דובון הקורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןדובון הקורים
Ocnogyna loewii caterpillar Beit Guvrin 01.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פרפראים
תת־סדרה: Glossata
משפחה: דובוניים
סוג: Ocnogyna
מין: דובון הקורים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ocnogyna loewii
‏(Zeller, 1846)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דובון הקורים (שם מדעי: ocnogyna loewii) הוא מין של עש ממשפחת הדובוניים. דובון הקורים הוא הנציג היחיד של סוגו בישראל. שם המין נקרא על שם חוקר החרקים הגרמני הרמן לואי (אנ'). למין תפוצה פליארקטית רחבה בעיקר ביבשת אסיה הכוללת 3 תת-מינים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המין נקרא דובון בשל הפלומה השעירה שמכסה את גופו של הזחל. גם השם מדעי של המשפחה הנגזר מיוונית משמעותו דוב והקורים נקראים על שם הקורים אותם טווה העש מעל העשבים בהם הוא מתפתח.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של העש מגיע ל-2 סנטימטרים ומוטת הכנפיים מגיעה ל־3.5 סנטימטרים. הזכרים מעופפים ואילו הנקבות חסרות יכולת תעופה ואינן עפות. צבע הגוף חום והזכר בעל מחושים מנוצים רחבים מאוד ועל עורפו אדרת שיער פלומתית.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוגרים מגיחים בסוף אוקטובר אך מופיעים בעיקר בחודש דצמבר-ינואר ומספרם יורד דרסטית בפברואר. הם אינם אוכלים וחייהם הקצרים מוקדשים לרבייה. הזכרים מוצאים את דרכם לנקבות בעזרת פרומון מין שהנקבות מפרישות. הטלת הביצים מתרחשת יום לאחר ההזדווגות והנקבה מטילה 200–300 ביצים על הקרקע או על צמחים שונים. הזחלים בוקעים לאחר כחודש. ראשוני הזחלים מופיעים כבר בדצמבר ולמרות היותם זעירים, הם משאירים חותם ברור של מטווה קורים לבנים המכוסה כאוהל עשב נמוך בשדות. לאחר הבקיעה הם ניזונים מצמחים חד-שנתיים ממשפחות המצליבים, פרפרניים, מורכבים ועוד.

ביום הם מתפזרים בקרבת הקן ובערב מתכנסים שוב מתחת למטווה. כאשר הם מכלים את הצמחייה מתחת לאוהל, הם עוברים לשטח סמוך, יוצרים מטווה הגנה חדש וממשיכים לאכול. תהליך גדילת הדרגות הצעיריות המתרחש בשיא החורף הוא איטי ובחודש הראשון לחייהם הם מגיעים לאורך של 3 מילימטרים. בחודש השני לחייהם קצב הגדילה מואץ יותר ולאחר כ-60 יום הם מגיעים לאורך 30 מילימטרים. לאחר ההתנשלות השלישית, משתנה צבע השערות משחור לאדום-חום והזחלים עוזבים את אוהל הקורים ועוברים לאכול מחלקי הצמח העליונים. בשלב הזה הם מתפזרים על שטח גדול וכך הם עשויים לחדור לגינות, מדרכות ושטחים חקלאיים. במרץ-אפריל ולעיתם אף מוקדם יותר בהגיעם לגודל של 30–35 מילימטרים, הם חודרים לאדמה לעומק של 10–15 סנטימטרים שם הם יוצרים תאי התגלמות. תקופת הגולם היא כחצי שנה ועשויה להתארך עד כדי שנה וחצי ויותר. כלומר חלק מהבוגרים ידלגו עונה שלמה. מנגנון זה מבטיח פיזור סיכונים, היה ובעונה אחת התפתחות האוכלוסייה לא עלתה יפה. עתודות הגלמים יספקו סיכוי נוסף בשנה שאחרי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]