דיוויזיית הפאנצר החמישית (בונדסוור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיוויזיית הפאנצר החמישית
5. Panzerdivision
סמל הדיוויזיה
סמל הדיוויזיה
פרטים
מדינה גרמניהגרמניה  גרמניה
שיוך בונדסוור בונדסוור
סוג שריון
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 1 באוקטובר 1956
תאריך פירוק 30 בספטמבר 2001
פיקוד
דרגת המפקד גנרל-מיור (בונדסוור) גנרל-מיור
Boelcke Kaserne, קובלנץ, שם נמצאו חלקים מיחידות דיוויזיית הפאנצר החמישית

דיוויזיית הפאנצר החמישיתגרמנית: 5. Panzer-Division) הייתה דיוויזיה משוריינת מערב גרמנית, אשר הייתה חלק מהקורפוס השלישי של הבונדסוור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה הוקמה ב-1 באוקטובר 1956 כחלק מהקורפוס השלישי בבונדסוור, ששילב בשנת 1985 גם את דיוויזיית הפאנצרגרנדיר ה-2 ודיוויזיית הפאנצר ה-12.[1] הקורפוס השלישי היה חלק מקבוצת הארמיות המרכזית של נאט"ו (CENTAG), יחד עם הקורפוס השני של הבונדסווהר והקורפוסים ה-5 וה-7 של צבא ארצות הברית. המטה בשנת 1985 היה בדיאץ / לאן, עם חטיבות כפופות בוצלר (חטיבת הפאנצרגרנדיר ה-13), נוישטט / מרבורג (חטיבת הפאנצר ה-6) וקובלנץ (חטיבת הפאנצרגרנדיר ה-15).

הדיוויזיה מילאה תפקיד מרכזי בהגנת גרמניה המערבית מפני ברית המועצות במהלך המלחמה הקרה.

לאחר קריסת ברית המועצות, הקורפוס האמריקני ה-7 נשלל מסדר הכוחות, ושני קורפוסים אמריקניים / גרמניים משולבים נוצרו באזור CENTAG לשעבר. כחלק מההסדר הזה, דיוויזיית הפאנצר החמישית הוצבה מנהלית תחת הקורפוס האמריקני ה-5 למטרות הגנה עיקריות. פירוש הדבר שאם היה צפוי התקפה מהמזרח, הדיוויזיה תהיה תחת שליטה אמריקנית, בעוד שדיוויזיה אמריקנית תהיה תחת שליטה גרמנית. הדיוויזיה שלחה כמה מיחידותיה ליוגוסלביה בשנת 1990. אילוצי התקציב הגרמניים הביאו לפירוק הדיוויזיה ב-30 ביוני 2001.

מפקדי הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גנרל מיור היינריך ברון פון בהר, 1 באוקטובר 1956 – 7 בדצמבר 1959
  • גנרל מיור גינטר פאפה, 1 באפריל 1960 – 30 ביוני 1962
  • גנרל מיור אלברט שנץ, 1 באוקטובר 1962 – 31 במרץ 1965
  • גנרל מיור היינץ הוקהיים, 1 באפריל 1965 – 30 בספטמבר 1967
  • גנרל מיור ברנד פרייטג פון לורינגהובן, 1 באוקטובר 1967 – 30 באפריל 1969
  • גנרל מיור הנס-יואכים פון הופפרגן, 1 במאי 1969 – 9 בספטמבר 1970
  • גנרל מיור היינץ גאורג לם, 10 בספטמבר 1970 – 15 בינואר 1974
  • גנרל מיור קורט פון אוסטן, 15 בינואר 1974 – 26 בספטמבר 1975
  • גנרל מיור הורסט ונר, 27 בספטמבר 1975 – 30 בספטמבר 1979
  • גנרל מיור ורנר הייד, 1 באוקטובר 1979 – 7 בספטמבר 1980
  • גנרל מיור גץ מאייר, 5 בדצמבר 1980 – 30 בספטמבר 1982
  • גנרל מיור פרנץ אוהלה-וטלר, 1 באוקטובר 1982 – 11 ביולי 1984
  • גנרל מיור וילהלם יקובי, 11 ביולי 1984 – 30 בנובמבר 1986
  • גנרל מיור פיטר רודה, 1 בדצמבר 1986 – 30 בספטמבר 1991
  • גנרל מיור דיטר שטקמן, 1 באוקטובר 1991 – 24 ביוני 1993
  • בריגדה גנרל קלאוס פון היימנדאל, 1 באוקטובר 1993 – 31 במרץ 1994
  • גנרל מיור הנריברט גוטמן, 1 באפריל 1994 – 31 במרץ 1995
  • גנרל מיור קלאוס פרוהאבר, 1 באפריל 1995 – 30 בספטמבר 1997
  • גנרל מיור ורנר וידר, 1 באוקטובר 1997 – 31 במרץ 1998
  • גנרל מיור הולגר קאמרהוף, 1 באפריל 1998 – 2000
  • גנרל מיור אקסל בירגנר, 2000 – 30 בספטמבר 2001

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Isby and Kamps, Armies of NATO's Central Front, Jane's Publishing Company, 1985, p.196