ג'ירולמו פבריציו
 | |
| לידה |
20 במאי 1533 Acquapendente, איטליה  |
|---|---|
| פטירה |
21 במאי 1619 (בגיל 86) פדובה, הרפובליקה של ונציה |
| ענף מדעי |
אנטומיה |
| מקום מגורים |
איטליה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פדובה |
| מנחה לדוקטורט |
Gabriele Falloppio |
| מוסדות |
אוניברסיטת פדובה |
| תלמידי דוקטורט |
ויליאם הארווי, Adriaan van den Spiegel |
  | |
ג'ירולמו פבריציו (באיטלקית: Girolamo Fabrici d'Acquapendente), שהתפרסם בשמו הלטיני פבריציוס מאַקֱוַאפּנְדָנטָה (Hieronymus Fabricius ab Acquapendente; 20 במאי 1537[דרושה הבהרה] –21 במאי 1619), היה מרצה לרפואה באוניברסיטת פדובה, אנטומיסט חדשני ומנתח, המכונה "אבי האמבריולוגיה". מציינים את עיר הולדתו כדי לבדלו מהמנתח הגרמני בן-זמנו פבריציוס הילדנוס (Fabricius Hildanus).
חייו והישגיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פבריציו נולד באקוופנדנטה (אנ') שבלאטיום. הוא למד באוניברסיטת פדובה, וקיבל תואר דוקטור לרפואה ב-1559, תחת הדרכתו של גבריאלה פאלופיו. פבריציו היה מורה פרטי לאנטומיה בפדובה בשנים 1562–1565, וב-1565, נעשה פרופסור לכירורגיה ואנטומיה באוניברסיטה, בעקבות פאלופיו.
ב-1594 הנהיג פריצת דרך בלימודי האנטומיה, כאשר תכנן את אולם הדיסקציות הציבורי הראשון. יוליוס קאסריוס (Julius Casserius - שמו הלטיני של ג'וליו צ'זרה קסירי; 1561-1616) מפיאצ'נצה היה מתלמידיו של פבריציו. ויליאם הארווי (1578-1657) – מגלה מחזור הדם, ואדריאן ואן דן ספיחל (Adriaan van den Spiegel; 1625-1578) - אנטומיסט פלמי (1578-1625) היו גם הם מתלמידיו, החל מסביבות 1598. מאוחר יותר, יוליוס קאסריוס המשיך את פבריציו כפרופסור לאנטומיה באוניברסיטת פאדובה ב-1604, ואדריאן ואן דן ספיחל קיבל את התפקיד אחריו, ב-1615.
תרומתו לאנטומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעזרת ביצוע דיסקציות בחיות, פבריציו חקר את היווצרות העובר, מבנה הושט, הקיבה והמעיים, וכן את ייחודיות העין, האוזן ובית הקול. הוא היה מהראשונים לתאר את כיסי הממברנה הנמצאים בחלקם הפנימי של הוורידים וכינה אותם "שסתומים". יש לציין, שאמטוס לוזיטנוס היה הראשון שתיאר את השסתומים ובניסוי מפורסם אף הדגים את פעולתם. בכך תרם רבות לגילוי מחזור הדם. כיום ידוע שתפקידם של שסתומים אלו הוא למנוע חזרת דם כנגד כיוון הזרימה – כלומר מהלב במקום אליו – אם כי פבריציו לא ידע זאת בזמנו, והניח שמטרתם להאט את זרימת הדם.
בספרו Tabulae Pictae, שפורסם לראשונה ב-1600, פבריציו תיאר את החריץ המפריד בין האונה הרקתית (הטמפורלית) לאונה הפרונטלית של המח. עם זאת, פבריציו לא זכה בהכרה על גילוי זה עד לא מזמן, ובמקום זאת קספר בארתולין ייחס את הגילוי לפרנציסקוס סילוויוס, ובנו של בארתולין, תומאס, קרא לחריץ "החריץ הסילביאני" במהדורת 1641 של ספרו Institutiones anatomicae.
תגלית נוספת הייתה הבורסה של פבריציו, שנקראה על שמו לאחר שתיאר אותה במאמר שהתפרסם לאחר מותו בשנת 1621.בורסה זו היא איבר בעופות המייצר תאי דם ותאי B החיוניים למערכת החיסונית. ביונקים אין בדרך כלל איבר מקביל והתאים נוצרים במח העצמות.
תרומתו לכירורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פבריציו תרם רבות גם לתחום הכירורגיה. למרות שמעולם לא ביצע פיום קנה בעצמו, כתביו כללו תיאור של ביצוע ההליך. הוא העדיף להשתמש בחתך אנכי והיה הראשון להציג את הרעיון של צינורית לפיום קנה. זו הייתה צינורית ישרה וקצרה עם כנפיים משולבות שמנעו ממנה להיעלם במורד הקנה. פבריציו המליץ על ההליך רק כמוצא אחרון, במקרה של חסימת נתיבי האוויר על ידי גופים זרים או הפרשות. מרקו אאורליו סברינו (1580–1656), מנתח ואנטומיסט מוכשר, ביצע לפחות פיום קנה אחד לפי שיטתו של פבריציו במהלך מגפת הדיפטריה של 1610. שיטתו של פבריציו לביצוע פיום קנה דומה מאוד לשיטה הנהוגה כיום.
מעבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Pentateuchos chirurgicum (1592). חומש הכירורגיה -
- De formatu foetu (1600). התפתחות העובר -
- De visione voce auditu (1600).
- De brutorum loquela (1603).
- De venarum ostiolis (1603). שסתומי הוורידים -
- Tractatus anatomicus triplex quorum primus de oculo, visus organo. Secundus de aure, auditus organo. Tertius de laringe, vociis organo admirandam tradit historiam, actiones, utilitates magno labore ac studio (1613).
- De muscoli artificio: de ossium articolationibus (1614).
- De respiratione et eius instrumentis, libri duo (1615).
- De gula, ventriculo, intestinis tractatus (1618).
- De motu locali animalium secundum totum, nempe de gressu in genere (1618).
- De formatione oui, et pulli tractatus accuratissimus (1621).
- Opera chirurgica. Quorum pars prior pentatheucum chirurgicum, posterior operationes chirurgicas continet ... Accesserunt Instrumentorum, quae partim autori, partim alii recens invenere, accurata delineatio. Ite, De abusu curcubitularum in febribus putridis dissertatio, e Musaeo ejusdem (1623).
- Tractatus De respiratione & eius instrumentis. Ventriculo intestinis, & gula. Motu locali animalium, secundum totum. Musculi artificio, & ossium dearticulationibus (1625).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ירולמו פבריציו, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- ג'ירולמו פבריציו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)