גביע ה-FA לנשים
 | |
| ענף | כדורגל |
|---|---|
| תאריך ייסוד | 1970 |
| ארגון מפעיל | התאחדות הכדורגל האנגלית |
| מספר מתמודדים | 262 |
| מדינות משתתפות |
 אנגליה |
| זוכה | צ'לסי |
| הכי הרבה זכיות | ארסנל (14) |
| מפעל מקביל | הסופר ליג האנגלית לנשים |
| מפעל נמוך יותר | גביע הליגה האנגלית |
| [1] | |
  | |
תחרות גביע האתגר לנשים של ההתאחדות לכדורגל (באנגלית: The Football Association Women’s Challenge Cup Competition), היא טורניר הגביע הבכיר בכדורגל הנשים באנגליה, והיא מקבילה לגביע ה-FA (לגברים) שנוסד 99 שנים קודם לכן.
הגביע נקרא בעבר גביע ה-WFA, לאחר מכן גביע ה-FA לנשים, וכעת נקרא גביע ה-FA ויטאליטי לנשים (מסיבות מסחריות).
ארגון ה-WFA (התאחדות הכדורגל לנשים) ערך את התחרות ב-23 המהדורות הראשונות שלו, במהלכן קבוצת סאות'המפטון לנשים זכתה בגביע שמונה פעמים. ההתאחדות לכדורגל האנגלית (FA) החלה לנהל את כדורגל הנשים האנגלי באמצע שנת 1993, וכך עברה גם תחרות זו תחתיו משנה זו.
ארסנל מחזיקה כיום בשיא התארים בסך הכל, לאחר שזכתה בגביע ארבע עשרה פעמים. מחזיקת הגביע הנוכחית היא צ'לסי שניצחה 1-0 את מנצ'סטר יונייטד בעונת 2022/2023.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטורניר הראשון, שנערך ב-1971, השתתפו 71 קבוצות (כולל מסקוטלנד ומוויילס) שחולקו לשמונה בתים על בסיס גאוגרפי. משחק הגמר הראשון נערך ב-9 במאי באצטדיון של קריסטל פאלאס, ובו גברה סאות'המפטון ליידיס על סטיוארטון אנד ת'יסל בתוצאה 4 - 1. משחק זה כמעט ולא סוקר על ידי התקשורת הבריטית. סאות'המפטון זכתה בגביע שמונה פעמים במהלך שנות ה-70 ושנות ה-80.
בעונת 1993/1994 עבר ניהול הטורניר למחלקת התחרויות של ההתאחדות, ובאותה עונה נרשמו 147 קבוצות. שמו של הטורניר שונה לגביע האתגר לנשים של ההתאחדות לכדורגל, ובמשחק הגמר גברה דונקסטר רוברס ליידיס על נואסלי יונייטד בתוצאה 1 - 0. הקבוצות החצי מקצועניות המסונפות למועדוני הגברים בפרמייר ליג ובפוטבול ליג היו הדומיננטיות בתחרות מאז הקמתה הפרמייר ליג לנשים ב-1993.
במשחק הגמר שנערך במאי 2001 גברה ארסנל על פולהאם ליידיס בתוצאה 1 - 0 משער של אנג'י בנקס. משחק זה נערך גם כן באצטדיון של קריסטל פאלאס, ובו נקבע שיא צופים של 13,824. ארסנל זכתה בטורניר 9 פעמים בסך הכל, והיא הקבוצה עם מספר הזכיות הרב ביותר.
חברת E.ON מדיסלדורף שבגרמניה נתנה את חסות לטורניר בין השנים 2006 ל-2010. כמו כן עד לשנת 2009 שודרו משחקי הגמר בערוצי ה-BBC. המגישה במשדרים הייתה סלינה הינצ'קליף, והפרשנים היו רבקה לואו וסטיב לי. במקביל שודר משחק הגמר ב-Radio Five Live של ה-BBC. החל משנת 2009 המשחקים אמורים להיות משודרים על ידי ITV1.
מחזיקת הגביע בשנת 2014 הייתה ארסנל, אשר ניצחה את אברטון ליידיס 2-0. באוגוסט 2015 זכתה צ'לסי כשניצחה את נוטס קאונטי. היה זה המשחק הראשון בתולדות הטורניר שהתקיים באצטדיון ומבלי[1]. חברת SSE הבריטית חתמה על חוזה לנתינת חסות לליגה ביוני 2015, למשך 4 שנים[1].
בין 2017 ל-2020 זכתה מנצ'סטר סיטי ב-3 גביעים ב-4 שנים.
זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
היסטוריית משחקי הגמר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קבוצות אשר זכו בדאבל באותה העונה מסומנות בכתב מודגש.
הזוכות בטורניר לפי מועדון[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קבוצה | זכיות | סגנויות | עונות זכייה |
|---|---|---|---|
| ארסנל | 1992/1993, 1994/1995, 1997/1998, 1998/1999, 2000/2001, 2003/2004, 2005/2006, 2006/2007, 2007/2008, 2008/2009, 2010/2011, 2012/2013, 2013/2014, 2015/2016 | ||
| סאות'המפטון | 1970/1971, 1971/1972, 1972/1973, 1974/1975, 1975/1976, 1977/1978, 1978/1979, 1980/1981 | ||
| דונקסטר רוברס ליידיס | 1982/1983, 1986/1987, 1987/1988, 1989/1990,
1991/1992, 1993/1994 | ||
| צ'לסי | 2014/2015, 2017/2018, 2020/2021, 2021/2022 | ||
| קרוידון / צ'רלטון אתלטיק | 1995/1996, 1999/2000, 2004/2005 | ||
| מנצ'סטר סיטי | 2016/2017, 2018/2019, 2019/2020 | ||
| אברטון ליידיס (בעבר ליסואו פסיפיק) | 1988/1989, 2009/2010 | ||
| פולהאם ליידיס | 2001/2002, 2002/2003 | ||
| מילוול ליונסס ליידיס | 1990/1991, 1996/1997 | ||
| סנט הלנס | 1979/1980 | ||
| קווינס פארק ריינג'רס | 1976/1977 | ||
| פרנדס אוף פולהאם | 1984/1985 | ||
| לואסטופט | 1981/1982 | ||
| ברמינגהאם סיטי ליידיס | 2011/2012 | ||
| פודנס | 1973/1974 | ||
| האוברי גריינג' | 1983/1984 | ||
| נוריץ' | 1985/1986 |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע באתר התאחדות הכדורגל האנגלית
- מידע באתר מאגר המידע של היסטוריית מועדוני כדורגל
גביע ה-FA לנשים, ברשת החברתית פייסבוק
גביע ה-FA לנשים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 FA Staff, The Women's FA Cup has a new partner after agreeing a four-year title sponsorship deal with energy firm SSE, 8 June 2015
- ^ 1 2 3 "F A Cup Summary – Contents". The Football Club History Database. נבדק ב-4 בנובמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Barnes, Stuart (2008). Nationwide Football Annual 2008–2009. SportsBooks Ltd. pp. 132, 134–143. ISBN 1-8998-0772-1.
- ^ המשחק התקיים בדלתיים סגורות בעקבות התפרצות מגפת הקורונה העולמית
| כדורגל באנגליה
| ||
|---|---|---|
| ניהול | התאחדות הכדורגל האנגלית • קבוצות • אצטדיונים • רשימת תחרויות | |
| תחרויות ליגה | פרמייר ליג • הפוטבול ליג (צ'מפיונשיפ • הראשונה • השנייה) • מערכת הליגות הלאומית (נשיונל ליג • ליג דרום • ליג צפון) • הפרמייר ליג הצפונית • הליגה הדרומית • הליגה האיסטמיאנית • מבנה הליגות | |
| תחרויות גביע | גביע ה-FA • גביע הפוטבול ליג • מגן הקהילה • פרס הפוטבול ליג • פרס ה-FA • גביע ליגת קונפרנס • אגרטל ה-FA • הגביע הבין-ליגתי של ה-FA | |
| נבחרות | הנבחרת הלאומית • הנבחרת הצעירה • נבחרת הנשים | |
| כדורגל נשים | הסופר ליג • הצ'מפיונשיפ לנשים (בעבר: פרמייר ליג הנשים) • גביע ה-FA לנשים • גביע הליגה לנשים • מגן הקהילה לנשים • גביע הליגה הלאומית לנשים | |
| פרסים | היכל התהילה של הכדורגל האנגלי • שחקן העונה בפרמייר ליג • כדורגלן השנה (התאחדות שחקני הכדורגל) • כדורגלן השנה (התאחדות עיתונאי הכדורגל) • הכדורגלן הצעיר של השנה • כפפת הזהב בפרמייר ליג • מאמן העונה • שער העונה • מאמן החודש • שחקן החודש • שער החודש • הצלת החודש | |