גרייט וסטרן (אונייה, 1838)
 | |
| "גרֵייט וֶסְטֶרְן", ליתוגרפיה מ-1838 באוסף המוזיאון הימי הלאומי, גריניץ'. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית משוטות |
| צי | צי הסוחר הבריטי |
| דגל הצי |
 |
| חברת ספנות |
Great Western Steamship Company (1837-1847) Royal Mail Steam Packet Company (1847-1855) ממשלת בריטניה (1855–1856) |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | ויליאם פטרסון, בריסטול, אנגליה |
| תחילת הבנייה | 26 ביוני 1836 |
| הושקה | 19 ביולי 1837 |
| תקופת הפעילות | 8 באפריל 1838 – אוגוסט 1856 (כ־18 שנים) |
| אחריתה | נגרטה, אוקטובר 1856 |
| מלחמות וקרבות | מלחמת קרים |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 2,300 טון[1] |
| תפוסה | ברוטו 1,230 טון, נטו 679 טון |
| אורך | אורך כללי 236 רגל (72 מ') |
| רוחב | רוחב כולל תיבות המשוטות 59.6 רגל (18.2 מ') |
| עומק הספנה | 23.1 רגל (7 מ') |
| מהירות | 8.75 קשר |
| גודל הצוות | 52 איש (בהפלגה השנייה) |
| מספר נוסעים | 148 נוסעים (ו-200 טון מטען); 300 איש כנושאת גייסות |
| מספר תרנים | 4 |
| סוג המעטה | מעטה סקונר עם מפרשים עיליים |
| הנעה | מנוע קיטור זרועות צידיות מתוצרת מודסלי, 2 צילינדרים, הספק אינדיקטורי כ-750 כוחות סוס; ארבע דודי קיטור, לחץ עבודה 5 ליברות. |
| צורת הנעה | משוטות צדיות עם להבים קבועים, 15 סיבובים בדקה. |
| כמות הדלק | 800 טון פחם, שהספיקו לכ-25 ימי הפלגה במלוא המהירות |
אוניית הקיטור "גְּרֵייט וֶסְטֶרְן" (באנגלית: SS Great Western) הייתה אוניית משוטה בריטית עשויה עץ שהושקה ב-1838. היא תוכננה על ידי המהנדס הבריטי איזמבארד ברונל להפלגות נוסעים סדירות בין בריסטול וניו יורק, ונחשבת לאוניית הקיטור הטרנס-אטלנטית הייעודית הראשונה, כזו המסוגלת לחצות את האוקיינוס בכוח מנועיה בלבד, ללא עזרת מפרשים.
בעקבות הצלחתה המסחרית של "גרייט וסטרן" תכנן ברונל אונייה חדשנית ופורצת דרך נוספת, "גרייט בריטיין" (1843), אוניית מדחף טרנס-אוקיאנית עשויה ברזל והיא אוניית הנוסעים המודרנית הגדולה הראשונה בעולם. "גרייט וסטרן" התמידה בהפלגותיה לניו יורק במשך שמונה שנים, וב-1847 נמכרה לחברת אוניות הדואר המלכותי Royal Mail Steam Packet Company (אנ'). בשנים 1847–1855 ערכה האונייה הפלגות סדירות מסאות'המפטון לאיי הודו המערבית ואחר כך הושבתה. ב-1855, במהלך מלחמת קרים, חכרה ממשלת בריטניה את האונייה להובלת גייסות אל זירת הלחימה וממנה, ובאוגוסט 1856 היא הוחזרה לבעליה, נמכרה ונגרטה.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Corlett, Ewan (1975). The Iron Ship: the Story of Brunel's SS Great Britain. Conway.
- Doe, Helen (2017). The First Atlantic Liner: Brunel's Great Western Steamship. Gloucestershire, Amberley Publishing.
- Dumpleton, Bernard and Muriel Miller (2002). Brunel's Three Ships. Intellect Ltd.
- Farr, Grahame (1963), The S.S. Great Western: The First Atlantic Liner. Bristol Historical Association pamphlets, no. 8, 1963. Digitized copy in Internet Archive.
- Gibbs, Charles Robert Vernon (1957). Passenger Liners of the Western Ocean: A Record of Atlantic Steam and Motor Passenger Vessels from 1838 to the Present Day. John De Graff.
- Rolt, L. T. C. (1970). Victorian Engineering. Allen Lane. The Penguin Press.
- "Accidental death". Bristol Mercury. No. 2478. Bristol. 19 August 1837.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Conebeare, John (2011). "Thomas Guppy (1797–1882)" in: Engineers Walk, Retired Professional Engineers' Club – Bristol.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כל הנתונים על פי: Farr (1963), pp. 6–7, 10.
