חוק הכתר של אירלנד 1542

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 חקיקה פרסונלית וחוקתית
אשר הביאה ליצירת הממלכה המאוחדת
אנגליהאנגליה ויילסויילס   חוק רודלאן (1284)
אנגליהאנגליה ויילסויילס   חוק חוקי ויילס (153542)
אנגליהאנגליה ממלכת אירלנדממלכת אירלנד   חוק הכתר של אירלנד (1542)
סקוטלנדסקוטלנד אנגליהאנגליה   איחוד הכתרים (1603)
אנגליהאנגליה סקוטלנדסקוטלנד   חוקי האיחוד של 1707
הממלכה המאוחדת 1606הממלכה המאוחדת 1606 ממלכת אירלנדממלכת אירלנד   חוק האיחוד של 1801
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת דרום אירלנדדרום אירלנד   חוק ממשלת אירלנד (1920)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת אירלנדאירלנד   האמנה האנגלו אירית (1921)

חוק הכתר של אירלנד 1542 הוא חקיקה של הפרלמנט האירי שמסדירה את האוניה פרסונלית של ממלכת אירלנד עם ממלכת אנגליה.

מ-1177 מלך אנגליה החזיק בתואר אדונה של אירלנד שנועד לבטא את שליטתם של האנגלים באירלנד. מכיוון שהתואר זה ניתן למלכי אנגליה על ידי האפיפיור אדריאנוס הרביעי הייתה בעייתיות לעשות בו שימוש לאחר תחילת הרפורמציה האנגלית ויצירת הכנסייה האנגליקנית, לכן המלך הנרי השמיני יזם את החקיקה שהפכה את אירלנד לממלכה ואותו למלך אירלנד.

החוק קושר את משרת המלך באירלנד למשרה המקבילה לה באנגליה וקובע שהנרי השמיני וכל יורשיו שעתידים להיות מלכי אנגליה גם יהיו מכוח זה מלכי אירלנד. בעצם החקיקה הבטיחה את קיומה של איחוד הכתרים בין אנגליה לאירלנד לנצח וכמו כן לשון החוק ביטאה את כפיפותה של ממלכת אירלנד לממלכת אנגליה. כמו כן החוק מגדיר כבגידה כל ניסיון לשלול ממלך אנגליה את הכתר האירי.

ברפובליקה של אירלנד החקיקה בוטלה באופן מוחלט על ידי הפרלמנט האירי ב-1962 למרות שאירלנד הייתה רפובליקה מ-1948. מתאריך זה היא פרשה מחבר העמים הבריטי ומלך בריטניה הפסיק את השימוש בתואר מלך אירלנד. בצפון אירלנד החקיקה עדיין בתוקף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]