גרייס או'מלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

גרייס או'מלי (ידועה גם בשם קרברניטה), "מלכת הים של קונמארה" ובתו של קפיטן אוון או'מאלי "אלון שחור" (Owen Dubhdarra O'Malley), הייתה דמות ולוחמת בלתי שגרתית במאה ה-16. עקשנותה ומרידותיה באנגלים היו ממושכים ובלתי סופיים עד שהגיעו להסדר בשנות ה-60 המאוחרות לחייה. היא תוארה כאישה יפהפייה ואכזרית שיכלה בקלות לפתות גבר כפי שיכלה להכריעו בחרב.

ילדותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייס נולדה בקאונטי מָאיו, חוף במערב אירלנד בשנת 1530, כאשר הנסיך הנרי ה-VIII היה על כס השלטון באנגליה. היא הייתה בתו של מנהיג שבט אומלי, ששלט על חצי האי מוריסק (דרום מערב מאיו). מהיותה ילדה, הושפעה גרייס מסיפורי אביה על ארצות רחוקות, מסעות וכיבושים ולכן אין זה מפליא שגרייס רצתה מאז ומתמיד להיות ספנית. בשל היותה אישה, דחה אביה את בקשותיה להפליג עמו בספינה. עם זאת, בהשגחתו היא למדה את כל מכשולי מימי מפרץ קלו שנחשב לאזור מרוחק ופראי בחוף מערב אירלנד, שם משפחתה טענה לבעלות יותר מ-1000 שנים. בנוסף, היא אומנה בלחימה ואחזה בשתי ידיה בחרב כפי שהיה כל לוחם באותה תקופה (לרוב, החרבות היו קצרות וקלות).

בגיל 13-12 החלו הדיבורים על נישואים לבעל העשיר, החזק והאמיד ביותר. על פי הפולקלור אביה עמד באותה תקופה להפליג להפלגה וגריס עמדה על כך שהיא מבוגרת דיה להצטרף אליו, אך, הוריה סירבו לבקשתה שוב. גרייס הנסערת עלתה על סיפון כנוסעת סמויה. היא גזרה את כל שערה והתלבשה כגבר וזאת על מנת להוכיח להוריה כי היא יכולה לשרוד בחיי הים ולא חשוב מה יתלווה אליהם. לאחר שהספינה החלה להתרחק מהחוף, נחשפה גרייס בפני אביה ואחיה למחצה ששמו "דונל של חלילים או צינורות" ‏‏[1]

בהתבוננותם בה; ללא שער ובלבוש גבר, החלו השנים לפרוץ בצחוק היסטרי. אביה כינה אותה בשם "גרני מהאלו (Grainne Mhaol)", כלומר גרייס הקרחת, המוביל אל כינויה השני שהונצח בפרוטוקול האנגלי; כגרנואיל (Granuaile).

גרייס מהווה חלק גדול מהאגדה האירלנדית, אך במציאות של המאה ה-16, גרייס היוותה דמות גדולה יותר מסתם אגדה. על פי האגדה האירלנדית, באחת מהפלגותיהם מספרד חזרה אל ביתם שבמיו, הספינה הותקפה בידי ספינה אנגלית. גרייס הורחקה מהסיפון על ידי אביה אל החלק האחורי שמתחת לסיפון. אך היא כהרגלה לא הקשיבה לעצתו וטיפסה על החבל של הספינה. במבטה על המאבק מלמעלה, גרייס ראתה פיראט אנגלי מתגנב מאחורי גבו של אביה ובידו פגיון. גרייס הנסערת, זינקה מהחבל באוויר ישר מאחורי הפיראט בצרחות מבוהלות. הסחת הדעת הזו, הספיקה לה לקחת את הסיפון לידיה ולחסל את הפיראטים האנגלים.

רק לאחר עקשנות מתמדת וכן פתיחותו של אביה לנושא, גרייס מורשת להשתתף בהפלגות הימיות. היא החלה לצבור כבוד בקרב משפחתה שהחלה לומר כי "הגבר היחיד במשפחה הוא אישה", וכן כבוד בקרב אנשיה; היה בידיה צי שלם של ספינות.

כך, החלה משפחתה להיות אחת מהמשפחות העיקריות שהתעשרו מדייג ומהעברת סחורות באזור. עם הזמן, הפכה גרייס לפיראטית עקב ההשתלטות על ספינות ספרדיות, טורקיות ואף אנגליות. היא הגדילה את נכסיה שכללו צי ספינות, מספר איים וטירה במערב חוף אירלנד.

נישואיה הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 16, גריס נאלצת להינשא לבעלה הראשון, דונל או'פלהרסי שהיה המנהיג הבא של שבט או'פלהרטי. בעלה מתואר בהיסטוריה כאיש חזק וחסון אך "חמום מוח". גרייס למדה ממנו ומשבטו רבות על עסקים, מסחר ועוד. היא הייתה נשואה לו במשך 8 שנים וילדה לו 2 בנים ובת אחת, לפני שנהרג בקטטה עם השכנים.

ילדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנה הבכור, אוון, מתואר כידידותי מאוד וסלחן. בין שנות ה-20 המאוחרות לתחילת שנות ה-30 לחיו, הוא נרצח על ידי קצין בשם ריצר'ד בינגהם. בינגהם נשלח על ידי המלכה אליזבת הראשונה ותקף את בני משפחת גרייס בכוח מוחץ - כ-500 מחייליו חיפשו רק אחר בנה אוון. כמו במקרים רבים, גם במקרה זה, הוליך שולל בינגהם את בני משפחתה של גרייס על מנת לקבל את רצונו. כ-20 מבני השבט נתלו באי הסמוך למצודתו של אוון ואוון עצמו הושאר קשור עד שלבסוף החליט בינגהם לרצוח אותו באכזריות על ידי 12 חתכים. בדווחו למלכה אליזבת הראשונה טען בינגהם כי אוון מת מתוך ניסיון לברוח.

בתה השנייה, מרגרט (מכונה גם מאווי - Maeve) הייתה אישה חלשה שנתנה לבעלה למשול בה. היא נישאה וילדה מספר ילדים. יחסיהם של גרייס עם בעלה של מרגרט היו כביכול טובים - לא פעם קרה שבנה של גרייס הציל את אמו ממוות.

מרו או'מפלהרטי (Murrough), היה "יורש" המשפחה אחרי אביו דונל שאהב לחימה. הוא היה שוביניסט בדעותיו, הכה רבות את אחותו וסירב להקשיב לאמו בגלל מינה. כך, הוא מצטרף אל בינגהם לאחר רצח אחיו הבכור.

הנקמה על מות בנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות רצח בנה, גרייס יצאה למסע נקמות רחב וקשה. לבינגגהם היה יתרון ברור, עבור כל חייל אחד של גרייס לו היו 25. לכן, גרייס ניצלה את שכלה ואת היתרונות הטופוגרפיים בהם בצעה את מבצעיה. כך למשל, היא מנצלת את זריזות הלוחמים ביערות לאחר התקפה פתאומית.

כמו כן, גרייס הגיעה לביקור על אדמות בנה ושורפת 5 ממגניו, מעלה באש את כל ספינותיו ותוקפת את מצודתו. אומנם, היא לא הרגה אותו, אולם הרמז היה ברור ביחסה העתידים עמו (נידתה אותו מהשבט).

מות בעלה הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות בעלה, לקחה גרייס שליטה מלאה ובלעדית על 200 מאנשי בעלה, שמילאו את הוראותיה ללא התמרדות. זוהי הוכחה נוספת לכך שלגרייס הייתה הצלחה מעולה במסחר ובעסקים, ולכן ממנה היטב את אנשיה. על פי רישומיה, לגרייס היו כ: 500 ראשי עדר בקר, 1000 סוסים ואין ספור כבשים - אימפריה קטנה לאותה תקופה.

תחילה של שודדת הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרי ה-VIII אפשר באותה תקופה מעין חצי אוטונומיה שהובילה בני אצולה רבים לעשות כחפצם. במהלך השנים השתנו אפשרויות אלו (בעקבות המלכים הבאים) והשפיעו רבות על חייה של גרייס ועל הכיבוש החוזר של בית טיודור באירלנד. בעיני האצולה האנגלית שהייתה באירלנד, שבט האומלי נחשב כשבט ספנים מעולה שהטיל מיסים בקביעות על הדייגים שנמצאים בחופם. אולם לא כך בדיוק כך היה המצב.

בעיר הנמל גאלווי שבאירלנד ישבו האנגלים מוגנים ומבוצרים היטב. הם נהגו לסחוט מיסים גבוהים מאנשי המסחר של גרייס. לכן, גרייס ראתה זאת כזכות אבות לגבות מיסים מהתנועה הגדלה במפרץ קלו בחוף הצפוני באירלנד, השטח בו היא משלה. תנועה זו כללה ספינות תחת חסות אנגלית. יתרונה בשטחים אלו היה הידע הנרחב שלה במבנה היבשה הייחודי של המפרץ שכלל מעל 300 איים, לשונות ים נסתרות, תעלות צרות, גאות ושפל מהירים ועוד. אומנם, היו בידי גרייס ספינות גדולות, אך, אנשיה והיא תקפו ספינות כשהם על סירות עבודה שהיו מהירים, ניידים ומתאימים לאזור, קטנים וטובים למארבים.

האנגלים ראו בים כשטח של המלכה אליזבת הראשונה והחלו לגנות את פעילותיה של גריס. זאת בניגוד לעובדה, שבתקופה זו חלק נכבד מכוחה הימי של האימפריה הבריטית התבסס על השכרת פירטים אמתיים (כמו : פרנסיס דרייק והוקינב ג'ון) - כלי תחבורה בהם ראו הספרדים ככלי תחבורה פיראטים. המלכה רק הכחישה "ונפגעה" מהתיאור הספרדי, אך במציאות המלכה אליזבת ידעה במי היא בוחרת ומהוא עיסוקו האמיתי. במילים אחרות, האצולה האנגלית תקפה את מעשיה של גרייס ללא סיבה מוצדקת והגיונית.

בסוף שנות ה-20 לחייה, נפטר אביה של גרייס וגרייס לוקחת על עצמה בטבעיות את הפיקוד המלאה על אנשיו.

הרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרייס לקחה לידיה את ההנהגה , היא ירשה את רכוש אביה ולקחה פיקוד. אחד מתאוריה באגדה הוא יופייה וכן ידוע כי נהלה רומן אחד לפחות מחוץ לנישואיה הפוליטיים. האגדה מוסיפה לכיבושיה ומספרת על אדם בשם יו דה ליסי שנסחף לחוף בעקבות סערה בה ספינתו שקעה. גרייס ששמעה מאנשיה על הספינה ששקעה, רוכבת אל החוף בחיפוש אחר שלל שנסחף לחוף - שם היא רואה אותו. היסטוריונים משערים כי יו היה ממשפחת סוחרים אמידה ונלקח על ידי גרייס לאי קלייר.

בכל מקרה, הרומן בין גרייס ליו נמשך מספר חודשיים קצרים כיוון שהוא נרצח על ידי שבט אויבן (שבט מק'מהון) בזמן שצד. גרייס ההרוסה מחסלת את האחראים ומפליגה עד למעוז המק'מהונים שבדונה, שם מחסלת את כל המק'מהונים ובמקום מכניסה את אנשיה. כך, היא קבלה את כינויה החדש : "הגברת האפלה של דונה".

נישואיה השניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליר (גרייס) הייתה מוקפת בשבטים לא מאוחדים ואילו הכוח האנגלים בהנהגת המלכה אליזבת החל לחשוש יותר ויותר ממתקפה אחורית של הספרדים בשיתוף פעולה עם שבטי האזור. לכן, האנגלים החלו לרדוף אחר אותם שבטים, בניהם השבט של גרייס. גרייס הייתה חייבת לאחד כוחות כנגד האנגליים על מנת להבטיח את המשך הקיום שלה ושל ובני שבטה, לכן, היא יוצאת בהצעת נשואים אל ריצ'רד "ברזל", מנהיג שבט הברוק ששלט על החלק הצפוני של מפרץ קלו. לחוזה הנישואים היו מספר יתרונות שכללו :

  • נישואים ניסיוניים של שנה אחריהם יחליטו אם להישאר יחד או לא.
  • כלל את מעוז רוקפליט אליו ניתן להגיע רק בשעות הלילה כשהגאות גואה.
  • ברית עם שבט הברוק.

מכאן, עולה השאלה מדוע הסכים ריצ'רד לנישואים, שכן היה ברור ששנה אחרי גרייס תתגרש. וכך קרה. כשנה לאחר הנישואים מצא ריצ'רד עצמו כאורח לא רצוי בביתו שלו. "אני משלחת אותך" אמרה בעודה זורקת את חפציו מראשית החלון. על אף זאת, יחסיהם המשיכו להיות טובים וגרייס מביאה לעולם את ילדה האהוב מריצ'רד, וכן נוסעת עמו אל גאלווי, לפגישה עם סר הנרי סידני (המושל האנגלי) שם הם מגיעים להסכם עם המושל (בפועל, ההסכם היה מעין שביתת נשק לזמן הקרוב).

הספינה לא הייתה מקום פרטי וגרייס מצאה עצמה יולדת את בנה הרביעי "טובי של הספינות". ביום לאחר הלידה מותקפת הספינה על ידי פירטים צפון אפריקנים בעת שהיניקה את בנה. אנשיה ללא מנהיגותה עמדו להפסיד בקרב וקלייר המותשת והעצבנית יצאה אל הסיפון עם רובה ביד ומצב רוח רע על פניה. מיד עם שמע הירייה הקרב שונה לטובת אנשיה והם מצליחים להתאחד ולהדוף את הכוח.

התפנית הקשה בחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסמוך ללידת טובי מת אביו ריצר'ד "ברזל" וקלייר מאבדת את בן בריתה החשוב ביותר. מכאן ניתן לתאר את חייה של קלייר כקשיים וכואבים.

בשנת 1584 מתרחשים מספר אירועים : המלכה אליזבת שולחת את ריצ'רד בינגהם האיש שרצח באכזריות את בנה הבכור, בגידת בנה השני (כשהצטרף לבינגהם) ומרידותיה הבלתי פוסקות כנקם באנגליים.

לאחר שתקפה את מצודת בנה, בינגהם מבצר אותה במעוז רוקפליט. בעזרת משא ומתן שקרי היא יוצאת מהמעוז, נכלאת ונשלחת לכלא באשמת בגידה, מרידה, עבירה ודין מוות בתלייה.

במשך מספר שניים קלייר נרקבת בכלא. אומנם, בדיוק כאשר ריצ'רד היה בטוח כי הוא עומד לתלותה, גרייס מנצלת את מעמדה הפוליטי ורושמת אל מעריציה שהיו בקרב הממשל הישן של סר סדני. הם לא אהבו את האכזריות של ריצ'רד. ממוני בינגהם חותמים על עסק מאחורי גבו, שתנאו היה הכנסת אנשים אחרים מהשבט במקום גרייס. אנשי גרייס עשו זאת בשמחה ונאמנות שכן ללא מנהיגתם הם נדנו למות. גרייס משתחררת מהכלא, אך, היא נמצאת חסרת אונים כנגד פעולת ריצ'רד. פעולתיו כללו רצח ותליית אנשיה וכן שריפת אדמתה שבעקבותיה החלה גרייס לחיות על הספינה שלה.

עתה, על קלייר עומדת המטלה למצוא פתרון לבני עמה. היא מחליטה לפנות אל יריבתה המושבעת - המלכה אליזבת הראשונה. בפרוטרוט שרושמת קלייר למלכה, קלייר מתארת ומסבירה כי הבעיה היא לא עם האנגלים, אלא, עם בינהגם שרצח את בנה באכזריות ולקח את בנה האהוב להיחנק בכלא, הרס את מולדתה וביתה ורצח את בני שבטה ללא סיבה. זוהי הפעם הראשונה בה גרייס רושמת על מות בנה הראשון ולמרות הזמן שעבר אומרים כי הכאב עדין נשמע בדבריה.

לעומתה, ריצ'רד רושם מכתב למלכה בו הוא מתרברב על מעשיו וכועס על חוצפתה של האישה ששדדה והמרידה אנשים כנגד אנגליה. השנים חולפות בין מכתב למכתב, עד אשר מקבלת קלייר בשנות ה-60 לחייה, אישור להיכנס אל אנגליה כדי להציג את טענותיה מול המלכה (אביב 1595).

קלייר מגיע אל בית המלוכה חרף הסיכון והחששות לכליאה. היא מנצלת את מעמדה כלוחמת שיכולה להועיל למלכה ומצד שני נזהרת בצעדיה בשטח האנגלי. גרייס הניצבת מול המלכה אליזבת, רואה את עצמה כשווה למלכה כאליזבת (לא השתחווה לפנייה) והן מתחילות לפתוח בשיחה ליד האח. שתי הנשים היו בעלות מכנה משותף רב שחיו בשני עולמות שונים; גרייס לחמה כל חייה עם אנשיה ואילו המלכה אליזבת ידעה להציב את האנשים הנכונים באזורים הנכונים. בעקבות השיחה גישתה של אליזבת משתנה והיא מבטלת את כל ההאשמות כנגד משפחתה על אף שגרייס הודתה שהכן הציתה ושרפה את ספינות בנה. גרייס לא פסקה לאוהב את הים והמשיכה להילחם. כך, בגיל 67 רואה אותה קברניט אנגלי בפשיטה על סקוטלנד כנגד שבט אויב. כשש שנים לאחר מכן משערים כי קלייר נפטרה במוות טבעי (1603) באותו שנה שבה המלכה אליזבת נפטרה גם היא.

לגבי ריצ'רד, המלכה רושמת לו מכתב חריף ובו 3 נושאים עיקרים :

  • עזוב את האישה הקשישה שבמחוז מאיו.
  • שחרר את בנה.
  • חזור אל אנגליה והשב את האשמות כנגדה.
  • האשימה אותו בשימוש לרעה במעמדו.

במילים אחרות, כל המרדף של ריצ'רד נגד גרייס ירד לטמיון.

חשוב לציין שקלייר חיה את כל חייה "כפירטית" כדי להמשיך לשרוד ולקיים את שבטה. היא לא רדפה אחר תהילה ופרסום וכל הידוע עליה נרשם על ידי אויביה המושבעים. הרכילויות על אותה אישה מפלצתית גולו כרחוקים מהמציאות (בהגיעה אל בית המלוכה היה כינוס של אנשים שרצו לראות את ה"מפלצת" המושמצת).

אגדות וסיפורים רבים מסופרים למשך כ-400 שנה במילים, שירים [1], בפולקלור האירי ועוד.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

‏‏

  1. ^ ‏דונל של החלילים (או צינורות – פחות מקובל) בעל 2 פירושים :
    • היה נגן בחליל או היה טוב במוזיקה.
    • אהב את היין שהגיע מספרד בצינורות.
    בכל מקרה ידוע כי לא היה יורד ים ולכן דובדרה (אביה של גרייס) די מהר אימץ את גרייס כבנו.‏

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]