דאוס אקס מכינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דֵאוּס אֶקְס מָכִֿינַהלטינית: Deus ex machina; מיוונית: Ἀπὸ μηχανῆς θεός, אָפּוֹ מֵכַאנֵס תֶאוֹס) הוא מונח שפירושו אֵל מחוץ מכונה ("מכונה" במובן של מנגנון, מכניקה).

משמעות המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מונח זה משמש לתיאור מצב בסיפור או דרמה, בו הכותב מכניס לעלילה גורם נוסף, שאינו נובע מהשרשרת הסיבתית העלילתית, על מנת לפתור בעיות עלילתיות. לדוגמה: באגדת העם כיפה אדומה, מופיע בסוף הסיפור צייד, שמציל את הדמויות, אף על פי שהופעתו אינה נובעת סיבתית מתוך שרשרת האירועים הקודמים.

בהשאלה, הביטוי מתייחס למצב בו אנשים מצפים לסיוע שיבוא מן החוץ, "דאוס אקס מכינה", לאחר שלא פתרו בעיה בעצמם.

מקור המונח בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורו של המונח בתיאטרון היווני, בו מכונה הייתה מורידה "אל" לבמה, כדי לפתור מצב שאין דרך אחרת להתירו. מקור הביטוי בספרו של הורטיוס, "על אמנות הפיוט", שטען שעל הסופר להימנע משימוש ב"אל המגיח ממכונה" כדי לפתור בעיות בעלילה. בספרו "הפואטיקה", יוצא אריסטו נגד שימוש בדאוס אקס מכינה, הפוגם, לדעתו, בכוחה של השרשרת הסיבתית בעולם המיוצג. כותב הטרגדיות היווני אוריפידס היה ידוע בשימושו בתחבולה אמנותית זו.

לתחבולה זו קמה התנגדות גם מכיוון נוסף, בטענה שהיא פוגמת בהשעיית הספק - מאחר שלעלילה מוכנס גורם נוסף, שאינו מסתדר עם הלוגיקה הפנימית שלה, הדבר פוגם באשליה של עולם מיוצג, החסר יד מכוונת, וחושף את כוונות היוצר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דאוס אקס מכינה בוויקישיתוף