דוד בריקסטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוד בריקסטון
ד"ר בריקסטון במרפסת המפורסמת בבזל
ד"ר בריקסטון במרפסת המפורסמת בבזל
לידה 31 במרץ 1953 (בן 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי, פובליציסט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דוד בריקסטון (נולד ב-31 במרץ 1953) הוא איש חינוך, פובליציסט, ממנהיגי הציונות הקונסרבטיבית. סגן יושב ראש הסוכנות היהודית מאז 2017. בשנים 20102017 שימש סגן יושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית. ד"ר בריקסטון מתגורר בירושלים, נשוי לגבריאל, ילידת צ'ילה ואב לשלושה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בניו יורק למשפחה ציונית חילונית, שהייתה ידועה בפעילותה הן למען מדינת ישראל, והן למען זכויות האדם.

בריקסטון סיים את לימודי התואר הראשון שלו בהצטיינות בבוסטון, ובשנת 1974, בגיל 22, עלה לישראל והתיישב במושב נווה-אילן. את עבודת הדוקטורט שלו בנושא חינוך יהודי בתפוצות סיים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם עמד בראש המרכז הפדגוגי לחינוך יהודי.

פעילות ציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים, שימש ד"ר בריקסטון בתפקידי מפתח שונים בקרב ההנהגה הציונית, ובכללם ראש המחלקה לפעילות ציונית בהסתדרות הציונית העולמית, וחבר ההנהלה הציונית (מאז ינואר 2001). בשנת 2010 נבחר לסגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. במסגרת תפקידיו יזם והוציא לפועל פרויקטים כגון הקמת מוזיאון הרצל בהר הרצל, אותו הגה ויסד בעצמו, וכן תוכניות הכשרה מגוונות למנהיגות ציונית צעירה בתפוצות. בשנת 2017 מונה לשמש סגן יושב ראש הסוכנות היהודית.

בתנועה הקונסרבטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך יותר מעשרים שנה היה פעיל בתנועה הקונסרבטיבית בישראל, לימד במכון שכטר בירושלים, שם שימש כסגן דיקן, ולבסוף התמנה ליו"ר התנועה שמטעמה נבחר להסתדרות הציונית.

פובליציסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים פרסם ד"ר בריקסטון עשרות מאמרים בכתבי עת ועיתונים נחשבים, בהם "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", ובשנים האחרונות הוא בעל טור דו-שבועי קבוע, "Keep Dreaming" (ממשיכים לחלום) בג'רוזלם פוסט, בו הוא משקף את האופן שבו לדעתו הרצל, המהווה עבורו דמות מופת, היה מגיב על התרחשויות אקטואליות, אילו היה חי בימינו. הטור זוכה לתהודה רבה, שחלקה תגובות אוהדות המזוהות ע"פ רוב עם השמאל הציוני, וחלקה ביקורת נוקבת המזוהה עם האורתודוקסיה הימנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]