דוב צעצוע
דוב צעצוע או "דובי" הוא צעצוע מסוג בובה ממולאת בצורת דוב המיועד לילדים. זהו צעצוע מסורתי המשמש לעיתים להרגעת ילדים ויכול לשמש כאובייקט מעבר. סוגי דובי צעצוע מסוימים משמשים כפרטי אספנות יקרים. המוזיאון הראשון לדובי צעצוע הוקם בעיר פיטרספילד במחוז המפשייר באנגליה בשנת 1984.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצרנית הצעצועים הגרמנייה, מרגרטה שטייף, שהתחילה לייצר צעצועים ממולאים כבר בשנת 1880 (הראשון מביניהם היה פיל קטן), שוכנעה על ידי אחיינה ריכרד שטייף לייצר דובי ממולא בשנת 1902. דובי שטייף לא זכו בתחילה להצלחה רבה בגרמניה, אך ביריד לייפציג במרץ 1903 הצליחה משפחת שטייף לייצא לסוחר אמריקאי משלוח של 3,000 דובי צעצוע.
בעקבות תקרית שבה הנשיא האמריקאי תאודור רוזוולט סירב לירות בדוב לכוד (הוא הורה על המתת חסד במקום), הציגו מוריס מיטצ'טום ואשתו רוז לראווה ב-15 בפברואר 1903 שני דובי צעצוע בחלון חנותם בברוקלין תחת השם "Teddy's bears". הדובים זכו להצלחה והשם נשאר.[1]
לדובי הצעצוע של מיצ'טום היה מראה יותר עדין וחביב שדמה לפני תינוק. לעומת זאת המראה של דוב הצעצוע של שטייף דמה יותר למראה של גור דובים אמיתי. החברה המסחרית שטייף ממשיכה לייצר בגרמניה דובי צעצוע ולייצא אותם לכל העולם. דובי שטייף מתייחדים בסימן היכר של כפתור מתכת באוזן הדוב.
סוגי דובי צעצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם דובי צעצוע המיועדים למשחק ילדים, בעוד שאחרים מיועדים למבוגרים ונקראים גם בשם "דובי אספנות". הסוג הראשון הוא בדרך כלל דוב שכל חלקיו תפורים יחדיו למקשה אחת בעוד שהדובים המיועדים למבוגרים הם כמעט תמיד בעלי מפרקים המאפשרים תנועה חופשית של הראש והגפיים.
בספריית "שער ציון" בית אריאלה שבתל אביב ישנה תערוכת קבע של דובי צעצוע בשם "דובים דובונים וכל השאר", בה אפשר לראות סוגים רבים של דובי צעצוע.
דובי צעצוע בתרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבין דובי הצעצוע המפורסמים ביותר בספרות הילדים המערבית, ניתן למנות את פו הדב ואת הדוב פדינגטון. כשהדוב פדינגטון, וכמו-כן גם פו הדב וחבריו, זכו כולם לעיבודים של עלילותיהם לסדרות טלוויזיה ואף לסרטים.
סוגי בעלי חיים מסוימים, כגון דוב הגריזלי, דוב הקוטב, דוב הפנדה, או הקואלה (על-אף שהקואלות אינן ממשפחת הדוביים), זכו למאמצי שימור נרחבים בטבע, וזאת בזכות דמיונם לדובי הצעצוע שמשפחות רבות מוקירות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נועה מנהיים, פרווה בשר ודם: סיפורו של הדוב הכי אנושי שיש, באתר הארץ, 5 ביולי 2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Teddy Bears, web.archive.org, 2020-06-05