דבי במפטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דבי במפטון
Debbie Bampton
מידע אישי
לידה 7 באוקטובר 1961 (בת 62)
אנגליה, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה קשרית עריכת הנתון בוויקינתונים
מועדונים מקצועיים כשחקנית
1987–1988טראני
1991–1992וימבלדון ליידיס
1992–1994ארסנל
1994–2000צ'רלטון את'לטיק
2000דונקסטר בלס
עריכת הנתון בוויקינתונים
נבחרת לאומית כשחקנית
1978–1997אנגליה95 (7)
עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דבורה "דבי" במפטון (אנגלית: Debbie Bampton;‏ נולדה ב-7 באוקטובר 1961) היא כדורגלנית עבר ומאמנת אנגלייה ששיחקה בעמדת הקשרית. במפטון נחשבת לאחת מחלוצות כדורגל הנשים באנגליה[1], וב-2005 הפכה לאישה הרביעית שזכתה להיכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי הממוקם במוזיאון הכדורגל הלאומי במנצ'סטר[2].

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפטון נולדה באוקטובר 1961 באנגליה, ואת צעדיה הראשונה בכדורגל עשתה בגיל 14 בקבוצת "ברנפילד ליידיס". משם עברה לשחק בקבוצת הנשים של העיר מיידסטון, תחת שרביט האימון של אביה, אלברט. כשהייתה עדיין בבית הספר, ערכה במפטון את הופעת הבכורה של בנבחרת אנגליה, במשחק שנערך מול הולנד ב-30 בספטמבר 1978. בספטמבר 1981 היא הייתה חלק מסגל הנבחרת שנסע ליפן כדי להתחרות במונדיאליטו הראשון אי פעם. אנגליה סיימה את הטורניר במקום השלישי, לאחר שניצחה את יפן (במפטון כבשה את אחד השערים) והפסידה לדנמרק.

שנה אחר כך זכתה במפטון בגביע האנגלי לראשונה בחייה, כשקבוצתה "לואסטופט" ניצחה 0-2 בגמר את "קליבלנד ספרטנס". מיד לאחר הגמר, היא תכננה לעבור למספר חודשים לניו זילנד על מנת לשחק ולאמן קבוצת נשים באוקלנד, אך שברה את רגלה ונאלצה להסתפק באימון בלבד. הפציעה גם מנעה ממנה לשחק עם הנבחרת במוקדמות אליפות אירופה שהחלו בספטמבר 1982.

ב-1984 היא חזרה למשחק פעיל וכבר באותה עונה הובילה את קבוצתה החדשה, "האוובורי גראנג'", לזכייה בגביע האנגלי. באפריל של אותה שנה היא השתתפה עם אנגליה באליפות אירופה הראשונה אי פעם, ואף כבשה את שער הניצחון בגומלין חצי הגמר מול נבחרת דנמרק. במפגש הגמר הכפול פגשה אנגליה את שוודיה, אולם בסיום שני המשחקים, נוצר שוויון בין שתי הנבחרות והמשחק הלך לדו-קרב בעיטות הכרעה. במפטון אומנם כבשה בתורה, אבל שתי החמצות של חברותיה לנבחרת, העניקו את האליפות לשוודיות.

קפטנית הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1985 זכתה במפטון עם אנגליה במונדיאליטו השלישי שנערך באיטליה, לאחר ניצחון 2-3 על המארחת. מיד אחריו, היא מונתה לקפטנית הנבחרת, במקומה של קרול תומאס שפרשה ממשחק. במהלך קמפיין מוקדמות לאליפות אירופה 1987 היא איבדה את מקומה בהרכב הראשון, אבל בטורניר הגמר כבר פתחה במרכז השדה לצידה של ג'יליאן קולטהרד. אנגליה הפסידה 3-2 בחצי הגמר לשוודיה, ובמשחק על המקום השלישי הפסידה גם לאיטליה.

לאחר אליפות אירופה, החליטה במפטון לעבור לליגה האיטלקית, שבאותם ימים הייתה אחת הליגות המקצועניות היחידות לנשים. היא שיחקה עונה אחת בטראני 80, לצידה של חברתה לנבחרת קרי דייוויס, אך בסיום השנה החליטה לחזור לאנגליה. היא עברה למילוול וזכתה עימה בגביע האנגלי ב-1991. במפטון נפצעה זמן קצר לאחר מכן, ובעקבות שינוי בעמדת המאמן בנבחרת אנגליה, היא איבדה את סרט הקפטנית לטובת ג'יליאן קולטהרד.

ב-1992 היא הצטרפה לארסנל, הקבוצה אותה אהדה מילדות, וכבר בעונה הראשונה זכתה איתה בטרבל היסטורי וראשון בתולדות כדורגל הנשים באנגליה - אליפות הפרמייר ליג, הגביע האנגלי וגביע הליגה. בעונה שלאחר מכן, הקבוצה לא הצליחה לשחזר את ההצלחה וזכתה בגביע הליגה בלבד. בסיומה החליטה במפטון לעזוב את ארסנל ומונתה למאמנת-שחקנית בקרוידון ליידיס, שבדיוק עלתה לפרמייר ליג.

השנים האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת גביע העולם 1995, שהיה הראשון בתולדות הנבחרת האנגלית, קיבלה במפטון בשנית את תפקיד הקפטנית. היא פתחה בכל ארבעת משחקיה של אנגליה בטורניר, עד שזו הודחה על ידי גרמניה ברבע הגמר. היה זה הטורניר הבינלאומי האחרון בקריירה של במפטון, ובמאי 1997 ערכה את הופעת הפרידה של מנבחרת אנגליה, בהפסד 6-0 לארצות הברית בפורטלנד.

בשנת 2000, לאחר שש עונות בקרוידון, בהם זכתה בשלוש אליפויות ושני גביעי ליגה, עזבה במפטון את הקבוצה וחתמה במפתיע אצל יריבתה מצמרת הפרמייר ליג - דונקסטר בלס. היא שיחקה עונה אחת בקבוצה, הגיעה איתה למקום השני בליגה, ובסיומה החליטה לסיים את הקריירה המקצוענית שלה. היא עוד המשיכה לאמן במספר קבוצות מהליגות הנמוכות בשנים שאחרי הפרישה, ואף שיחקה תחת אביה בקבוצת החובבניות בה אימן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]