דינר סרבי

דינר סרבי
משתמשים	סרביה
ISO 4217	RSD
בנק מרכזי
בנק מרכזי	הבנק הלאומי של סרביה
	→ דינר יוגוסלבי

דינר סרבי (בסרבית: Cрпски динар) הוא המטבע הרשמי של הרפובליקה של סרביה. השימוש המוקדם ביותר בדינר מתוארך לשנת 1214.

האזכור הראשון של "דינר סרבי" מתוארך למלכותו של סטפן נמנאג'יץ' בשנת 1214. עד נפילתו של הדספוט סטפאן טומאסביץ' בשנת 1459, רוב השליטים הסרבים טבעו מטבעות דינר מכסף.

הדינרים הסרבים הראשונים, כמו הרבה מטבעות דרום-אירופיים אחרים, שיחזרו את הגרוטו הוונציאני, כולל תווים בלטינית (המילה 'דוקס' הוחלפה במילה 'רקס'). במשך שנים רבות היה זה אחד ממוצרי הייצוא העיקריים של סרביה בימי הביניים, בהתחשב בשפע הכסף היחסי שהגיע ממכרות סרביים. הוונציאנים לא נזהרו מכך ודנטה אליגיירי הרחיק לכת והכניס את המלך הסרבי של תקופתו, סטפאן אורוש השני מילוטין, לגיהנום כזייפן (יחד עם עמיתיו הפורטוגלים והנורווגים).

לאחר הכיבוש העות'מאני שימשו מטבעות זרים שונים עד אמצע המאה ה-19. העות'מאנים הטביעו מטבעות בנובו ברדו, בקוצ'אנה ובבלגרד. החלוקה של הדינר, הפארה, נקראת על שמו של מטבע כסף טורקי באותו השם (מן הפרסי پاره pāra, "כסף, מטבע").

לאחר שנסיכות סרביה הוקמה רשמית (1817) היו הרבה מטבעות זרים שונים במחזור. בסופו של דבר, הנסיך מילוש אוברנוביץ' החליט להכניס סדר על ידי קביעת שערי חליפין המבוססים על הדגנים. בשנת 1819 פרסם מילוש טבלה עם דירוג 43 מטבעות זרים שונים: 10 זהב, 28 כסף ו-5 נחושת.^[1]

שטרות הכסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג השטר	מראה חזיתי	מראה אחורי	צבע עיקרי
10 דינרים			צהוב-אוכרה
20 דינרים			ירוק
50 דינרים			סגול
100 דינרים			כחול
200 דינרים			ורוד
500 דינרים			ציאן
1,000 דינרים			אדום
2,000 דינרים			אפור
5,000 דינרים			ארגמן