פליסטוקן

פּלֶיסטוֹקֵן (Pleistocene; סימן: Ps^[1]) היא תקופה בתור הרביעון שבעידן הקנוזואיקון, אשר החלה לפני כ-2.588 מיליוני שנה ונמשכה עד לפני 11,700 שנה עם סיום עידן הקרח האחרון.

את המונח טבע צ'ארלס לייל ב-1819, בהציגו שכבה בסיציליה שיותר מ-70 אחוז ממיני מאובני הפאונה שלה עדיין קיימים, ובכך הפריד אותה מהפליוקן. משמעות השם ביוונית – "חדש יותר" (בהתייחסו לפליוקן שמשמעותו "חדש"). משם זה נגזר עידן ה"הולוקן", שמשמעותו "חדש לחלוטין".

הגדרת המונח השתנתה ב-2006, להגדרה המקובלת כיום. עד אז המונח התייחס לתקופה שבין 1.806 מיליון שנים קודם זמננו עד ל-11,700 שנים קודם זמננו. לכן, בפרסומים קודם לכן, ייתכן שישתמשו במונח לתיאור תקופה זו.

תנועת היבשות בתקופה זו היא מזערית, כ-100 ק"מ באופן יחסי מאז תחילת התקופה.

בתקופה זו התרחשה מרבית אבולוציית האדם, כשבתחילתה הפרנתרופוס עדיין התהלך על פני האדמה, ובסיומה האדם המודרני כבר היה נפוץ בכל חמש היבשות. כבר בתקופה זו הייתה לאדם השפעה בולטת על סביבתו, באופן שהשפיע על מינים רבים^[2].

בתקופה זו היו מגוון של יצורים גדולים מאוד (מגה-פאונה) ביניהם: ממותה, מסטודון, דיפרוטודון, סמילודון, גליפטודון, שור הבר, גיגנטופיתקוס, קרנף צמרי, עצלני קרקע כמו מגתריום, ג'ירפיים גדולים כמו שיוותריום, אייל אירי, דוב המערות, דוב קצר-פנים, זאב בלהות, גומפותריום, עופות כמו מואה, אפיאורניס, עיט האסטי ואף כמה זוחלים כמה מגלניה, קווינקנה ומיאולניה.