הורטיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל בדמותו של הורטיוס

קווינטוס הורטיוס פלקוסלטינית Quintus Horatius Flaccus; בעברית שמו מבוטא גם הורציוס; 8 בדצמבר 65 לפנה"ס - 27 בנובמבר 8 לפנה"ס) היה משורר רומי מפורסם.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורטיוס נולד בשנת 65 לפנה"ס בוונוסיה (כיום ונוסה שבאיטליה) והיה בנו של עבד משוחרר אמיד. אביו דאג לחינוכו וליווה אותו לרומא, שם למד את תורת הנאום, ואחר כך לאתונה, שבה למד יוונית ופילוסופיה ככל הנראה שליחתו מעיר מולדתו נועדה להציל אותו מהשמצות' שכן להיות בן עבד לשעבר נחשב בזוי בחברה הרומאית ולכן הורטיוס ואביו היו מטרה ללגלוגים חוזרים ונשנים. הורטיוס היה אסיר תודה לאביו על כך והתייחס אליו בהערצה רבה.

אחרי רצח יוליוס קיסר בשנת 44 לפנה"ס, הורטיוס, שהתרשם מהגעתם של מרקוס יוניוס ברוטוס וגאיוס קסיוס לונגינוס לאתונה, הצטרף לצבאם ולחם כטריבון צבאי בקרב פיליפי בשנת 42 לפנה"ס כנגד אוקטביאנוס ומרקוס אנטוניוס. כוחותיהם של ברוטוס וקסיוס הובסו בקרב אך הורטיוס הצליח להימלט על נפשו ולימים סיפר שזרק את מגינו ונמלט משדה הקרב.

לאחר שהוכרזה חנינה לאלה שלחמו נגד אוקטביאנוס, חזר הורטיוס לרומא ומצא שרכושו הולאם וחולק לחיילי הצבא המשוחררים וכך הוא הוכרח לקנות לעצמו משרה של מזכיר במשרדי הקוואיסטורים, דבר שאפשר לו להתמסר לשירה. הורטיוס השתייך לחוגים הספרותיים ברומא שעליהם נמנה המשורר ורגיליוס. ורגיליוס הפגיש את הורטיוס עם גאיוס קילניוס מאיקנס, שהיה ידידו ואיש סודו של אוקטביאנוס. מאיקנס הפך לידידו ולפטרונו של הורטיוס והעמיד לרשותו חווילה בסאביניום, לא הרחק מרומא. הורטיוס, ורגיליוס ומאיקנס נעשו ידידים, וידידותם נמשכה עד מותם. אוקטביאנוס ביקש למנות את הורטיוס למזכירו, אך הורטיוס העדיף להמשיך ולעסוק בשירתו.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הורטיוס וורגיליוס נחשבים לגדולי המשוררים הרומים. בין יצירותיו של הורטיוס נכללים שני ספרי סאטירה שהוא כינה בשם "דברי מוסר", אך למעשה הם דברים הנאמרים בלשון שיחתם של אנשי רומא של תקופתו: נואמים, פילוסופים, מדינאים, אנשי עסקים, וגם עבדים, פרוצות והולכי בטל פטפטנים. הורטיוס עצמו מעיד על כך: "אין לכנות בשם משורר מי שכותב כמוני, שירה בנוסח פרוזה". אך הורטיוס כתב גם שני ספרי שירה של פזמונים חוזרים בעלי שורות ארוכות וקצרות לסירוגין. הוא כתב גם ארבעה ספרי שירה לירית על נושאים מיתולוגיים בנוסח המשוררים היוונים, ושני ספרים של מכתבים ואגרות, ובהם אמנות הפיוט (ארס-פואטיקה). אוקטביאנוס, שבינתיים הפך לאוגוסטוס קיסר, הכריז על שירתו של הורטיוס כ"שירה נצחית". רבות מאמרותיו של הורטיוס נשארו בשימוש עד ימינו: "טוב ומכובד לאדם למות בעד ארצו" (בעברית מוכרת גרסתו של טרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו"), "Carpe diem" ("חיה את הרגע" [מילולית: את היום]) ו"Sapere aude" ("העז לדעת").

היהודים אצל הורטיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשירתו של הורטיוס ישנן 4 התיחסויות ברורות ליהודים. לדעת ההיסטוריון מנחם שטרן, הדבר מעיד על השפעתם של היהודים על החברה הרומאית בתקופת אוגוסטוס.‏[1] בספר הסטירות הראשון שלו, בסוף הסטירה הרביעית, מציין הורטיוס את חולשתו לכתיבת סטירות ומזהיר את יריבו שאם לא יסכים לקבלה, תבוא לעזרתו "חבורה גדולה של משוררים...ואנו, כמו היהודים, נאלץ אותך להצטרף לשורות קהלנו הגדול".‏[2] לדעת חוקרים רבים, השורה האחרונה מתיחסת לפעילות מיסיונרית יהודית נמרצת ברומא.‏[3] בסטירה החמישית הוא מלגלג על תמימות האמונה היהודית, שכבר הפכה ידועה,‏[1] כשהוא מצהיר: "אפלה, היהודי יכול להאמין בכך, לא אני".‏[4]

בסטירה התשיעית הוא מראה ידיעה על ברית המילה והשבת. בעודו עסוק בשיחה עם אדם טרחן, פוגש הורטיוס בחברו המשורר אריסטיוס פוסקוס (אנ') ומנסה לרמוז לו שיציל אותו, אך ללא הועיל: "הבדחן האכזר צחק, משים עצמו כלא מבין". הורטיוס רותח מזעם אך מנסה שוב: "הרי אמרת שרצית לספר לי דבר מה". החבר הבדחן משיב לו: "'וכך אמנם בכוונתי לעשות, אך לכשתכשר השעה. היום יום השלושים הוא, שבת. כלום תעליב את היהודים הנימולים?'".‏[5] החבר המשורר בסיפור של הורטיוס הצהיר שמאחר שזה יום שבת, הוא לא יכול להעליב את היהודים בשיחה על עסקים.‏[6] אולם אין בסיפור הזה נימה שלילית. היהודים מתאפיינים בשמירת שבת ובמילה והחבר פשוט מנצל את העובדה הזו.‏[7] ההסבר הנפוץ ל"יום השלושים" הוא שמדובר באזכור לחג היהודי של מולד הירח בראש חודש. על פי הסבר אחר מדובר על השבת ה-30 מתחילת השנה. אולם ייתכן גם שלא היה חג יהודי כזה והחבר הבדחן המציא אותו לצורך העניין.‏[6]

בחיבורו "האיגרות", דן הורטיוס בצורותיו השונות של העושר - בכך שישנם כאלה שאין בעיניהם שום חשיבות למה שאחרים מעריכים מאד, ומזכיר את "חורשות הדקלים השופעות של הורדוס".‏[8]

תרגומי יצירותיו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוראטיוס, האיגרות, אמנות הפיוט, תרגמה מרומית והוסיפה מבוא, הערות ומפתחות: רחל בירנבאום, ירושלים: מוסד ביאליק תשע"ה (2014).
  • הוראטיוס הסאטירות, תרגמה מרומית והוסיפה מבוא, הערות ומפתחות רחל בירנבאום, מוסד ביאליק, תשע"ב.
  • על אמנות הפיוט. תרגום, הערות ומבוא: יורם ברונובסקי. הוצאת ספרית פועלים והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983. 53 עמ'.
  • האיגרת אל הפיסונים (על אמנות הפיוט). תרגם: נתן שפיגל. בתוך: נתן שפיגל. הוראטיוס - האיש ויצירתו. ירושלים, מאגנס, תשמ"ד. עמ' 179-209.
  • מבחר מאמרות מיצירותיו של הוראטיוס. שם, עמ' 210-224.
  • אמנות הפיוט, תרגום הערות ומבוא: דבורה גילולה. הוצאת מאגנס. 2004.
  • השירים (האודות). תרגמה מרומית והוסיפה מבואות, הערות ומפתחות רחל בירנבאום. ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ח-1998. 535 עמ'.
  • הורטיוס, מבחר שירים, תרגם מלטינית שמעון בוזגלו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XLV. Horace, p. 321
  2. ^ Horace, Sermons, I, 4: 139-143
  3. ^ פטר שפר, יודופוביה, פרק 6 גיור, הורטיוס, עמ' 161-160 (מאנגלית: להד לזר).
  4. ^ Horace, Sermons, I, 5: 96-104
  5. ^ Horace, Sermons, I, 9: 60-78
  6. ^ 6.0 6.1 Menahem Stern, Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Vol. I: XLV. Horace, p. 325-326
  7. ^ פטר שפר, יודופוביה, פרק 4 שבת, עמ' 126 (מאנגלית: להד לזר).
  8. ^ Horace, Epistulae, II, 2 :183-189