דלית

דלית (המכונים "טמאים", "מנודים" או "האסורים במגע") הם קאסטה של מעמד חברתי נמוך, קבוצה של אנשים אשר אינם משתייכים לאף אחת מארבע הווארנות (המעמדות בחברת הסנסקריט) ולפיכך נחשבים באופן מסורתי ל"מוקצים" (שאסור לגעת בהם).

המילה דלית קיימת בשפת הסנסקריט (दलित, דליתה) וכן באורדו ובערבית (دلت, דלית) ופירושה "מופרדים".

הקבוצה מכילה תת-קבוצות שונות ברחבי הודו. בהם דוברי שפות שונות ומשויכים לדתות שונות. חברי דלית חיים במגוון מדינות נוספות כמו נפאל^[1], פקיסטן ובריטניה, אך הרוב המוחלט של בני הדלית (מעל 200 מיליון חברים) חיים בהודו.

ב-2011 הכילה הקבוצה כ-24.4% מאוכלוסייתה הכוללת של הודו. באותה שנה פנג'אב הכילה את היחס הגבוה ביותר (כ-31.9%) ומיזוראם את הנמוך ביותר (אחוז זניח).

ממשלת הודו מיישמת מדיניות הגנה על בני הדלית ומתייחסת אליהם באופן רשמי כ-"Scheduled Castes/tribes".

פעילת זכויות האדם מנג'ולה פראדיפ, בין יוצאי העדה, ידועה במאמציה בתחום הגנת הנשים של העדה.