דיאטומיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דיאטומיט או אדמה דיאטומית (Diatomaceous earth) היא מינרל טבעי רך המורכב העיקר מסיליקה והנוצר משקיעה בימים או אגמים של צורניות - אצות חד תאיות מכוסות תחמוצת צורן. החומר נגרס בקלות לגרגרים שקוטרם מ 3 מיקרון ועד למילימטר אך לרוב בטווח שבין 10 ל 200 מיקרון וצבעם לבן דיאטומיט נקבובי ולכן צפיפותו נמוכה. הנקבוביות הגבוהה מאפשרת ספיחה יעילה ולכן אדמה דיאטומית משמשת כמצע סינון, כחומר סופח לנוזלים וכ"חול" להפרשות חתולים. שימושים נוספים הם כחומר שחיקה עדין לצורכי ליטוש, כקוטל חרקים, כמלאן (filler) במוצרי פלסטיק וגומי, כמצע לזרזים כימיים, כמייצב בדינמיט וכמבודד תרמי. הרכב אדמה דיאטומית יבשה משתנה בהתאם לגיל הסלע, לתכולת החרסית המעורבת בסיליקה ולמין האצה שיוצרת את המשקע; המרכיבים העיקריים של החומר: 80-90% סיליקה, 2-4% אלומינה ו 0.5-2% תחמוצות ברזל.

אדמה דיאטומית

יישומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמה דיאטומית זמינה מסחרית ב־3 צורות:

  • כחומר גולמי שנגרס לצורך אריזה
  • כאבקה טחונה לגרגרים בגודל 10-50 מיקרון לשימוש כקוטל חרקים
  • לאחר חימום לשימוש כמלאן

חומרי נפץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1866 גילה אלפרד נובל שניטרוגליצרין הופך יציב יותר כשהוא ספוח בדיאטומית וכך איפשר טיפול ושינוע מהיר ויעיל יותר בחומר הנפץ עליו רשם פטנט בשם דינמיט.

מצע סינון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסננים מצינורות מלאים בדיאטומית שמשו לראשונה לסינון מים במהלך מגפת כולרה בבודפשט בשנת 1892. החומר משמש לסיונון מים בבריכות שחייה, במערכות מי שתייה ובאקווריומים. המבנה הנקבובי של הגרגרים מאפשר ספיחה יעילה של חלקיקים קטנים. פרט למים ניתן לסנן באמצעות אדמה דיאטומית גם נוזלים כבירה, יין, סירופים ודבש מבלי לשנות את הטעם, הצבע או הערכים התזונתיים שלהם.

חומר שחיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישום הוותיק ביותר של המינרל הוא כחומר לשחיקה עדינה ובכך הוא משמש במשחות שיניים ולליטוש מתכת.

הדברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאטומית משמש להדברת מזיקים. מנגנון הפעולה הוא הצמדות הגרגרים לשלד החיצוני של פרוקי רגליים, ספיחה של פחמימנים מציפוי השעווה המגן (הקוטיקולה) וכך נגרמת התייבשות של המזיק. ליישום זה משתמשים באדמה שלא טופלה בחום ובקוטר גרגרים של כ 12 מיקרון.

בידוד חום[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומר כאבקה משמש כמבודד תרמי - למילוי חללים מבודדים במתקנים קריוגנים וכן לבידוד תנורי בישול מסוג AGA (תנור שפיתח גוסטב דאלן המבוסס על אגירת חום של בעירה איטית).

מצע לזרזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל שטח הפנים הגדול האבקה דיאטומיט משמש כמצע לזרזים בתעשייה הכימית כך למשל כמצע לניקל לשימוש בתגובות הידרוגנציה.

שימושים בחקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבקה משמשת כחומר מונע התגיישות והוא תוסף מאושר למזון בעלי חיים לצורך זה. אדמה דיאטומית משמשת גם כמצע גידול בהידרופוניקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיאטומיט בוויקישיתוף