בירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוס בירה בהירה
כוס בירה כהה
נהוג להגיש את הבירה בכוסות זכוכית בעלות תחתית עבה, ציור משנת 1878

בירה היא שם המתאר מספר משקאות חריפים שונים המיוצרים בתהליך של תסיסה, בדרך כלל של שעורה, חיטה, שיבולת שועל או דגנים אחרים. תהליך ייצור הבירה (וגם של משקאות אלכוהוליים אחרים) נקרא בישול (מכאן הביטוי מבשלות בירה).

הבירה קיימת בעולם כבר אלפי שנים, המידע המוקדם ביותר המגיע מהמזרח התיכון הקדום מצביע על כך שאנשים ידעו כיצד לייצר לחם ובירה כבר בשנת 6000 לפני הספירה.[1] מקור המילה בירה אינו ברור, אך ככל הנראה מקור המילה במילה הלטינית biber, משקה או שיקוי. הבירה מוזכרת בתלמוד כ"שיכר שעורים" (בבא בתרא דף צ"ו). מכיוון שהמרכיבים לבירה שונים ממקום למקום ובתרבויות שונות, כך גם המאפיינים של התוצר הסופי, כמו טעם, ריח וצבע משתנים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הסיכויים שהבירה התגלתה בטעות כתוצאה מדגנים נבוטים ש"התקלקלו", ובזכות אנשים אמיצים שחשו אופוריה לאחר שהעזו לטעום את המשקה ה'מקולקל'. מכאן ואילך ניסו לשחזר את תהליך התסיסה בעזרת שימור של דגימה מכל בישול בירה קודם והכנסתו לבירה הבאה – בתהליך הדומה לשימורה של המחמצת הקדומה. שיטה זו עודנה בשימוש עד היום (ומכאן המושג העברי "שמרים").[2] בנוסף, לא ברור כמה זמן דרש ייצור הבירה העתיקה.[3]

הבירות הראשונות - מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שתיית בירה בצוותא, ציור משנת 1923

כבר בשנים (3100-5500 לפני הספירה) ייצרו בירה במצרים. עדויות כתובות מתקופת השושלת המוקדמת במצרים (2686-3100 לפני הספירה) מצביעות על חשיבותה של הבירה בתקופה הזו ועל כך שתפקידו של המשקה האלכוהולי הזה היה מעוגן היטב בתרבות עד שהגיע למעמדו המרכזי המוכר לנו היום.[4]

במאה הראשונה לפני הספירה הצביעו היסטוריונים יוונים בכתביהם על קיומה ועל איכויותיה של הבירה המצרית.[5] את המצאת הבירה ייחסו היוונים לאל דיוניסוס, בעוד המצרים ייחסו את המצאת הבירה ואת הבאתה לארצות בהן היא לא הייתה מוכרת לאל אוסיריס.[6] פפירוסים במצרים העתיקה מונים שבעה-עשר סוגים שונים של בירה.[7]

ייצור הבירה נכלל ונקשר לרוב עם אפיית לחם. כנראה בגלל הצורך בשמרים. שרידים עתיקים ממבשלת בירה ששימשה גם כמאפיה נמצאו בצפון מערב הנגב זהו האתר העשיר ביותר במקורות מים בדרום כנען דאז.[8]

אחד הממצאים שמאיר את הידוע במחקר על ייצור הבירה בעת העתיקה הוא ציור קיר בקברו של Ty מפקח חשוב בבנייתן של הפירמידות בעיר ממפיס, שמראה את השלבים בבישול בירה ובאפיית לחם.[9]

רכיבי הבירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג להניח כי בירה יוצרה משעורה אך ייתכן ששולבו בה גם דגנים נוספים כתערובת או כמרכיב חלופי. אין גם הסכמה לגבי השימוש בתמרים בהכנת הבירה, ייתכן שהוסיפו אותם כדי להוסיף טעם או כדי האיץ את תהליך התסיסה. הבירה הראשונית נעשתה מדגן מים וגורם תסיסה בלבד. רק בשלב מאוחר יותר נוסף לתהליך הייצור הכשות שתפקידו העיקרי הוא שימור המשקה והארכת זמן השימוש בו לפני שיתקלקל.[10] ישנם מספר ממצאים כגון שרידי תמרים שנמצאו בעיר נחן במצרים העליונה, שיכולים להוות ראיה לכך שבמצרים הקדומה נעשה שימוש בתמרים כדי לתבל את הבירה.[11]

נשים בשלניות בירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן הוכחות שנשים לקחו חלק גדול בבישול הבירה במצרים, בייחוד בשלבי טחינת הדגנים. המצרים ייחסו את ייצור הבירה לאלה חתחור, מקדש דנדרה שלה נחשב  כ"מקום השכרות". חתחור הייתה ידועה גם כ"גברת השמיים" ונקשרה לא פעם לצדדים המענגים של החיים כגון מיניות, אושר ומוזיקה. אחד מתפקידיה החשובים היה להיות האלה המגינה על הנשים שבישלו את הבירה. הסיבה למעורבותן של נשים בהכנת הבירה קשורה ככל הנראה לתהליך ההכנה הניתן לביצוע באמצעיים ביתיים. זאת בניגוד לתהליך הכנת היין שהיה ארוך יותר נדרש לאמצעים חוץ-ביתיים, ונותר כתפקיד גברי.[12]

מסופוטמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הראייה הראשונה לקיומה של הבירה ושל הלחם מגיעה ממסופוטמיה. בירה יוצרה גם בצפון מזרח מסופוטמיה בערך בשנת 3400 לפנה"ס, באזור שהיום נחשב כעיראק.[13] שתיית בירה הייתה נפוצה בכל רחבי מסופוטמיה, כולל בקרב נשים. בישול בירה כמקצוע היה מכובד ומוערך ומבשלי הבירה היו מועסקים דרך המדינה או המקדש. לחלק ממבשלי הבירה היו עבדים משל עצמם.[14]

ישנם שלושה ממצאים עיקריים, אחד במסופוטמיה ושניים בסוריה, שמוכיחים את השימוש בבירה במסופוטמיה בעת העתיקה. ביניהם, אתר במסופוטמיה מתקופת השושלות המוקדמת (אנ') ששימש במבשלה וכמאפייה בעיר לגש בשומר. זאת, על פי לוח שמונה רכיבי בישול של בירה וקערות לבישול הבירה.[15]

רק מתכון אחד שרד מתקופת בבל העתיקה.[16] ייצור מאלט נעשה על ידי השריית דגנים במים, ייבושם והשארתם בשמש לשלושה שבועות.[17]

שתיית בירה נחשבה למעשה חברתי. הוכחה לכך הם ממצאים המעידים על שתיית בירה דרך קשיות שתיה מכד משותף. השימוש בקשית נעשה כדי להימנע משתיית המשקעים בבירה.[18]

נשים בשלניות בירה בשומר ובבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השומרים החשיבו את הבישול כמקצוע חשוב עליו מפקחת האלה נינכאסי, זהו גם המקצוע היחיד במסופוטמיה שעליו אחראית אלה אישה. אחד מהמתכונים לבירה המתוארך סביב 1800 לפנה"ס נקרא ההמנון לנינכאסי ובו תיאור לינארי של תהליך הכנת הבירה.[19] "Ninkasi, you are the one who pours out the filtered beer of the collector vat…".[20]

בנוסף לתפקידן כבשלניות, הרבה מבעלי המסבאות בבבל היו נשים.[21]

בעלילות גלגמש, המתוארכות לשנת 2000 לפנה"ס ומוכרות כסיפור העלילה העתיק ביותר, שתיית הבירה מוזכרת שם כאחת מברכותיה של הציוויליזציה.[22]

בירה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שבתרבויות שכנות במזרח בקדום לבירה היה מקום חשוב, הבירה לא תפסה מקום נרחב בארץ ישראל. ייתכן שבשל מקומם הנרחב של ענבים ושל יינות מקומיים.[23] בעניין זה, קיים ויכוח במחקר האם הבירה קדמה ליין או להיפך.[8]

תהליך ההכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בישול בירה

מרכיביה העיקריים של הבירה הם: מים, לתת (העשוי בדרך כלל משעורה), כשותנית ושמרים. כמו כן משתמשים לפעמים (בעיקר בבלגיה) גם באמצעי תיבול שונים בבישול בירה, כדי להעניק לה טעם מיוחד. מלבד שעורה, משתמשים במקומות שונים בעולם בזרעים נוספים כמקור של סוכרים ללתת, כגון תירס ואורז.

לתת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לֶתֶת (Malt) הוא חומר הגלם העיקרי לייצור בירה. לתת הוא דגן שעבר הנבטה, הגורמת להיווצרות פרופיל עמילנים המתאים לייצור בירה. ברוב המוחלט של המקרים, הלתת בו משתמשים הוא לתת משעורה. בבירות חיטה משתמשים גם בלתת שעורה וגם בלתת חיטה. בעולם משתמשים גם במקורות סוכרים אחרים כגון אורז ותירס, מכיוון שהם זולים יותר מלתת.

תהליך ייצור הלתת, המכונה הלתתה, נפתח בהנבטת השעורה. שלב זה מתחיל בהשריית הדגן במים למשך מספר שעות. המים מביאים לתהליך נביטה, שבמהלכו מפרקים אנזימים בגרעיני התבואה את חומר התשמורת העמילני. עמילן הוא רב-סוכר, שיש לפרק אותו לסוכרים פשוטים, שרק הם זמינים לפעילות הפירוק של השמרים (תסיסה). לאחר מכן מוחזקים הגרעינים הנובטים באולמות מיוחדים, מאווררים ומבוקרי טמפרטורה, על מנת להמשיך את תהליך הפירוק.

בשלב הבא עוצרים את ההנבטה על ידי ייבוש הגרעינים באוויר חם. בשלב זה מקבלים לתת בגוונים שונים באמצעות דרגות קלייה שונות. חלק מהלתת מותירים בהיר והוא משמש כלתת לבירות בהירות, או כ"לתת בסיס". חלק מהלתת קולים יותר, לקבלת לתת בגוון חום כהה יותר ויותר, עד שחור (למשל "לתת שוקולד"). בייצור הבירה משתמשים בצירופי לתתים שונים, כך שמתקבלת בירה בגוון מסוים - כהה יותר או פחות - ובעלת טעמים קלויים יותר או פחות (יותר טעמי קפה, שוקולד וכדומה).

לתת הבסיס, שעובר קלייה קלה, מכיל עמילן ואנזימים (עמילאז) שיפרקו אותו לסוכרים בהמשך תהליך הייצור; מסיבה זו, לתת הבסיס הוא תמיד רוב הלתת בו נעשה שימוש במתכון בירה אופייני.

חלק ממבשלות הבירה אינן מייצרות לתת בעצמן, אלא רוכשות אותו ממפעלים המתמחים בייצורו, הנקראים מלתתות (malting או malthouse באנגלית).

מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המים ותכונותיהם משפיעים במידה רבה על התוצאה הסופית מאחר שהמים הם מרכיב עיקרי בבירה. מים קשים מתאימים יותר לבירה כהה, ומים רכים - לבירה בהירה.

כָּשׁוּת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידה העיקרי של הכשותנית בבירה הוא הקניית מרירות וארומה אופייניות. לשם תיבול והוספת מורכבות נהוג להשתמש בצמחים שונים, ולא רק בכשות, בייצור בירה. אולם בנוסף לתכונותיה הארומטיות, נודעו לכשות יתרונות על פני צמחים אחרים בשל סגולותיה המיוחדות, שהפכו אותה לפופולרית יותר ויותר בקרב מבשלי בירה מסחריים: מרירותה מצמיאה ומעוררת שתייה מוגברת, והיא מונעת או מצמצמת פעילות חיידקית.

את מרירות הכשות מקובל למדוד ביחידות אלפא. ישנם שני סיווגים לכשות: כזו שמוסיפה מרירות, וממצים אותה כבר בשלבי הבישול הראשונים, וכזו שמוסיפה ארומה, שבה משתמשים בשלבים מאוחרים של הבישול (חומרי ריח נהרסים בקלות בבישול, לכן מוסיפים רק למיצוי בסיסי שלהם, ותו לא).

המושג בעברית: הכשות המשמשת בייצור בירה היא הפרח הנקבי של הצמח ששמו הלטיני הוא (Humulus lupulus) ממשפחת הקנאביים. היא אינה צמח הכְּשׁוּת (Cuscuta campestris) המוכר כטפיל נשרך בצידי דרכים, בשדות ובחצרות לא מטופחות. על מנת למנוע בלבול בין שני הצמחים, טבעה האקדמיה ללשון העברית את המושג כָּשׁוּת לציון הרכיב בייצור הבירה.

שמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמרים הם יצורים חד תאיים אוקריוטים המסווגים בממלכת הפטריות. השמרים מפרקים חד-סוכרים כגון גלוקוז ודו-סוכרים כגון מלטוז ומנצלים אותם לתהליך יצירת האנרגיה שלהם. תוצרי הלוואי מפעילות זו הם פחמן דו-חמצני ואתנול.

מלבד פחמן דו-חמצני ואלכוהול יוצרים השמרים חומרים רבים אחרים התורמים לטעם ולארומה של הבירה. לכל מין של שמרים מטבוליזם שונה, דבר הגורם להבדלים ביחסים בין תוצרי הלוואי של השמרים. לכן מגדלת כל מבשלה את השמרים שלה, המשאירים חותמת ייחודית על טעם הבירה.

סוגי בירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוס בירה בהירה לצד פרוסות לחם. בירה ולחם הם שני מוצרים עתיקים העשויים מדגנים.

הבירות בעולם נחלקות לשתי משפחות: לאגר (מוכרת גם בשם פילזנר) ואייל. חלוקה זו נקבעת לפי סוג השמרים: שמרי אייל משמשים להכנת בירה מסוג אייל ושמרי לאגר משמשים בהכנת בירה מסוג לאגר. בין שתי המשפחות מספר הבדלים:

  • מיקום התסיסה - שמרי לאגר תוססים בחלקו התחתון של מכל התסיסה ושמרי אייל בחלקו העליון.
  • טמפרטורה - שמרי אייל מתרבים בטמפרטורה גבוהה יותר משמרי לאגר, טמפרטורת התסיסה המועדפת עליהם היא בין 15 ל-24 מעלות צלזיוס. לעומתם, שמרי לאגר זקוקים לטמפרטורות נמוכות יותר: 4 - 15 מעלות צלזיוס, לכן קירור הוא חלק בלתי נפרד בתהליך הכנת בירה מסוג לאגר.
  • טעם - טעמה של בירה מסוג אייל עשיר יותר מבירת הלאגר הטיפוסית-מסחרית וזאת בשל חומרי ארומה וטעם שונים המיוצרים בתהליך התסיסה.

חברות בירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומת מתוך כתב עת לבירה מכבי הישראלית

הבירה היא מוצר פופולרי המיוצר בידי מבשלות רבות ברחבי העולם. מבשלות הבירה הפכו במשך השנים לתאגידי משקאות ויין גדולים: שמות כמו פוסטר'ס האוסטרלית, גינס האירית - שנרכשה על ידי דיאג'ו הברזילאית - סאב-מילר (סאב הם ראשי תיבות של South African Brewers), ואחרים. בין מותגי הבירה הפופולריים: הייניקן, טובורג, קרלסברג, סטלה ארטואה, גינס, באס, באדווייזר ומילר האמריקניות, קורונה המקסיקנית, לף הבלגית ואחרות. מבשלות שונות, כמו וייהנשטפאן, ארדינגר הוגארדן ואחרות, מתמחות בבירות חיטה.

חברת Anheuser-Busch InBev היא חברה הגדולה בעולם לייצור בירה. היא הוקמה בשנת 2008 לאחר מיזוג של כמה חברות. בבעלות המותגים כמו באדווייזר, סטלה ארטואה, קורונה המקסיקנית, קילמס הארגנטינאית ועוד.

מלבד המבשלות הגדולות, זוכות לפופולריות גם מבשלות "בוטיק" קטנות, שהולכות ונוגסות חלק משמעותי בשוק הבירה העולמי. מלבד המותגים הקבועים שלהן מייצרות מבשלות אלה גם בירות עונתיות ובירות מיוחדות, שלמבשלות גדולות קשה להיכנס לייצורן. שמות מוכרים בתחום הן מבשלת ברוקלין, בוסטון (סמואל אדמס), אנקור ברוארי, מונטית'ס (Monteith's ווסט קוסט, ניו זילנד) ועוד. בדנוור בקולורדו שבארצות הברית קיים ריכוז של מבשלות בוטיק ומיקרו-מבשלות, ושם נערכים אירועי הבירה החשובים בתחום זה.

בישראל מייצרת חברת טמפו משקאות את הבירות גולדסטאר, מכבי, נשר ואחרות - חלקן תחת מותגים פרטיים. "מבשלות בירה ישראל" (מב"י) מייצרת את טובורג לסוגיה וקרלסברג. למבשלה שבאשקלון יש גם רישיון ייצור של בירה גינס.

בשנים האחרונות נכנסו לישראל מבשלות בוטיק שמייצרות בירות הנחשבות לאיכותיות יותר. שמות מוכרים הם בירה אלכסנדר, בירה אביר, בירה מלכה מקיבוץ יחיעם, ג'מס, דאנסינג קאמל בתל אביב, בירת שפירא בבית שמש, בזלת, טייבה, ועוד.

בירה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לייצר בירה בקלות רבה יחסית גם בבית. רבים שולחים ידם בתחביב זה, שמערכות הייצור הן פשוטות מאוד, מחירן נמוך, והידע הבסיסי הדרוש לייצור בירה ביתית נמצא בהישג יד.

בירה ובריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשתייה מבוקרת של בירה עשויה להיות השפעה מיטיבה

למרות היות הבירה משקה חריף, אשר לשתייתו השפעות מזיקות על השותה, עולה ממחקרים שונים כי לשתייה מבוקרת של בירה עשויה להיות השפעה מיטיבה דווקא. ממחקרים אלו עולה כי שתיית בירה משפרת את תפקוד מערכת החיסון, מגינה על הלב ומאזנת רמות סוכר.

רכיבים תזונתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבירה המיוצרת לרוב משעורה, עשירה בפחמימות ובוויטמינים מקבוצה B. בבירה מינרלים חשובים לבריאות האדם כגון: אשלגן, מגנזיום ואבץ. לבירה כמשקה חריף (כל עוד היא נצרכת בכמות המומלצת) השפעה חיובית על מצב הרוח. מחקר שנערך[24] במחלקה למטבוליזם ותזונה במכון הגבוה לחקר המדעים באוניברסיטת מדריד שבספרד. הראה כי שתיית בירה משפרת את ספירת תאי הדם הלבנים, ריכוז ההמוגלובין ורמות הציטוקינים, ובכך מסייעת לגוף להתמודד עם מחלות. מחקר נוסף[25] שנערך במקביל בכמה מדינות (סקוטלנד, גרמניה וצרפת) אישש כי האתנול שבבירה מסייע להורדת רמות הפיברינוגן וצמיגות הפלזמה.

סוכרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים שנערכו בהשתתפות יותר מ-106 אלף נשים צעירות, הוכיחו כי שתייה מתונה וקבועה של בירה (או יין) מורידה את הסיכון לחלות בסוכרת.[26] ממחקרים אלו עולה כי המנגנון הפיזיולוגי שבאמצעותו מגינה הבירה על הגוף מפני התפתחות מחלת הסוכרת, קשור להפחתת הרגישות לאינסולין בגוף בעקבות שתיית האלכוהול. עם זאת, בירה עשירה בפחמימות ושתייה מתונה נדרשת בפרט לאחר התייעצות עם דיאטן.

מחלות לב וסרטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלכוהול ידוע כקרציוגן.[27][28]

מטא-אנליזה שכללה 15 מחקרים בקרב למעלה מ-200 אלף איש, מצאה ירידה של 78% בסיכון לפתח מחלות לב אצל אנשים השותים בירה באופן קבוע, לבין אלו המתנזרים ממנה.[29] מחקר נוסף שנערך בהשתתפות 2,000 משתתפים, במכון לרפואה סביבתית שבסטוקהולם שוודיה ובשיתוף בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' ארצות הברית, קובע כי שתיית בירה קשורה בסיכון נמוך יותר לחלות בסרטן הכליה.[30]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 32-33
  2. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 63
  3. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 67-68
  4. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 32
  5. ^ פולביוס, היסטוריה, ספר 34 פרק 9
  6. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 33
  7. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 37
  8. ^ 8.0 8.1 Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 34
  9. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 53-54
  10. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing (Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003), p.61. refers to: Hughes and Baxter (2001) ,for example, state in their glossary- under “hops”: “First recorded use to flavour beer was in Egypt, 600 years BC"
  11. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 62
  12. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 64
  13. ^ Ian Spencer Hornsey,, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 75
  14. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 77
  15. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 79
  16. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 83
  17. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 84
  18. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 86
  19. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 87-90
  20. ^ M Civil, A Hymn To the Beer Goddess and a Drinking Song, line 47, studies Presented To A. Ieo Oppenheim, עמ' 73, Chicago: The Origienal Institute of the University of Chicago, 1964
  21. ^ Ian Spencer Hornsey, History of Beer and Brewing, The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 106
  22. ^ Ian Spencer Hornsey, A History of Beer and Brewing, Cambridge: The Royal Society of Chemistry, 2003, עמ' 107
  23. ^ John P. Arnold, Origin and Hisrory of Beer and Brewing, Chicago:Alumn Assn of The Wahl-Hnuis Institute of Fermentology, 1991, עמ' 104-107
  24. ^ הChanges in the immune system after moderate beer consumption.
  25. ^ Overall alcohol intake, beer, wine, and systemic markers of inflammation in western Europe: results from three MONICA samples
  26. ^ המחקר פורסם בשנת 2005 בכתב העת Diabetologia.
  27. ^ האלכוהול נמצא ברשימת החומרים שגורמים סרטן בוודאות (קבוצה 1) של IARC
  28. ^ Preventable Exposures Associated With Human Cancers
  29. ^ המחקר פורסם באתר של הארגון האמריקאי American Heart Association
  30. ^ המחקר פורסם באוגוסט 2007 בכתב העת המדעי הבריטי לסרטן "British Journal of Cancer"