דב מאיר רובמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דב מאיר רובמן
אין תמונה חופשית
לידה 1895 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1967 (בגיל 72 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב חיים דב מאיר רובמן (ה'תרנ"ה, 1895בערך - ו' בכסלו ה'תשכ"ח, 8 בדצמבר 1967) היה ראש ישיבה ליטאי, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר, ראש ישיבת "אור תורה" בווילקומיר, מייסד וראש ישיבת תפארת ישראל ותפארת הכרמל בחיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקובנה לזלאטע איטע והרב לייב רובמן, במשפחה מרובת ילדים וענייה. בגיל צעיר למד בישיבתו של רבי צבי הירש לויתן בפרבר הקובנאי סלובודקה, בישיבת לומז'ה בפרילוקי אצל רבי אליעזר שולביץ וחתנו רבי יהושע זליג רוך. בפרילוקי כינו אותו "מאיר חורולר" על שם העיירה הסמוכה חורול, אליה התגלגל עם משפחתו בתוך זרם פליטים מקובנה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה; היה לו מעמד מיוחד בין הבחורים, והוא עמד בראש קופת הגמ"ח בישיבה.

לאחר מכן למד ב"תלמוד תורה" בקלם אצל רבי נחום זאב זיו ורבי צבי הירש ברוידא.

בגיל 19 (1914 בערך) נקרא לכהן כראש ישיבה בישיבת "אור תורה" בווילקומיר. נשא את שרה בלומה בת הדסה ויהודה יעקב וולק. עם עליית הזוג לארץ ישראל בשנת תרפ"ה (1925) יסד בחיפה את ישיבת תפארת ישראל. בשנת ה'תש"ח פעל למניעת הפעלת קו הרכבת בין קריית מוצקין לחיפה בשבתות, למרות שהרכבת המנדטורית פעלה בקו זה בשבתות, וקבע בכך את הסטטוס קוו בנושא זה. לקראת פתיחת הכרמלית בסוף שנות ה-50, נאבק בהצלחה לקביעת העמדה הדתית שלא לאפשר הפעלה, אף לא חלקית, שלה בשבתות. המאבק צלח, ואכן, הוחלט להחיל את הסכם הסטטוס קוו גם על הכרמלית, ובשונה ממערכת התחבורה הציבורית הפנימית בחיפה הפועלת במתכונת חלקית בשבתות, היא אינה פעילה.

בשנת ה'תשכ"א (1961) יסד את ישיבת "תפארת הכרמל" כמוסד המשך לישיבתו, ובשנת ה'תשכ"ג (1963) את ישיבת "ירחי כלה". הוא היה מעורב בחייה הציבוריים של חיפה הדתית ונשא נאומים בעצרות וכנסים רבים, מאות משיחותיו המוסריות וההשקפתיות כינס בספרו "זיכרון מאיר" שנדפס בחמש מהדורות. שרה בלומה רובמן (נפטרה בתשל"ט), רעייתו, הייתה אף היא נואמת מפורסמת בכינוסי נשים בקהילה הדתית בחיפה.

היה מפורסם באמרותיו השנונות ובהלצותיו, ותלמידיו מדגישים עובדה זו בזיכרונותיהם. בחיפה היה מכונה ה"ראש ישיבה" בה"א הידיעה, בשל היותו מייסד הישיבה הראשונה בעיר שהשפיעה על צביונה של הקהילה הדתית.

הרב רובמן נפטר בחיפה בו' בכסלו ה'תשכ"ח, 8 בדצמבר 1967, ונקבר בבית הקברות בעיר.

בתו היחידה זהבה (גולדה) נישאה לרב רפאל שפירא שכיהן בחיי חמיו כראש ישיבה בישיבה הגבוהה "תפארת הכרמל", ועמד אחרי פטירתו בראש המוסדות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו
על ספרו