ג'וניצ'ירו טניזאקי
 | |
| צילום בשנת 1913 | |
| לידה |
24 ביולי 1886 Nihonbashi-ku, יפן  |
|---|---|
| פטירה |
30 ביולי 1965 (בגיל 79) אטאמי, יפן |
| מדינה |
יפן |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת טוקיו |
| שפות היצירה |
יפנית |
| יצירות בולטות |
The Makioka Sisters, הקעקוע, Quicksand, Naomi, Some Prefer Nettles |
| תקופת הפעילות |
מ-1909 |
| בן או בת זוג |
Matsuko Tanizaki |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ג'וניצ'ירו טניזאקי או ג'וּנְאִיצ'ירו טניזַאקי (ביפנית: 谷崎 潤一郎, באותיות לטיניות Jun'ichirō Tanizaki, 24 ביולי 1886 – 30 ביולי 1965) היה סופר יפני, אחד הסופרים הגדולים של הספרות היפנית המודרנית, הרומנים שלו נמנים עם הפופולרים ביותר בארצו. רבים מספריו מתארים עולם של מיניות ותשוקות ארוטיות הרסניות, אחרים, משקפים בצורה מעודנת את דינמיקת חיי המשפחה בהקשר השינויים המהירים שעברה החברה היפנית במאה ה-20. לעיתים קרובות ברקע לסיפוריו עומד החיפוש אחרי זהות תרבותית תוך כדי חפיפת המודלים התרבותיים המערבי והמסורתי היפני. חייו התנהלו במשך שלוש תקופות מתולדות יפן המודרנית (מייג'י, טאישו, ושואווה). טניזאקי נרשם לחוג הספרות של האוניברסיטה הקיסרית בטוקיו, אך בשנת 1910 ויתר על לימודיו הפורמליים כדי להקדיש את עצמו לכתיבה. בין השאר הוא תרגם ליפנית מודרנית את הרומן הקלאסי "מעשה גנז'י" שנכתב על ידי הסופרת מורסקי שיקיבו בתחילת המאה ה-11. הרומן הארוך שלו "Sasameyuki" (שלג קל) (1948) שתורגם לשפות זרות תחת הכותרת "האחיות מקיוקה", נכתב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ומספר את חייה של משפחה בורגנית באוסקה דרך דמויותיהן של ארבע אחיות. בשנת 1956 פרסם טניזאקי את הרומן "המפתח" אודות בני זוג המתכתבים ביומנים אותם משאירים פתוחים לקריאה הדדית.
פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1947 פרס מייניצ'י לתרבות - עבור הרומן "Sasameyuki",(שלג קל, ידוע כ"האחיות מקיוקה")
- 1949 פרס אסאהי עבור "Sasameyuki"
- 1964 נבחר לחבר לשם כבוד של האקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1965 - בית ההוצאה לאור צ'ואו קורונשה הקימה את הפרס טניזאקי, אחד הפרסים החשובים של יפן לספרות. הוא מוענק כל שנה עבור יצירות של ספרות יפה או תיאטרון
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רומנים, סיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 刺青 Shisei („הקעקוע”), 1910
- Chijin no ai' 痴人の愛 "אהבה של משוגע” או "נעמי"), 1924
- Tade kuu mushi 蓼喰う蟲 („יש המעדיפים סרפדים”), 1928
- Momoku monogatari („סיפורו של עיוור”), 1931
- Manji ( מנג'י - (הסבטיקה הבודהיסטית) - 1931
- 猫と庄造と二人のおんな Neko to Shozo to futari no onna („חתול, גבר ושתי נשים”), 1936
- 細雪 Sasameyuki („שלג קל”, ידוע בתרגומים כ"אחיות מקיוקה"), 1943–1948
- 鍵 Kagi („המפתח”), 1956
- Yume no ukihashi („הגשר השט של החלומות”), 1959
- 瘋癲老人日記 Futen rojin nikki („יומנו של זקן משוגע”), 1962 etc.
מסות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1934 - In’ei raisan -陰翳礼讃 (בשבח הצללים), מסה על האסתטיקה היפנית
- Bunsho tokuhon 1935 - („על הסגנון”),
תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ונאיצ'ירו טניזקי - יש המעדיפים סרפדים - (,הוצאת מודן, 2009),תרגמה ענת קופר, עם אחרית דבר של ד"ר מיכל דליות-בול
- ג'ונאיצ'ירו טניזקי - המפתח - בתרגומו של דורון ב. כהן
- "ג'ונאיצ'ירו טניזקי -בשבח הצללים" (2013, הוצאת אסיה) בתרגומו של דורון ב. כהן
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'וניצ'ירו טניזאקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי ג'וניצ'ירו טניזאקי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- ג'וניצ'ירו טניזאקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ג'ונאיצ'ירו טניזקי (1886-1965), דף שער בספרייה הלאומית- יפעת פלד, "אומנות או נמות", באתר "מעלה", דצמבר 2023 על "הקעקוע ועוד סיפורים אפלים מיפן"
