דיפרוטודון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןדיפרוטודון
שלד של דיפרוטודון
שלד של דיפרוטודון
תקופה
, פליסטוקן כ-1,600,000–46,000 שנה לפני זמננו
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
תת־מחלקה: חיות כיס
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: דמויי וומבט
משפחה: דיפרוטודוניים
סוג: דיפרוטודון
מינים
  • Diprotodon opatum
  • Diprotodon minor
  • Diprotodon loderi
  • Diprotodon annextans
שם מדעי
Diprotodon
אוון, 1838
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיפרוטודון (שם מדעי: Diprotodon; מילולית: "בעל שתי שיניים קדמיות") הוא סוג נכחד של חיית כיס, שחי בערבות העשב של אוסטרליה בתקופת הפליסטוקן.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונק זה היה יונק הכיס הגדול ביותר שהתקיים אי פעם: משקלם של הפרטים הגדולים ביותר שנמצאו (ככל הנראה זכרים) קרוב לשלושה טון, אורך גופם כשלושה מטרים וגובה הכתפיים שלהם כשני מטרים. הדיפרוטודון דמוי הקרנף היה נפוץ כמעט בכל היבשת, וחי ככל הנראה בעדרים נפרדים של זכרים ונקבות[1].

הכחדתו אירעה כ-46,000 שנים לפני זמננו, במקביל להתיישבות האדם הראשונה באוסטרליה. הדיפרוטודון צלח בשלום 10 עידני קרח לפני שנכחד. בשל כך יש שהציעו כי לאדם תפקיד בהכחדתו על ידי ציד-יתר או הרס מקומות המחיה. לעומת זאת, עדויות ישירות לניצולו על ידי האדם נדירות מאוד[2].

הדיפורוטודון היה חלק מהמגאפאונה הנכחדת שהתקיימה באוסטרליה הפלייסטוקנית, לצד הקנגורו פרוקופטודון וקנגורי ענק נוספים, העופות הקדומים דרומורניס וגניאורניס וגם מינים נוספים ממשפחת הדיפרוטודוניים כמו הזיגומטורוס. אויביו העיקריים היו אריות כיס, תניני ענק, הנחש וונאמבי, מין נכחד של פיתון מים ולטאת המגלניה הענקית.

יונק קדום זה תואר על ידי החוקר ריצ'רד אוון ב-1838.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיפרוטודון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Price, G. J. (2008). Taxonomy and palaeobiology of the largest‐ever marsupial, Diprotodon Owen, 1838 (Diprotodontidae, Marsupialia). Zoological Journal of the Linnean Society, 153(2), 369-397.
  2. ^ Wroe, S., Field, J. H., Archer, M., Grayson, D. K., Price, G. J., Louys, et al. (2013). Climate change frames debate over the extinction of megafauna in Sahul (Pleistocene Australia-New Guinea). Proceedings of the National Academy of Sciences, 110(22), 8777-8781.