דיוקן עצמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פארמיג'אנינו, "דיוקן עצמי בראי" - דוגמה לדיוקן עצמי בעזרת מראה. במקרה זה, הציור גם מצויר על משטח קמור, כמו מראות התקופה
אליזבת סופי שרון, דיוקן עצמי משנת 1672

דיוקן עצמי (או אוטופורטרט) הוא ייצוג דמותו של אמן בציור, צילום, פיסול או בטכניקות אמנותיות אחרות, מעשה ידיו של האמן עצמו.

דיוקנאות עצמיים היו קיימים מאז ומתמיד, אולם רק מאז תקופת הרנסאנס החל ז'אנר זה להיות פופולרי בקרב אמנים, והוא ממשיך להיות פופולרי גם כיום. היסטוריונים מצביעים על כך שתחיית הז'אנר בתקופת הרנסאנס התאפשרה הודות למראות שבזמן הרנסאנס הפכו לפחות מעוקלות ולזולות יותר, וכן הודות לטכניקת לוחות הצביעה מעץ.

אמנים רבים ציירו פורטרטים עצמיים כמעט במשך כל חייהם, ובכך יצרו סדרה של דיוקנאות. עם אמנים אלו נמנים רמברנדט ווינסנט ואן גוך.

היו אמנים שהוסיפו את דיוקנם לציורים של סצנות דתיות. אפשר להבחין בכך באמצעות מבטם הפונה לצופים. לדוגמה, בוטיצ'לי בימין התמונה סביב ישו והמדונה. ייתכן שדיוקנאות אחרים הפונים לצופים בתמונה זו הם מזמין התמונה וכיוצא בזה[1].

דיוקן עצמי של בוטי'צלי בסצנה בהשתתפות ישו והמדונה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקורס של ליהיא ספיר ב"אסכולות" "אמנות לאורך ולרוחב" 2022
P culture.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.