דן רוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן רוט
Daniël François Roodt
לידה 26 במאי 1957 (בן 66)
ספרינגס, דרום אפריקה
מדינה דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום דרום אפריקה
מקום לימודים Helpmekaar Kollege עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אפריקאנס
http://roodt.org/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל פרנסואה רוטאפריקאנס: Daniël François Roodt; נולד ב-26 במאי 1957) הוא סופר, דוקטור לספרות אפריקאנרית ופעיל פוליטי אפריקאנרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוט נולד בשנת 1957 בספרינגס שבמזרח ראנד (אנ'). הוא בוגר בית הספר Hoër Seunskool Helpmekaar ולאחר מכן למד אפריקאנס, פילוסופיה ומדעי המדינה באוניברסיטת ויטווטרסראנד שם קיבל לבסוף את הדוקטורט שלו בספרות אפריקאנרית כשנושא התזה שלו עוסק בכתביו של יאן מיילס[1]. בשנת 1985 הוא ואשתו קארין ברחו לצרפת, כדי להתחמק מגיוס חובה[2]. הוא חי בצרפת שמונה שנים והשתתף שם בהרצאות של פילוסופים צרפתים ידועים כמו ז'אן פרנסואה ליוטארד, ז'יל דלז, אלן בדיו, הלן סיקוס, ז'אק רנסייר, ז'אק דרידה ואחרים. הוא קיבל בצרפת תואר בפילוסופיה הצרפתית בהנחיה של רנה שרר.

הוא חזר לדרום אפריקה בשנת 1992, והתחיל לעבוד בסיטיבנק ביונהנסבורג כאשר הוא מתמחה בשווקים הפיננסיים וסחר במכשירים פיננסיים. ב-1999 התפטר מסיטיבנק ועסק בתחילה כיועץ פיננסי אך יותר ויותר מצא את עצמו מעורב במאבק סביב השפת האפריקאנס, וגם בדיון הציבורי סביב תרבות ופוליטיקה. בפברואר 2000 הוא הקים את קבוצת הפעולה הפרו-אפריקאנרית (die Pro-Afrikaanse Aksiegroep, PRAAG) השואפת לשימור השפת האפריקאנס ולהחייה של הפוליטיקה האפריקאנרית.

במאי 2011 רוט התמודד כמועמד מטעם חזית החירות פלוס במהלך הבחירות המוניציפליות כמועמד ביוהנסבורג, אך לא נבחר.

בשנת 2013 מונה לסגן המנהיג והדובר של החזית הלאומית, הוא השתתף בבחירות הכלליות בדרום אפריקה בשנת 2014, אך לא זכה להצלחה רבה וסולק מן המפלגה[3].

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוט יש דעות נחרצות על שמירה התרבות האפריקאנרית, מה שהביא למחלוקת מסוימת בתקשורת הדרום אפריקאית. הוא מנהל בלוג ואת האתר של PRAAG, ומגיב על נושאים שונים בדרום אפריקה. רוט גם כותב באופן קבוע מכתבים בנושאים פוליטיים לעיתונים שונים בדרום אפריקה ולאתרי אינטרנט שונים. הוא פעיל בנושא התקפות חווה בדרום אפריקה ועוסק בהפצת הנושא בעולם, הוא בדרך כלל משתף פעולה בנושא עם אביגדור אסקין[4].

כתיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כסטודנט הוא כבר פרסם אוסף שירים סאטירי ורומן קצר. בתחילה עבודתו הייתה אנטי-ממסדית והוא קרא תיגר על קהילת הספרות האפריקאנרית השמרנית בשנות השמונים ביצירות כמו Sonneskyn ו-Chevrolet ו-Kommas uit een boomzol. הוא אף מתואר יחד עם אמפי קוטזי על ידי ארכיון UWC-Robben Island Mayibuye ככותב אפריקאנרי פרוגרסיבי. חלק מעבודותיו נאסר לפרסום על ידי ממשלת דרום אפריקה בשנות השמונים.

הפרסום הראשון של רוט אחרי Twee sinne הוא מאמר ביקורתי בנושא ועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה שכותרתו Om die Waarheidskommissie te vergeet (שכחת ועדת האמת, 2001). זה יהיה הפרסום הראשון שרוט פרסם במסגרת הארגון שלו PRAAG. בשנת 2004 פרסם הוא פרסם דרך PRAAG את הרומן שלו Moltrein, העוסק במוזיקאי מבטיח שעוזב את דרום אפריקה במהלך שנות השמונים כדי להימנע משירות צבאי בכוח ההגנה של דרום אפריקה.

בשנת 2005 שחרר רוט את The Scourge of the ANC, ספר ביקורת על הקונגרס הלאומי האפריקני, וגם על הממשלה הלבנה האחרונה של דרום אפריקה בהנהגת דה קלרק.

בשנת 2015 פרסם רודט את החיבור Raiders of the Lost Empire: South Africa's English Identity ובו הוא "בוחן את הזהות האנגלית 'החדשה' של המדינה אשר מושתתת על הזהות הקולוניאלית הישנה של המאה התשע עשרה כאשר המעילים האדומים פלשו לכף התקווה טובה."

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוט גר עם אשתו קארין (לבית ברדנקאמפ) ושלושת ילדיהם ביוהנסבורג, דרום אפריקה.

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוט עורר מחלוקת לאחר יצירת אתר אינטרנט אודות העיתונאי, הסופר והפעיל דרום אפריקאי מקס דו פריז. רוט הסביר כי הוא הקים את האתר 'כך שלכל מי שתמיד רצה לומר משהו על "האידיוט הטיפש הזה", אך אין לו את האמצעים, יש לו כעת את ההזדמנות[5]. כאשר פנה אליו עיתון יום ראשון באפריקאנס Rapport לצורך תגובה, ענה דו פריז כי "זה רק מאשר את מה שחשדתי: שיש לדן יש משיכה הומו-ארוטי כלפ". בחודש מאי 2011, שם התחום הנדון נתפס על ידי הרגולטור של שמות הדומיין הדרום אפריקאים, וניתן לדו פריז. שופט קבע כי רודט עשה שימוש לרעה בשמו של דו פריז במסגרת מסע לשון הרע נגד האחרון. מאז האתר לא מקוון.

במרץ 2010 יעץ רוט לאפריקאנרים לתמוך בקבוצת הכדורגל של הולנד במקום בנבחרת דרום אפריקה בגביע העולם של פיפ"א, שאירחה דרום אפריקה ביוני וביולי 2010[6].

במאי 2010 רוט נסע לאירופה ושם נפגש עם חברי התנועת ההתנגדות השוודית (שוודית: Svenska Motståndsrörelsen) קבוצה סקנדינבית המתארת את עצמה כארגון לאומי-סוציאליסטי.

רוד היה נושא לדיווח בתוכנית הדיילי שואו שכותרתו "הגזענים המדהימים" מאת הקומיקאי ג'ון אוליבר ביוני 2010, בו הושמעו מספר הצהרות שבהם מפגין רוט כביכול דעות קדומות על דרום אפריקאים שחורים[7]. זה הביא את אוליבר להצהיר באופן סאטירי על דעותיו של רוד כמייצגות "כמה מהדוגמאות הטובות ביותר לקנאות וינטג". רוט הצהיר כי מפיקי התוכנית ערכו את הריאיון כדי להציגו באור שלילי ואיים לתבוע את התוכנית על לשון הרע. ארגון זכויות האזרח הדרום אפריקני AfriForum מתח ביקורת פומבית על הצהרות רוט כגזעניות[8].

ב -2012 הורה נציב העיתונאים לצהובון יום ראשון לפרסם התנצלות בעמוד הראשון בפני רוט על פרסום מאמר שמשמיץ אותו[9].

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Sonneskyn en Chevrolet. Roman. Johannesburg: Taurus, 1980.
  • Kommas uit 'n boomzol. Gedigte. Johannesburg: Uitgewery Pannevis, 1980.
  • Twee sinne. Prosateks. Johannesburg: Taurus/Stetboek, 1985.
  • Om die Waarheidskommissie te vergeet. Opstel. Johannesburg: Praag, 2001.
  • Moltrein: roman. Johannesburg: Praag, 2004.
  • The Scourge of the ANC. Politieke opstelle. Johannesburg: Praag, 2005.
  • Die gelofte as logos. Rede. Johannesburg: Praag, 2005.
  • Aweregs. Politieke essays. Johannesburg: Praag, 2006.
  • Raiders of the Lost Empire: South Africa's 'English' identity. Johannesburg: Praag, 2014.

As vertaler:

  • Jean-Philippe Toussaint, Die badkamer. Johannesburg: Praag, 2016.

As mede-vertaler:

  • Stephen Smith. Negrologie – waarom Afrika vergaan. Johannesburg: Praag, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דן רוט בוויקישיתוף

אתר הבית של Praag

דף הפייבוק של דן רוט

ערוץ היוטיוב של דן רוט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]