פארמיג'אנינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פארמיג'אנינו
Parmigianino Selfportrait 1540.jpg
דיוקן עצמי, 1540
לידה 11 בינואר 1503
פארמה
פטירה 24 באוגוסט 1540 (בגיל 37)
קאזלמג'ורה
לאום איטלקי
תחום יצירה ציור
זרם באמנות מנייריזם
הושפע על ידי קורג'ו

ג'ירולמו פרנצ'סקו מריה מצולה המכונה פארמיג'אנינואיטלקית: Girolamo Francesco Maria Mazzola או Parmigianino;‏ 11 בינואר 1503, פארמה24 באוגוסט 1540, קאזלמג'ורה, לומברדיה) היה צייר ואמן הדפסים איטלקי. מהידועים באמני הדור הראשון של המנייריזם.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו של פארמיג'אנינו היו קצרים, סוערים וכאוטיים[1]. הוא נולד בפארמה ב-24 באוגוסט 1540, בן למשפחת אמנים ואומנים. אביו פיליפו מצולה ושני דודים מישל ופייר אילריו היו ציירים. אשתו הראשונה של האב הייתה בתו של הצייר הקרמונזי פרנצ'סקו טקוני. גם אחיו זכריה היה צייר. פארמיג'אנינו היה בנם השמיני פיליפו מצולה ואשתו השנייה דונטלה אבאטי. לאב היו עוד 7 בנים מאשתו הראשונה. האב נפטר כשפארמיג'אנינו היה בן שנתיים. לאחר מכן גודל על ידי הדודים שלו מישל ופייר אילריו, שהיו גם הם אמנים.
כבר בגיל בגיל 12, בשנת 1515, הצטרף פארמיג'אנינו לדוד, פייר אילריו, בציור תמונת המזבח בכנסיית יוחנן הקדוש בפארמה. בגיל 18, בשנת 1521, נשלח לעיירה ויאדנה (Viadana) כדי להמלט מסכנות המלחמות האיטלקיות. במהלך שהותו בויאדנה צייר שתי תמונות טמפרה בשתי כנסיות, אחת מהן היא תמונת המזבח "נישואיה המיסטיים של קתרינה הקדושה" בעיירה הסמוכה ברדי. ב-1524 עבר לרומא בניסיון להתקבל כצייר אצל האפיפיור קלמנס השביעי. ב-1526 קיבל, יחד עם הדוד שלו פייר אילריו, הזמנה לציור "החזיון של הירונימוס הקדוש" כתמונת מזבח לכנסיית סן סלבטורה (San Salvatore in Lauro). כעבור שנה, ב-1527 בעקבות ביזת רומא נמלט לבולוניה. שם חי שלוש שנים, וב-1530 שב לעירו פארמה. ב-1539 שוב נמלט מפארמה, מאימת מלחמות[2], לעיירה קאזלמג'ורה, (הנמצאת כ-30 ק"מ מפארמה, צפונית לנהר הפו). שם גם צייר את "לוקרציה הרומית", תמונת שמן שעל פי וזארי, היא יצירתו האחרונה.
פארמיג'אנינו נפטר ממחלה בקאזלמג'ורה ב-24 באוגוסט 1540. הוא קבור שם בכנסייה שהייתה בזמנו של מסדר הנזירים הסרביטים ומאז 1902 שייכת לקפוצ'ינים[3].

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פארמיג'אנינו נחשב לאחד מיוצרי הסגנון המנייריסטי. ביצירתו שילב בהצלחה את העידון והאלגנטיות של האמנים הגדולים של שיא הרנסננס עם תחושה של תנועה ושאיפה ליופי חושני ב שאינו טבעי. עבודותיו המוקדמות של פארמיג'אנינו מושפעות מאוד מקורג'ו, שבמקביל אליו עבד בצעירותו גם בכנסיית מריה הקדושה בברדי וגם בכנסיית יוחנן הקדוש בפארמה[4].
למרות שנות היצירה המעטות שלו, השאיר פארמיג'אנינו גוף יצירות נרחב. תמונות שמן ותמונות טמפרה קטנות וגדולות, פרסקאות גדולות ממדים ותחריטים, בנושאים דתיים וחילוניים, פורטרטים ותמונות מחיי היום-יום. פארמיג'אנינו היה מראשוני האמנים שהכינו תחריטים של יצירותיהם, וכך הביא להפצת יצירותיו באיטליה ובצפון אירופה[5]. תפוצה רחבה זו הייתה הבסיס להשפעתו הרחבה על אמנים באיטליה, ובכל אירופה[6].


בשנת 2003, במלאת 500 שנה להולדתו, התקיימה בפארמה ובווינה תערוכה מקיפה מיצירותיו תחת הכותרת "פארמיג'אנינו והמנייריזם האירופי"[7].

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פארמיג'אנינו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]