות להונגריה. בעקבות הצלחת המתקפה השתלט הצבא הסובייטי במהירות על רומניה ובולגריה, וברומניה התחוללה הפיכה, שהביאה להדחתו של אנטונסקו, ולמעבר של רומניה ממחנה הציר למחנה בעלות הברית. המבצע נחשב אחד המבצעים הצבאיים המוצלחים ביותר של הצבא האדום במהלך מלחמת העולם השנייה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת אוגוסט 1944 נוצר באזור הבלקנים מצב מתאים למתקפה סובייטית חדשה. בעקבות מבצע בגרטיון והמתקפות הסובייטיות שבאו בעקבותיו בקיץ 1944, נאלץ הפיקוד העליון הגרמני להעביר מאזור זה לבלארוס, פולין וצפון אוקראינה 12 דיוויזיות, ובכך החליש במידה רבה את קבוצת ארמיות דרום אוקראינה, שהגנה על שטח רומניה. קבוצת הארמיות נותרה עם 3 דיוויזיות ניידות בלבד (דיוויזיית הפאנצר ה-13, דיוויזיית הפאנצרגרנדיר ה-10, ודיוויזיית השריון הרומנית ה-1). הגרמנים בנו ברומניה מערך ביצורים חזק, שכלל שלוש רצועות הגנה עיקריות, ונשען על הנהרות דניסטר וסירט. מערך שהוכיח את עוצמתו במהלך הדיפת שורת מתקפות סובייטיות באפריל-יוני 1944 (מבצע יאשי-קישינב הראשון) . ב-4 באוגוסט אדולף היטלר נפגש עם יון אנטונסקו ושכנע אותו שורמאכט יגן על רומניה. היטלר דרש מאנטונסקו הצהרה שרומניה לא תנסה לצאת ממעגל המלחמה ולהגיע להסכם כלשהו עם בעלות הברת, וכן שאחזקת כוחות וורמאכט בשטחה תהיה על חשבונה. במקביל, אישים בהנהגת רומניה החלו לחשוש מתבוסת גרמניה במלחמה ומכיבוש רומניה על ידי הצבא האדום.

הפיקוד הסובייטי העריך ששתי הארמיות הרומניות, שהגנו על האגפים של הארמייה הגרמנית השישית, חלשות יחסית, ולכן יש להתמקד במתקפה על הגזרות שהוחזקו על ידן, או על נקודות התפר בינן לבין הגזרה בה החזיקה הארמייה השישית. בהתאם לכך הוחלט שהחזית האוקראינית השנייה תתקוף מצפון מערב לעיר יאשי ואילו החזית האוקראינית השלישית תתקוף מדרום לעיר בנדרי. הפיקוד הגרמני לא ציפה למתקפה סובייטית גדולה באזור הבלקן, ולא העריך נכונה את תוכנית המתקפה הסובייטית. צי הים השחור היה צריך לתמוך במתקפה ולהפגיז את הנמלים הרומניים בקונסטנצה וסולינה.

יחסי הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא האדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא האדום לצורך המבצע אורגן ב-2 חזיתות:

כוחות הציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת ארמיות דרום אוקראינה בפיקוד יוהנס פריסנר:

הכוח המזרחי בפיקוד אוטו והלר:

הכוח המערבי בפיקוד פטרה דומיטרסקו:

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבצע החל ב-20 באוגוסט בבוקר בהפגזה מקדימה עזה. חיילים סובייטים ציינו שההרעשה הארטילרית הייתה כה כבדה ויעילה עד שהיחידות שהחזיקו בקווי ההגנה הקדמיים הושמדו והיחידות התוקפות לא נתקלו בהתנגדות ממשית במהלך קרב ההבקעה. לקראת מחצית היום הצבא האדום הצליח לפרוץ גם קו הביצורים השני. ארמיית המשמר המשוריינת ה-6 הוטלה למערכה וניצלה את הפירצה בקווי הציר להתקדמות מהירה לעורפם. בהתאם לעדותו של המפקד הגרמני יוהנס פריסנר הוא התחיל לאבד שליטה על כוחותיו. העברת תגבורות לאזור לא הצליחה להביא לשינוי של ממש במהלך הקרב. לקראת סוף 21 באוגוסט נפרץ גם קו ההגנה השלישי ובחזית שרוחבו כ-60 ק"מ הצבא האדום התקדם ב-40 ק"מ תוך כיבוש העיר יאשי.

ב-21 באוגוסט הסטבקה הבינה שקיים פוטנציאל לכיתור כוח גרמני-רומני משמעותי. באותו יום הצבא האדום הצליח להביא לנתק בין הארמייה הגרמנית השישית לבין הארמייה הרומנית השלישית. יוהנס פריסנר החליט על העברת הכוחות לגדה המערבית של נהר פרוט. המתנה לקבלת אישור מפיקוד העליון גרמה לכך שזמן יקר אבד וגרמנים היו בסכנה של כיתור. ב-23 באוגוסט טבעת הכיתור נסגרה. הארמייה הרומנית השלישית כותרה באזור החוף וב-24 באוגוסט נכנעה. באותו יום טבעת הכיתור בו היו 18 דיוויזיות נסגרה סופית. ב-26 באוגוסט הצבא האדום הגיע לגבול המדיני.

מהפך שלטוני ברומניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריסה מהירה של החזית השפיעה חזק על המצב הפוליטי בבוקרשט. בעקבות האירועים בחזית ב-23 באוגוסט החל מרד בבירה. מיכאי הראשון, מלך רומניה תמך במורדים ויון אנטונסקו נעצר. ראש הממשלה החדש קונסטנטין סנטסקו הודיע על סיום הלחימה. ב-24 באוגוסט לופטוואפה הפציץ את בוקרשט והוורמאכט החל במתקפה לכיוון הבירה.

הממשל החדש ביקש עזרה מהממשל הסובייטי. הפיקוד הסובייטי החליט לפצל את הכוחות ולהעביר חלק משמעותי לכיוון בוקרשט. יתר הכוח המשיך בלחץ על יחידות גרמניות מכותרות. ב-29 באוגוסט הכוח הגרמני המכותר הפסיק את הלחימה. ב-31 באוגוסט הצבא האדום נכנס לבוקרשט.

ב-12 בספטמבר נחתם הסכם על סיום הלחימה בין רומניה לבין ברית המועצות, בריטניה וארצות הברית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבצע יאשי-קישינב בוויקישיתוף