גרניון רך
| מיון מדעי | |
|---|---|
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | גרנאים |
| משפחה: | גרניים |
| סוג: | גרניון |
| מין: | גרניון רך |
| שם מדעי | |
לינאוס, 1753 | |
גֵּרַנְיוֹן רַךְ (שם מדעי: Geranium molle) הוא צמח עשבוני חד-שנתי נפוץ ממשפחת הגרניים (Geraniaceae), שמקורו באזורי האקלים הים-תיכוני והאירו-סיבירי. גבעוליו שעירים, פרחיו סימטריים וצבעיהם נעים בין ורוד לסגול. פירותיו מוארכים ודמויי מקור, ערוכים בזוגות על גבעול דו-קרני. מין זה משתייך לסוג הגרניון, הכולל 362 מינים ברחבי העולם, והוא הנפוץ ביותר מבין תשעת מיני הגרניון הגדלים בישראל[1][2]. גרניון רך נפוץ כמעט בכל אזורי ישראל פרט לחבלי המדבר בדרומה[3].
ההבדלים בין גרניון רך לקרוביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרניון רך דומה למינים נוספים במשפחת הגרניים, ובפרט לגרניון נאה (Geranium columbinum), מין נדיר מאוד. לשני המינים עלים קטיפתיים ורכים, ומתארם הכללי עגול.
עם זאת, ההבדל הבולט ביניהם הוא בצורת עלי הכותרת: בגרניון רך כל עלה כותרת מחולק לשתי אונות צרות באמצעות מפרץ עמוק, כך שמרחוק הפרח נראה כאילו יש לו עשרה עלי כותרת. לעומתו, בגרניון נאה ובגרניון נוצץ המפרץ בראש עלי הכותרת רדוד יותר או תמים, והם אינם מחולקים באופן כה מובהק. נוסף על כך, בגרניון רך הגבעולים מכוסים שערות לבנות זקורות, בעוד שבגרניון נאה הגבעול מקריח או בעל שערות הדוקות. גם מבנה העלים שונה: עלי גרניון רך שסועים פעם אחת בלבד, עד למחצית או שני שלישים מאורך הרדיוס, ואילו עלי גרניון נאה מחולקים לרוב פעמיים ל-5 עד 7 אונות עיקריות, שכל אחת מהן מחולקת ל-2 עד 3 אונות צרות או מוארכות.
בבית גידולו של גרניון רך נפוץ גם גרניון עגול (Geranium rotundifolium). אף ששני המינים חולקים עלים בעלי מתאר עגול, העלים של גרניון עגול שסועים עמוק יותר, עד מחצית או שני שלישים מאורך הרדיוס. נוסף על כך, לעלי הכותרת של גרניון עגול קצה מעוגל, ואילו הפרודות שלו חלקות ושעירות, וזרעיו מרושתים.
לעומת מינים אלה, גרניון הארגמן (Geranium purpureum) וגרניון גזור (Geranium dissectum) מתאפיינים בעלים בעלי מתאר משולש, המחולקים לאונות גזורות בעלות מפרצים עמוקים עד בסיס העלה. בגרניון הארגמן טרף העלה גזור כעין כף-היד, הגבעול שעיר, עלי הגביע חסרי קרין, ועלי הכותרת בעלי ציפורן ארוכה וניכרת וראשם מעוגל.
תפוצה בעולם ובישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפוצתו משתרעת בכל אגן הים התיכון ומאירופה ועד איראן. מין זה, בדומה לגרניון גזור, התפשט גם לצפון ודרום אמריקה, לאפריקה (פרובינציות הכף, אריתריאה), לאוסטרליה ולאוקיאניה, וגם ליפן ולקוריאה במזרח אסיה, וכן לאירלנד ולבריטניה באירופה. בישראל גרניון רך נפוץ כמעט בכל אזורי ישראל פרט לחבלי מדבר בדרומה[3].
מורפולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]


גֵּרַנְיוֹן רַךְ (שם מדעי: Geranium molle) הוא צמח עשבוני חד-שנתי נפוץ, משתרע, גובהו 10 עד 20 ס"מ, לעיתים רחוקות 5 ס"מ[4].
הגבעולים, שרועים או מזדקפים, דו-קרניים ושעירים[5]. מפרקי הגבעולים תפוחים לעיתים קרובות[6]. הגבעולים, שאורכם 10 עד 45 ס"מ מסועפים בצורה מפוזרת מהבסיס ומחורצים. גבעולי המשנה, הצדדים, זקופים או שרועים.
הלוואים קיימים ואורכם 2 עד 4 מ"מ.
העלים נגדיים, מורכבים, גזורים כעין כף-היד עד 2/3-1/2 מאורך הרדיוס, ומתאר היקפם עגול עד דמוי כליה. הטרף אינו ארוך מרוחבו אורכו 1 עד 3 ס"מ, גזור פעם אחת לאונות, בדך כלל האונות בעלות 3 אונות משנה בקודקודם. עירוק הטרף כעין כף יד. כלומר, עורקים בגודל דומה מסתעפים מנקודה אחת אל האונות העיקריות של העלה.
התפרחות נגדיים לעלים (לא בחיקם) ונישאים על עוקץ. בכל תפרחת בדרך כלל שני פרחים הנישאים על עוקצים משלהם שדומים לעוקץ התפרחת. החפים קרומיים ואורכם מ"מ אחד עד שניים.
הפרחים קטנים, דו-מיניים, נכונים, בעלי עטיף כפול, מפורדי עלי כותרת ועלי גביע וצבעם בגוונים של ורוד וסגול בהיר. עוקץ הפרחים 10 עד 15 מ"מ. הפרח פתוח לרווחה, עלי הכותרת נפתחים בבוקר ונשרים בשעות הצהריים, כלומר הפרח הוא בן יום אחד.
הגביע בעל 5 עלים מפורדים, צמודים זה לזה, ניצבים בין כל 2 עלי כותרת. קודקודם אינו מאורך מאוד כזנב (בדומה לגרניון הארגמן) אלא מסתיים במען פיטם. הם נפרשים עם הזמן אך לא במלואם כבמקור-חסידה חלימתי.
הכותרת בעלת 5 עלים מפורדים שאינם עולים באורכם על ס"מ אחד. עלי הכותרת בעלי ציפורן קצרה ביותר, מפורצים עמוקות בקודקודם או דמוי לב הפוך ובסיסם על פי רוב ריסני (בשונה מגרניון הארגמן, גרניון עגול וגרניון נוצץ שעלי הכותרת שלהם תמימים או קעורים קמעא בקודקודם ובסיסם אינו ריסני)[5]. הפרח בעל 5 עלי הכותרת המפורצים עמוקות נראים כאילו יש לו 10 עלי כותרת (סימן מבחין מובהק יחד עם צורת העלה ומספר האבקנים).
הצופנים 5, הצופן קבוע בין כל 2 עלי כותרת.
האבקנים הפוריים, שמספרם 10, כולם נושאי מאבקים (בשונה ממקור-חסידה שיש לו מאבקים רק ל-5 אבקנים). המאבקים סגולים, נפתחים לאורכם. הזירים מאוחים בבסיסם.
השחלה עילית ובה 5 עלי שחלה מאוחים ומעורים בעמוד המרכזי של הפרח (המשכה של מצעית הפרח ו-5 מגורות בעלות 1 או 2 ביציות בכל אחת. 5 עמודי שחלה קצרים מאוחים, קירחים ודמויי מקור מחודד. בקודקוד כל עמוד שחלה צלקת קצרה וסגולה. לעת ההבשלה הם מתכופפים כלפי מעלה בצורת קשת או קפיץ[5].
הפרי מפרדת בעלת מקור, שנגלל כלפי מעלה בהבשלה ונפרדת בהבשלתה ל-5 פרודות בעלות מקור, שניתקות מהעמוד המרכזי שהוא המשכה של מצעית הפרח. במילים אחרות חלקו החיצוני של העמוד המרכזי נפרד ל-5 מלענים ארוכים. המלענים נגללים מהבסיס כלפי מעלה אך לא מסתלסלים בחלקם התחתון. כל המינים מפיצים (יורים) את הזרעים על ידי הסתלסלות המקור כקפיץ או התקשות מהירה.
אורך המקור 8 עד 12 מ״מ. הפרודות מקומטות מאוד (מגובששות), הזרעים חלקים.
הפרודות בנות 2 זרעים, נפתחות בצדן הפנימי (המופנה אל העמוד) וחסרות גומות בראשן. יחידת ההפצה היא זרע בלבד (ללא דופן הפרודה או איבר נוסף).
תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרח פרוש
- עלי כותרת ורודים ועלי כותרת שעירים עם פיטם בקודקודם
- עלה מעוגל דמוי כליה וזוג פירות
- עלה אופייני
- פרי אופייני של גרניון רך
- פרח אופייני של גרניון רך
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרניון רך, באתר ITIS (באנגלית)
גרניון רך, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)- גרניון רך, באתר צמח השדה
- גרניון רך, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- גרניון רך, באתר Tropicos (באנגלית)
גרניון רך, באתר GBIF (באנגלית)- גרניון רך, באתר The Plant List (באנגלית)
גרניון רך, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)
גרניון רך, באתר iNaturalist (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ Geranium molle, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ↑ Geranium molle, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 24-11-2023
- 1 2 גרניון רך, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ↑ Zohary, M., Flora Palaestina – Part One, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1972, עמ' 227-231
- 1 2 3 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-3
- ↑ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1989