ג'ון בינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדמירל ג'ון בינג, ציור מאת תומאס הדסון, 1749

אדמירל ג'ון בינגאנגלית: John Byng)‏ (29 באוקטובר 1704 - 14 במרץ 1757) היה אדמירל בריטי, אשר הועמד למשפט צבאי והוצא להורג על שכשל "לעשות ככל יכולתו" בקרב מינורקה, בתחילת מלחמת שבע השנים.

בינג, ששירת קודם לכן בתפקיד Commodore-Governor של אוניות הדיג האנגליות שפעלו במימי ניופאונדלנד, נשלח ב-1756 עם שייטת קטנה כדי להסיר את המצור שהטילה שייטת צרפתית בת 12 אניות וחמישה-עשר אלף חיילים על המבצר הבריטי סיינט פיליפ (פורט מאהון) שבאי מנורקה (מינורקה). במהלך הקרב הימי שהתפתח בין הצדדים ניזוקו קשות אחדות מהאניות הבריטיות, בעוד האחרות, ובהן אוניית הדגל של בינג, עודן מחוץ לטווח היעיל של התותחים. במקום לחרוג מהוראות הלחימה (Fighting Instructions), שכפו משמעת טקטית על אדמירלים ומפקדי אוניות, ולהורות לאוניותיו להסתער מיד ובאופן עצמאי על האויב, החליט בינג לשמור על שלמות המערך הקרבי. כתוצאה מכך חמקו הצרפתים ללא פגע. לאחר ארבעה ימי המתנה שבה השייטת לגיברלטר מבלי שתצליח לשחרר את המבצר, וזמן מה לאחר מכן נאלץ חיל המצב הבריטי להיכנע.

הכישלון הצבאי עורר זעם רב בבריטניה. בינג נקרא לשוב לאנגליה והועמד למשפט צבאי על שהפר את פקודות הצי. הנוסח של פקודות אלה תוקן זמן קצר קודם לכן, וקבע עונש מוות לקצינים מכל הדרגות אשר לא יעשו ככל יכולתם להכות באויב, הן בעת קרב הן במרדף אחר אוניותיו. בית הדין הרשיע את בינג, והוא הוצא להורג על ידי כיתת יורים ב-14 במרץ 1757 בפורטסמות', על סיפונה של אה"מ "מוֹנַארְק".

חומרת העונש והחשד כי שימש שעיר לעזאזל, הובילו לתגובה אוהדת לבינג בדעת הקהל. מאז מקובלת הדעה, כי הומת שלא בצדק. הוצאתו להורג קיבלה תיאור סטירי ביצירה "קנדיד" של וולטר:

Cquote2.svg

בדברם כך, הגיעו אל חוף פורטסמות'. המוני אנשים כיסו את שפת החוף והתבוננו בתשומת-לב אל איש אחד, בריא-בשר למדי, שכרע על ברכיו, בעיניים קשורות, על מכסה אחת הספינות של הצי; ארבעה אנשי-צבא, שניצבו ממול האיש הזה, ירו בו, איש-איש מהם ירה שלושה כדורים אל גולגולתו, במנוחה הגמורה ביותר. וכל הקהל הלך לו מרוצה למאוד. "מהו כל הדבר הזה?", אמר קנדיד, "ומה השד המודיע בכל מקום את כוחו?" הוא שאל, מי הוא האיש העבה הזה שהוצא להורג בטקס זה. "זהו אדמירל", קיבל בתשובה. "ועל שום מה נהרג האדמירל הזה?" "הרי זה", אמרו לו, "משום שהוא בעצמו לא עשה הרג רב למדי בעולם; הוא ערך קרב עם אדמירל צרפתי, ונמצא שהוא לא קרב ביותר לגשת אליו." "אבל", אמר קנדיד, "הלא גם האדמירל הצרפתי היה רחוק מן האדמירל האנגלי באותה מידה ממש!" "אין כל ספק בדבר", באה התשובה, "אבל בארץ זו מוטב להרוג מזמן לזמן את אחד האדמירלים, כדי להפיח אומץ בלב השאר.

Cquote3.svg
– בתוך: דברי ימי אנגליה מאת ס' א' קרינגטון ו-י' המפדן ג’קסון. תרגום: י' שנברג ומנחם זלמן וולפובסקי. תל אביב, הוצאת מצפה, 1941.