האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת
World Union for Progressive Judaism
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים קלוד מונטיפיורי, ליאו בק, Louis Germain Lévy עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש סרחיו ברגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1926–הווה (כ־98 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
wupj.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת (אנגלית: World Union for Progressive Judaism) הוא ארגון גג המאחד ארגונים ארציים של קהילות "היהדות המתקדמת" בכל רחבי העולם. בארגון חברים הארגונים השונים של היהדות הרפורמית (הידועה גם כליברלית או פרוגרסיבית) ברחבי העולם, המהווים את רובו ככולו, כמו גם הזרם הרקונסטרוקטיבי הקטן בארצות הברית. האיגוד מקדם את המסר האידאולוגי והרוחני של היהדות המתקדמת, ומספק גיבוי כספי ומוסדי לקהילות החברות.

היוזמה הראשונה ליצירת איגוד גג כזה הייתה בשנת 1914, כאשר יהודים ליברלים מגרמניה הזמינו עמיתים מצרפת, בריטניה וארצות הברית להצטרף לוועידה שארגנו, במטרה להקים ארגון בינלאומי; הזמנה זו לא יצאה אל הפועל בשל פריצת מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1926 נערך בלונדון כינוס של יהודים רפורמים, שבו נכחו כ-100 נציגים מרחבי העולם. כדי להפוך את הכינוס למסגרת קבועה של שיתוף פעולה, הוחלט על הקמת איגוד עולמי. השם "יהדות מתקדמת" נבחר כדי לייצג את הגוונים השונים של יהדות ליברלית ורפורמית שיוצגו בו. מרכז האיגוד ישב בלונדון. הנשיא הראשון היה קלוד מונטיפיורי, וניהלה אותו בפועל מזכירת הכבוד, לילי מונטגיו.

הכינוס הראשון של הארגון לאחר הקמתו התקיים בשנת 1928 בברלין, מקום ייסודו של הזרם הרפורמי בראשית המאה ה-19. מאז התקיימו כינוסים כאלה בערך כל שנתיים, פרט לתקופת מלחמת העולם השנייה. הכינוס ה-33 נערך בישראל במרץ 2009.

לאחר השואה הפכה צפון אמריקה למרכז הדומיננטי של התנועה הרפורמית, ובשנת 1959 עברו משרדי האיגוד העולמי מלונדון לניו-יורק. בשנת 1973, במסגרת המחויבות הגוברת של האיגוד העולמי לקידום היהדות הרפורמית בישראל, עבר מרכז התנועה לירושלים. מטה הארגון כיום הוא בית שמואל - מרכז שמשון בעיר.

כיום חברים באיגוד ארגונים ארציים מ-42 מדינות, המייצגים כ-1200 קהילות המונות 1.8 מיליון איש. בישראל מסונפת לאיגוד התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל. ב-1990 הצטרפה לארגון קהילת היהדות הרקונסטרוקטיבית הקטנה. הגוף הגדול ביותר המשתייך לאיגוד הוא האיחוד ליהדות רפורמית בצפון אמריקה, המונה כ-1.5 מיליון חברים.

רשימת חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון אמריקה

  • האיחוד ליהדות רפורמית (Union for Reform Judaism), עד 2003 "איחוד הקהילות העבריות האמריקאיות", הוא הגוף הגדול ביותר באיגוד הבינלאומי וכולל את הרוב המכריע של החברים בעולם: כ-880,000 מבוגרים המאוגדים בכ-900 קהילות, מרביתן בארצות הברית ומיעוטן בקנדה. בנוסף יש מספר גדול של אוהדים לא-רשומים (הגוף מעריך את כלל מספר המזדהים עמו במיליון וחצי; סקר פיו 2013 בשני מיליון). המסגרת נוסדה על ידי הרב יצחק מאיר וייז ב-1873. היא הזרם הגדול ביהדות ארצות הברית, עם 35% מהציבור.
  • הפדרציה היהודית הרקונסטרוקטיבית (Jewish Reconstructionist Federation): גוף-העל של הזרם הרקונסטרוקטיבי והחברה היחידה באיגוד הבינלאומי שאינה רפורמית; קיבלה מעמד משקיף ב-1990. הפדרציה קמה ב-1955 כקבוצה קטנה שהייתה מקושרת בעיקר לקונסרבטיבים והלכה וגיבשה זהות עצמאית. היא מונה כמאה קהילות וחבורות, וב-2013 היו לה 65,000 חברים ב-106 קהילות.

אירופה

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • התנועה ליהדות רפורמית (Movement for Reform Judaism): קמה ב-1942, אף כי שורשיה מוקדמים בהרבה. התבססה אז בעיקר על פליטים מגרמניה הנאצית שהקימו קהילות לפי הדגם המתון בארצם, ונחשבת מסורתית יחסית. ב-2010 היא מנתה 16,125 בתי-אב ב-45 קהילות, 19.4% מהיהודים הבריטים הרשומים בבית-כנסת.
  • היהדות הליברלית (Liberal Judaism): קמה ב-1902 כ"איחוד היהודי הדתי", וידועה בשם הנוכחי מאז 2002. היא שאבה מהגותו של מייסדה קלוד מונטיפיורי, ונחשבת רדיקלית וטהרנית בדומה למקבילתה בארצות הברית; בניגוד ל"תנועה ליהדות רפורמית" בארצה, קהלה המקורי היה ילידי בריטניה.ב-2010 מנתה 7,197 בתי-אב ב-35 קהילות, 8.7% מהרשומים בבית-כנסת.

שני הזרמים הבריטיים חולקים מוסד יחיד להכשרת רבנים, מכללת ליאו בק.

גרמניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "איחוד היהודים הפרוגרסיביים" (Union progressiver Juden in Deutschland): קם ב-1997 והוכר על ידי הממשלה ב-2002. כיום יש בו 24 קהילות, כולל אחת בווינה, אוסטריה. ב-2010 הוערך מספר החברים בו בכ-4,500. המוסד להכשרת רבנים הוא מכללת אברהם גייגר באוניברסיטת פוטסדאם.

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "התנועה היהודית הליברלית בצרפת" (Mouvement juif libéral de France): קמה ב-1977, אם כי בית-הכנסת הראשון נוסד ב-1907 והיה חבר מייסד של האיגוד הבינלאומי. מונה 12 קהילות ואומדת את מספר מתפלליה ב-1,400 משפחות.

הולנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "האיחוד ההולנדי ליהדות מתקדמת" (Nederlands Verbond voor Progressief Jodendom): הוקם ב-1931 כ"איחוד היהודים הדתיים הליברליים", ומחזיק בשם הנוכחי מ-2006. באותה שנה העריך כי עשר קהילותיו מונות כ-3,500 חברים.

ברית המועצות לשעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "התנועה ליהדות מתקדמת בחבר המדינות והארצות הבלטיות" (Движение прогрессивного Иудаизма в СНГ и странах Балтии): הקהילה הראשונה נוסדה במוסקבה ב-1990, וכיום ישנן 60 ברוסיה, בלארוס ואוקראינה. מספר חבריהן נאמד בכמה אלפים.

מלבד אלה, ישנן קהילות באירלנד, איטליה, הונגריה, צ'כיה, דנמרק, לוקסמבורג, פולין, ספרד, שוודיה ושווייץ.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף קיימות קהילות בדרום אמריקה, דרום אפריקה ואוסטרליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]