לדלג לתוכן

דיולה פייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיולה פייר
Fejér Gyula
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 17 ביוני 1868
שרקד, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 באוקטובר 1936 (בגיל 68)
בודפשט, ממלכת הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Weisz Gyula עריכת הנתון בוויקינתונים
לימודי רפואה אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים רופא עיניים, רופא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיולה פייר (במקור עד 1898 וייס,[1] בהונגרית: Fejér Gyula;‏ שרקד, 17 ביוני 1868[2]בודפשט, 10 באוקטובר 1936) היה דוקטור לרפואה (MD) יהודי-הונגרי, רופא עיניים, רופא ראשי ומנהל מחלקה בבית החולים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיולה וייס נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ וייס, בעל קרקעות בנאדאובר ושל ארנסטין (נטי) בלייר. הוא השלים את לימודי הרפואה שלו בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת וינה. הוא הוסמך כדוקטור לרפואה ב-2 במאי 1891. בין השנים 1891 לבין 1898, עבד תחילה כמתמחה ולאחר מכן רופא מומחה במחלקת עיניים בבית החולים היהודי ברחוב סאבולץ' (כיום שמו המרכז הרפואי הלאומי) של הקהילה היהודית של פשט. ב-1898 מונה לרופא הראשי של בית החולים סנט מרגיט בבודפשט. בתקופתמלחמת העולם הראשונה הוא עבד גם כרופא צבאי בבית החולים הצבאי שפעל במכון הלאומי לחרשים-אילמים יהודים.[3] במרץ 1924 בחרה בו הקהילה היהודית, פה אחד, לתפקיד רופא עיניים ראשי ומנהל המחלקה, שהתפנה לאחר מותו של מנהל המחלקה, הפרופסור מיהאי מור. הוא עבד בבית החולים היהודי עד פרישתו ב-1934. יותר מחמישים פרסומיו הופיעו בשלוש שפות. הוא היה חבר במערכת העיתון American Journal of Ophthalmology.

הוא היה חבר ב"אגודת המחנות הילדים היהודים בחופש הגדול" (Izraelita Szünidei Gyermektelep Egyesület) ובאגודה ההונגרית לרפואת עיניים. מאמריו המקצועיים פורסמו במגזינים מקצועיים באנגלית, גרמנית והונגרית.

אשתו הייתה סידוניה צימרמן (1874–1956)[4], בתם של בעל האחוזות במאד אדולף צימרמן, ושל עמליה לוי, עמה התחתן ב-17 במאי 1900 במאד. [5]

פייר הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בקבר מכובד שהוצע עבורו עחל ידי הרהילה היהודית של פשט. בהלוויה ייצגו את קהילת היהודית הכירורג מיקשה רוזנק, אמיל זאלר ושאנדור קיפלר. החזן הראשי ברנאט לינצקי התפלל בטקס האשכבה, ואת ההספד נשא הרב הראשי צדוק הבשי. מיקשה רוזנק נשא נאום פרידה בשם מכובדי הקהילה היהודית, והרופא המנהל ראשי דז'ה אצל הספיד אותו בשם הנהלת בתי החולים של הקהילה היהודית.[6]

פרסומיו ומחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adatok a blenorrhoa sacci lacrymalis kórképéhez és gyógykezeléséhez. (Orvosi Hetilap, 1900, 33.)
  • Myxo-sarcoma retrobulbare operált esete. (Orvosi Hetilap, 1900, 51.)
  • A szemhéjgörcs neuropathikus alakjairól. (Orvosi Hetilap, 1901, 25.)
  • Mintaszerű szemészeti klinika. Tárca. (Gyógyászat, 1904, 2.)
  • Az ideges (neurasthenias) szempanaszokról és ezzel összefüggő koradatokról a szemészeti gyakorlatban. (Gyógyászat, 1905, 36–37.)
  • Az újszülöttek veleszületett könytömlő genyedéséről. Előadta a Magyar Orvosok és Természetvizsgálók szegedi vándorgyűlésén. (Gyógyászat, 1905, 50.)
  • Adatok az ophthalmoplegia interna kórtanához. (Budapesti Orvosi Újság, 1906, 42.)
  • A vakok újságja. (Jó Egészség, 1907, 1.)
  • A látóidegfő szemölcsszerű elváltozásáról. (Gyógyászat, 1909, 28.)
  • A szem sérüléseiről, az ipari balesetek szempontjából. (Budapesti Orvosi Újság, 1910, 40.)
  • A látásról – a szem boncztana és élettana kapcsán. (Jó Egészség, 1911, 11.)
  • Adatok a szem balesete elhárításának kérdéséhez. (Munkásügyi Szemle, 1913, 11.)
  • A mindennapi szembetegségek diagnostikája és therápiája. (Budapesti Orvosi Újság, 1913, 49.)
  • Egy szem értékéről – a munkaképesség csökkenésének szempontjából. (Munkásügyi Szemle, 1914, 4.)
  • A járványos szemgyulladásról. (Jó Egészség, 1919, 1.)
  • Az iris szövetének egy sajátságos elváltozásáról. (Gyógyászat, 1923, 13.)
  • Faszéngőzök belégzése által okozott kétoldalú vakság gyógyult esete. (Gyógyászat, 1923, 50.)
  • Adatok az irido cyclitis sympathica aetiologiájához és kórképéhez. (Gyógyászat, 1926, 27.)
  • A tarsitis-ről. (Gyógyászat, 1930, 45.)
  • A bulbusba jutott és bent maradt idegentestek sorsáról. (Orvosi Hetilap, 1932, 8.)
  • Cholesterinjegecek a szem mellső csarnokában. (Orvosi Hetilap, 1932, 30.)
  • Tenniszlabda által okozott szemsérülésekről. (Gyógyászat, 1932, 34.)
  • A látásról és a szemüveg viselésről. (Jó Egészség, 1933, 11–12.)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
  • Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001 (אנדראש גרגיי: רופאים יהודים הונגרים מצטיינים ומפורסמים. בודפשט. הוצאת מכבי. 2001)
  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
  • לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 14924/1898. Forrás: MNL-OL 30792. mikrofilm 879. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1898. év 102. oldal 22. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a sarkadi izraelita hitközség születési akv. 15/1868. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-12-17.
  3. ^ Egyenlőség, 1914. november 29. (33. évfolyam, 48. szám)
  4. ^ "Fejér Gyuláné halotti bejegyzése a Budapest XIV. kerületi állami halotti akv. 653/1956. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-12-17.
  5. ^ "Házasságkötési bejegyzése a mádi polgári házassági akv. 16/1900. folyószáma alatt". נבדק ב-2022-12-17.
  6. ^ Pesti Napló, 1936. október 13. (87. évfolyam, 234. szám)