גיברלטר
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | Montis Insignia Calpe (לטינית) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי | המנון גיברלטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | טריטוריה בריטית מעבר לים | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה |
מונרך הממלכה המאוחדת  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מונרך הממלכה המאוחדת | צ'ארלס השלישי, מלך הממלכה המאוחדת | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש השרים של גיברלטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש השרים של גיברלטר |
פביאן פיקארדו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | אנגלית[א] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה | גיברלטר[ב] 36°07′N 5°21′W / 36.117°N 5.350°W | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של גיברלטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אירופה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[1] | 6.50 קמ"ר (242 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | זניח | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC +1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תאריכי הקמה |
1704 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[2] (הערכה 1 בפברואר 2026) | 40,603 נפש (215 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 6,246.62 נפש לקמ"ר (5 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע |
פאונד גילברטרי (אנ') פאונד סטרלינג (GIFP ו-GBP) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| חגים לאומיים |
היום הלאומי של גיברלטר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | gi | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 350 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
www | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
(למפת גיברלטר רגילה) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||
 | |||
| גיברלטר | |||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||
|---|---|---|---|
| ראש העיר | פביאן פיקארדו | ||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של גיברלטר | ||
| בירת העיר |
גיברלטר | ||
| שפה רשמית |
אנגלית | ||
| תאריך ייסוד |
1704 | ||
| על שם |
טאריק בן זיאד | ||
| שטח | 6.843 קמ"ר | ||
| גובה | 11 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 34,003 (2020) | ||
| קואורדינטות | 36°08′N 5°21′W / 36.14°N 5.35°W | ||
| אזור זמן | CET | ||
| http://www.gibraltar.gov.gi | |||
 | |||
| | |||
גיברלטר, באנגלית ובספרדית: Gibraltar, (הגייה באנגלית: [dʒɪˈbrɔːltər], "גִ'יבְּרוֹלטְר"; הגייה בספרדית: [xiβɾalˈtaɾ], "חִיבְּרַלְטַר") היא טריטוריה של הממלכה המאוחדת, הנמצאת בקצה הדרום-מערבי של אירופה, בחצי האי האיברי. היא שוכנת בצד הצפוני של מצר גיברלטר, נקודת המפגש של האוקיינוס האטלנטי עם הים התיכון, ומשקיפה על מפרץ גיברלטר. גודל הטריטוריה הוא כשבעה קילומטרים רבועים, היא גובלת בספרד מהצפון ומכל שאר הכיוונים גובלת בים התיכון.
לטריטוריה חשיבות היסטורית לבריטניה ולכוחותיה של בריטניה ובה שוכן בסיס של הצי המלכותי הבריטי.
פרהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיברלטר התיישבו לראשונה ניאנדרטלים לפני כ-50,000 שנים, וכנראה מקום זה היה מנקודות ההתיישבות הניאנדרטליות האחרונות בעולם; הן נעלמו לפני כ-24,000 שנים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של גיברלטר
גיברלטר מופיעה בספרות ההיסטורית הכתובה סביב 950 לפנה"ס בהקשר לפיניקים שישבו בסמוך אליה. צוק גיברלטר, או Mons Calpe כשמו באותה תקופה, היה נערץ על הרומאים והיוונים כאחד משני עמודי הרקולס שנוצרו על פי האגדה בידי הרקולס, במהלך משימתו העשירית.
גיברלטר הפכה לחלק מממלכת הויזיגותים של היספניה עם קריסת האימפריה הרומית המערבית, וב-711 לספירה נכבשה על ידי המורים מצפון אפריקה. בזמן השלטון המורי קמה בגיברלטר ההתיישבות הקבועה הראשונה בתולדותיה בשם "ג'בל טארק" ("הר טארק", על שם המצביא המוסלמי טארק בן זיאד).[5] עם הזמן השתבש השם ונעשה "גיברלטר". ממלכת קסטיליה הנוצרית סיפחה את גיברלטר ב-1309, איבדה אותה למורים ב-1333 ושבה וכבשה אותה ב-1462. גיברלטר הייתה לחלק מממלכת ספרד המאוחדת ונותרה ככזו עד 1704. היא נכבשה במהלך מלחמת הירושה הספרדית על ידי צי משותף אנגלי-הולנדי בפיקוד מטעמו של קרל השישי מלך אוסטריה, הטוען מבית הבסבורג לכתר הספרדי. כשהמלחמה הסתיימה - מסרה ספרד את גיברלטר לבריטניה לפי תנאי הסכם אוטרכט.
ספרד ניסתה מאז להחזיר לעצמה את השליטה על גיברלטר, שהוכרזה כבר כמושבה בריטית, בהפעילה לחץ צבאי, דיפלומטי וכלכלי. גיברלטר הייתה נצורה ומופגזת קשות במהלך שלוש מלחמות שנערכו בין בריטניה לספרד, אך תמיד התוקפים נהדפו. עם סיום המצור האחרון על גיברלטר, בסוף המאה ה-18, לגיברלטר היה רקורד של 14 מצורים עליה במהלך 500 שנים בלבד. המושבה הבריטית בגיברלטר צמחה במהירות במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ונעשתה לאחת מן העמדות הבריטיות החשובות ביותר בים התיכון. גיברלטר שימשה כנקודת אספקה ראשית לספינות שהיו בדרכן להודו דרך תעלת סואץ. בסיס ימי גדול של הצי הבריטי הוקם בה בסוף המאה ה-19.
השליטה הבריטית על גיברלטר איפשרה לבעלות הברית לשלוט על הכניסה לים התיכון במהלך מלחמת העולם השנייה. גיברלטר הותקפה מספר פעמים על ידי גרמניה, איטליה וצרפת של וישי אך מבלי שנגרם לה נזק רב. הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו סירב להצטרף לנאצים במבצע פליקס (התוכנית הנאצית לכיבוש גיברלטר), אך לאחר המלחמה חידש את טענת ספרד לשלטון על גיברלטר. כשהמחלוקת הטריטוריאלית סביב גיברלטר התעצמה סגרה ספרד את הגבול עם גיברלטר מ-1969 עד 1985. עמדתה של ספרד נתמכה על ידי מדינות אמריקה הלטינית, אך תוצאות משאל העם בגיברלטר הבהירו שהתושבים רוצים את שלטון בריטניה. שיחות בין ספרד לבריטניה לגבי מעמדה של גיברלטר נמשכו, אך לא נשאו פרי.
מאז 1985 גיברלטר עברה שינויים גדולים כתוצאה מצמצום התחייבויותיה הצבאיות של הממלכה המאוחדת בטריטוריות שלה מעבר לים. רוב כוחות הצבא הבריטי עזבו את גיברלטר, שכבר לא נחשבה לבעלת חשיבות אסטרטגית ביטחונית מיוחדת. כלכלתה של גיברלטר מבוססת כיום על תיירות, שירותים פיננסיים, ספנות והימורים. גיברלטר היא במידה רבה בעלת שלטון עצמי, ויש לה פרלמנט משלה וממשלה משלה, על אף שהממלכה המאוחדת אחראית על ההגנה עליה ועל מדיניות החוץ שלה. ההצלחה הכלכלית שלה, הפכה את גיברלטר לאחד מהאזורים העשירים באיחוד האירופי.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד היום קיים ויכוח בין ספרד לבריטניה אודות השליטה בגיברלטר, ותושבי הטריטוריה נדרשו מספר פעמים להכריע במשאלי עם בנושא זה. תושבי הטריטוריה בחרו בשני משאלי עם בהמשך ההשתייכות לכתר הבריטי. המשאל הראשון נערך ב-10 בספטמבר 1967 והשני ב-2002 (המשאל ב-2002 היה משאל פנימי ביוזמת ממשלת גיברלטר ונערך בניגוד לרצונה של ממשלת בריטניה).
ספרד מעלה טענה נוספת, כי בריטניה ויתרה למעשה על ריבונותה בגיברלטר, ונתנה עצמאות לתושביו תוך שהיא מסתפקת בקיום בסיס הצי שלה. לפי חוזה אוטרכט, אין בריטניה רשאית להעביר את גיברלטר לאחרים, ובכל מקרה בו היא תוותר על ריבונותה, תחזור הריבונות לספרד. הספרדים טוענים שתנאי זה התקיים, ואילו הבריטים טוענים כי מדובר באוטונומיה בלבד, וכי נוכחות הצי הבריטי נועדה להגן על גיברלטר.
צבא וביטחון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הכוחות הבריטיים בגיברלטר
הכוחות הבריטיים בגיברלטר (באנגלית: British Forces Gibraltar) הם תחת פיקוד מאוחד של מרכיבי הכוחות המזוינים של הממלכה המאוחדת, המוצבים בטריטוריה הבריטית שמעבר לים, גיברלטר. הכוחות אחראים על שמירת הנוכחות הצבאית הבריטית בדרום חצי האי האיברי ועל ניהול הבסיסים הצבאיים שבתחומי הטריטוריה. גיברלטר משמשת כנקודה אסטרטגית חשובה מהיותה שער הכניסה לים התיכון, וכן משמשת כבסיס קדמי (Forward Operating Base) למשימות ימיות, אוויריות ויבשתיות, ומרכיב חשוב במדיניות הביטחון וההגנה של בריטניה מעבר לים.
הטריטוריה משמשת בעיקר כשטח אימונים מבצעיים לכוחות היבשה, בשל תנאי השטח הסלעיים והאקלים הנוח, וכן כתחנת עצירה ולוגיסטיקה למטוסים ולאוניות בדרכן אל ומהמזרח התיכון, ומזרחה לתעלת סואץ ואל יבשת אפריקה. בנוסף, משמשת גיברלטר כבסיס קבע לאוניות הצי המלכותי וכמוקד תמיכה לפעילות נאט"ו באזור.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גיברלטר מוכרת מזה שנים רבות כמקלט מס, אך מאז שינוי משטר המס שיישמה ממשלת גיברלטר בינואר 2011, ואשר אושר על ידי בית הדין של האיחוד האירופי, מנסה הממשלה להתנער מתדמית זו ומשווקת את גיברלטר כשער כניסה אטרקטיבי לאירופה לבעלי עסקים והון שמקורם מחוץ לשוק האירופי. בנוסף, הקרבה הפיזית של גיברלטר לאפריקה (מרוקו במרחק 16 ק"מ מצדו השני של מצר גיברלטר) ממצבת את גיברלטר גם כשער כניסה אפשרי ליבשת מדרום. בגיברלטר קיימות חברות החזקה רבות שבבעלותן חברות הפועלות באפריקה, מה שמקל עליהן בכל הקשור להעברת כספים מאפריקה וכן בתשתיות בקרה וניהול מתקדמות.
יתרונות המיסוי של גיברלטר כוללים מס חברות של 10% בלבד (כשהכנסה שמקורה מחוץ לגיברלטר פטורה ממס בגיברלטר), אין בה כלל מע"מ, אין מס על רווחי הון, אין מס על דיבידנדים, אין מס ירושה, ותקרת המס ליחידים היא 25% בלבד.
ישנם מספר מלונות בחוף המזרחי.
חרף היותה טריטוריה בריטית, התחבורה בגיברלטר מתנהלת בצד ימין של הכביש, כנהוג בספרד השכנה ולא בצד שמאל של הכביש כנהוג בבריטניה.
ב-2012 כדי לקדם תיירות, ממשלת גיברלטר יזמה את פרויקט "גיברלטרפדיה".
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – צוק גיברלטר
שטח גיברלטר כ-7 קמ"ר. היקפה כולל 12 ק"מ של חופים וגבול עם ספרד שאורכו 1.2 ק"מ. המבנה הגאוגרפי הוא רצועת חוף צרה ממערב לצוק בגובה 426 מ', שבה שוכנת העיר גיברלטר, ומצפון לצוק רצועה מישורית המתחברת לספרד. שדה התעופה שוכן על הרצועה ועל מזח מלאכותי ממערב לה, כ-200 מטר מדרום למעבר הגבול. בשדה התעופה עובר אחד הכבישים הראשיים, ולקראת כל המראה ונחיתה של מטוס יורדים מחסומים (כמו מחסומי רכבת) משני צידי המסלול.[6] שורר בה אקלים ים תיכוני עם חורף ממוזג וקיץ חם, כאשר הטריטוריה סובלת ממחסור במים.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – גיברלטרים
סה"כ אוכלוסיית גיברלטר מונה 33,700 תושבים. האוכלוסייה מורכבת מספרדים, איטלקים, בריטים, מלטזים ופורטוגזים.
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית האוכלוסייה קתולית (76.9%) ובמרכז העיר גיברלטר 6 כנסיות.
יהדות גיברלטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יהדות גיברלטר
יהדות גיברלטר מונה כ־1,000 נפש מתוך 33,700 תושבים. היא ממוצא ספרדי, בריטי ומרוקאי. בני הקהילה מתפרנסים בעיקר מהיותם תושבי מרכז סחר בינלאומי ומקלט מס. רבים מהם עורכי-דין, רואי-חשבון וסוחרים בינלאומיים. חרף מספרם הקטן של היהודים במקום, הם מהווים אחוז גבוה יחסית מהאוכלוסייה הכללית בהשוואה לקהילות יהודיות אחרות. ואמנם, ראש השרים הראשון של גיברלטר, יהושע חסן, היה יהודי.
בגיברלטר פעילים 4 בתי כנסת וישנן מסעדות כשרות.
בשנות האלפיים, עברו להתגורר בגיברלטר כמה עשרות משפחות של ישראלים המועסקים בעיקר בענף ההימורים באינטרנט.[7]
ב-2015 הוקמה "לשכת המסחר גיברלטר-ישראל".[8]
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גול, יורקשייר, הממלכה המאוחדת- באלמינה, צפון אירלנד, הממלכה המאוחדת
קינגסטון, ג'מייקה
פונשל, מדיירה, פורטוגל
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פנחס פיק, גיברלטר, "מערכות ים", מרץ 1955, עמ' 45–49
- קהילת גיברלטר - חכמיה יצירותיהם וקשריהם עם חכמי מרוקו, מאת אליעזר בשן, סיני קכג-קכד
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גיברלטר, דף שער בספרייה הלאומית
אתר האינטרנט הרשמי של גיברלטר- גיברלטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עדי שורץ, עינת וילף, הצוק הנדיב, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2007
- ג'יילס טרמלט, הסכסוך על גיברלטר מוביל למתיחות בין משפחות המלוכה, באתר הארץ, 18 במאי 2012
- גרדיאן וסוכנויות הידיעות, ספרד שוקלת להגביל את המרחב האווירי של גיברלטר: "פוליטיקה של טירוף", באתר הארץ, 5 באוגוסט 2013
- ערן שי, בעלי ההון מסתערים על גיברלטר, באתר כלכליסט, 14 באוגוסט 2013
- איתמר קוטלר, מדינה ביום: טיול בחצי האי גיברלטר, באתר ynet, 9 ביולי 2014
- אילת מאמו שי, יהודי גיברלטר: הגויים מעריצים, הישראלים מסתייגים, באתר ynet, 12 באוקטובר 2014
- מפות גיברלטר מאוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית ובאתר ערים היסטוריות
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ גיברלטר, טרפלגר וזנזיבר
- ^ באיזה שדה תעופה עובר הכביש הראשי?, באתר אנציקלופדיה אאוריקה
- ^ שחר גינוסר, הימורים ברשת: גיברלטר בידינו, באתר ynet, 21 ביולי 2005
- ^ משה גלנץ, גיברלטר - השער של ישראל באירופה?, באתר ynet, 3 בינואר 2016
| הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||
| שטחי חסות של הכתר הבריטי | ||||||||||
| אירופה |  ג'רזי •  גרנזי •  האי מאן
| |||||||||
| הטריטוריות הבריטיות שמעבר לים | ||||||||||
| אירופה |  גיברלטר
| |||||||||
| האוקיינוס האטלנטי | .svg){kind=small} סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה •  איי ג'ורג'יה הדרומית ואיי סנדוויץ' הדרומיים •  איי פוקלנד
| |||||||||
| הקריביים |  ברמודה •  איי הבתולה הבריטיים •  איי טרקס וקייקוס •  מונטסראט •  איי קיימן •  אנגווילה
| |||||||||
| האוקיינוס השקט |  פיטקרן
| |||||||||
| האוקיינוס ההודי |  הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי
| |||||||||
| אנטארקטיקה |  הטריטוריה הבריטית באנטארקטיקה
| |||||||||
| שטחי בסיס ריבוניים | ||||||||||
| אירופה | אקרוטירי ודקליה
| |||||||||
.svg){kind=small}
| מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
| מדינות ריבוניות | אוסטריה • אוקראינה • אזרבייג'ן 1 • איטליה • איסלנד • אירלנד • אלבניה • אנדורה • אסטוניה • ארמניה 2 • בולגריה • בלגיה • בלארוס • בוסניה והרצגובינה • גאורגיה 1 • גרמניה • דנמרק • הולנד • הונגריה • הממלכה המאוחדת • הרפובליקה הצ'כית • ותיקן • טורקיה 1 • יוון • לוקסמבורג • לטביה • ליטא • ליכטנשטיין • מולדובה • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מקדוניה הצפונית • נורווגיה • סן מרינו • סלובניה • סלובקיה • ספרד • סרביה • פולין • פורטוגל • פינלנד • צרפת • קזחסטן 1 • קפריסין 2 • קרואטיה • רומניה • רוסיה 1 • שוודיה • שווייץ | 
|
| חבלי ארץ "לא מוכרים" | אבחזיה • דרום אוסטיה • טרנסניסטריה • קוסובו • צפון קפריסין 2 | |
| שטחים תלויים | אולנד • אקרוטירי ודקליה 2 • איי פארו • גיברלטר • גגאוזיה • גרנזי • יאן מאיין • ג'רזי • האי מאן • סבאלברד | |
| הערות | 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות. | |
| מדינות ואזורים לחופי הים התיכון | ||
|---|---|---|
| מדינות ריבוניות | איטליה • אלבניה • אלג'יריה • בוסניה והרצגובינה • טורקיה • יוון • ישראל • לבנון • לוב • מונקו • מונטנגרו • מלטה • מצרים • מרוקו • סוריה • סלובניה • ספרד • צרפת • קפריסין • קרואטיה • תוניסיה | 
|
| טריטוריות חסות של הממלכה המאוחדת | אקרוטירי ודקליה • גיברלטר | |
| טריטוריות לא עצמאיות | הרשות הפלסטינית • צפון קפריסין | |
| בקרת זהויות |
|
|---|