גלעד קריב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גלעד קריב
גלעד קריב, 2014
גלעד קריב, 2014
לידה 30 בנובמבר 1973 (בן 50)
ה' בכסלו ה'תשל"ד
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה B.A במשפטים ומחשבת ישראל, LLM ו-MAHL (תארים שניים במשפטים ובמדעי היהדות)
עיסוק עורך דין, פעיל חברתי
מפלגה העבודה, המפלגה הירוקה
https://giladkariv.com/ האתר הרשמי
חבר כנסת
6 באפריל 2021 – מכהן
(3 שנים)
כנסות 2425
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
28 ביוני 202115 בנובמבר 2022
(שנה ו־20 שבועות)
כנסות 24
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב גלעד קָרִיב (נולד ב-30 בנובמבר 1973, ה' בכסלו ה'תשל"ד) הוא חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה, לשעבר יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. במקצועו עורך דין ורב רפורמי. ממנהיגי היהדות הרפורמית בישראל ומחוצה לה.

קריב פעיל בזירה הציבורית בנושאי יחסי הדת והמדינה, קידום חופש הדת והמצפון, הקיום המשותף של יהודים וערבים, צדק חברתי, פתרון שתי המדינות והקשר בין ישראל לתפוצות.

חינוך והשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריב נולד למשפחה חילונית. סביו וסבותיו עלו לישראל כילדים לפני מלחמת העולם השנייה מפולין ומרוסיה. סבו מצד אמו היה עמנואל שחר, מפקדו הראשון של חיל ההנדסה, מנכ"ל מספנות ישראל ומנכ"ל מפעלי ים המלח. סבו השני, שמעון קרבינסקי, נפצע בשנת 1936 בפעילותו ב"הגנה" סמוך לקיבוץ רמת הכובש. מאוחר יותר הצטרף לשורות הלח"י ונטל חלק בתכנון ובביצוע ההתקפה על המפקדה הבריטית בשרונה. חמיו הוא צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל. אחיו, שחר קריב (אנ'), הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

קריב נולד והתחנך בתל אביב, בוגר תנועת הצופים.[1] עוד בשנות לימודיו בתיכון החל את פעילותו בתנועה הרפורמית, עם הצטרפותו לקהילת בית דניאל, מרכז היהדות המתקדמת בתל אביב. לאחר סיום לימודיו בתיכון התנדב לשנת שירות בתנועת הצופים ועסק בגיבוש גרעיני נח"ל חינוכיים. שירת ביחידה 8200, סיים בהצטיינות קורס קצינים והשתחרר לאחר חמש שנות שירות.

לאחר השירות הצבאי, פנה ללימודים באוניברסיטה העברית, וסיים ב-2001 לימודי תואר ראשון משותף במשפטים ובמחשבת ישראל. את התמחותו עשה בשנים 2001–2002 במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. ב-2003 סיים תואר שני במדעי היהדות (MAHL) בהיברו יוניון קולג' בירושלים, מוסד ההכשרה האקדמי של היהדות הרפורמית בישראל, והוסמך לרב. ב-2004 הוסמך כעורך דין מטעם לשכת עורכי הדין בישראל. ב-2008 קיבל תואר שני במשפטים בתוכנית למשפט ציבורי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. בשנת 2020 החל את לימודי התואר השלישי במשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה.

פעילות בתנועה הרפורמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעורבותו בתנועה הרפורמית החלה בשנות הצבא[דרושה הבהרה], לאחר שנחשף לתפיסת עולמה היהודית והליברלית בהזדמנויות שונות בשנות התיכון ובמהלך השירות הצבאי, ובמיוחד בקהילת "בית דניאל" בתל אביב, בה הוא ומשפחתו חברים עד היום.

לאחר השירות הצבאי, ובמקביל ללימודים האקדמיים, ייסד את פעילות הצעירים והסטודנטים של התנועה הרפורמית. בסיום שנת התמחות במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, הצטרף לצוות המרכז הרפורמי לדת ומדינה – הזרוע הציבורית והמשפטית של התנועה הרפורמית. בשמונה שנות עבודתו במרכז שימש כמנהל המחלקה הציבורית והפוליטית וכמנהל המרכז. בשנת 2003 הוסמך כרב בבית המדרש לרבנים של התנועה הרפורמית בירושלים (ההיברו יוניון קולג' - המכון למדעי היהדות). במקביל לתפקידיו במרכז הרפורמי לדת ומדינה שימש כאחד מרבניה של קהילת "בית דניאל" בתל אביב וליווה טקסי חופות ובר ובת מצווה.[2]

בראשית שנת 2009 מונה למנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל, ארגון הגג של הקהילות והמוסדות הרפורמיים בישראל. במסגרת תפקידו הוביל לאימוץ תוכניות פיתוח אסטרטגיות להרחבה ניכרת של שורות התנועה, לקידום מעמדה בקרב הציבור הישראלי ולמאבק באפליה נגדה מצד רשויות השלטון השונות. אחד ממהלכיו הראשונים כמנכ"ל היה לשנות את שמה של התנועה מהשם שניתן לה על ידי מייסדיה בשנות ה-60 של המאה ה-20: "התנועה ליהדות מתקדמת בישראל", לשם: "התנועה הרפורמית בישראל", וזאת לאחר ביצוע סקרי עומק שהעידו על אהדה גדולה כלפי התנועה בקרב הציבור החילוני בישראל ובקרב חלק משמעותי מהציבור המסורתי. בעשור השנים בהן מכהן קריב בתפקיד, הוקמו ברחבי ישראל 25 קהילות רפורמיות חדשות בכל רחבי הארץ והוכפל מספר הרבנים והרבות הרפורמים הפועלים במסגרת התנועה. קריב יזם הרחבה ניכרת של פעילות התנועה בהתיישבות העובדת ובתנועה הקיבוצית, כמו גם בקרב הציבור הישראלי דוברי הרוסית. במהלך תקופת כהונתו הקימה התנועה פרויקטים רבים בתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, קשרי ישראל והתפוצות ופעולות התנדבות ומעורבות חברתית. במסגרת תפקידו ביקר במאות קהילות רפורמיות בתפוצות וייצג את היהדות הרפורמית בפורומים בינ"ל רבים. הרב קריב הוביל את שילוב תנועת הנוער הרפורמית, נוער תל"ם, כמעגל ייחודי בתנועת הנוער העובד והלומד. במקביל לכהונתו כמנכ"ל התנועה הרפורמית משמש קריב כמנכ"ל של המכינה הקדם צבאית תל"ם, הפועלת ברוח היהדות הרפורמית ביפו ובחולון.

בתקופת כהונתו כמנהל המרכז הרפורמי לדת ומדינה וכמנכ"ל התנועה הרפורמית הוביל את המאבק נגד אפליית הזרמים היהודיים בישראל ולקידום ההכרה של משרדי הממשלה והרשויות המקומיות בקהילות הרפורמיות, ברבנים וברבות הרפורמיות ובפעילות החינוכית והקהילתית של התנועה. בשנת 2006 יזם עתירה להכרת המדינה בפעילות של רבנים לא אורתודוקסים במועצות האזוריות. לאחר משא ומתן ממושך פסק בית המשפט העליון בשנת 2012 פסק דין המחייב את המדינה לתמוך במשכורות הרבנים הלא אורתודוקסים.[3] בשנת 2017, בתום עשור של מאבק משפטי וציבורי, פורסמו מבחנים גם לתמיכה במשכורות של ראשי קהילות לא אורתודוקסיות ביישובים עירוניים. בתקופת כהונתו של יצחק הרצוג כשר השיכון והבינוי הוביל הרב קריב את שינוי המדיניות של המשרד לתמיכה בהקמת בתי כנסת לקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות במקביל לקהילות אורתודוקסיות.

במסגרת פעילותו במועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם) הוביל את ההכרה של התנועה הרפורמית בזוגות בני אותו המין ובעריכת חופות לזוגות להט"ב. בנוסף עסק בהתקנת מסלול גיור מיוחד למתגיירים מזרע ישראל (צאצאים לאב יהודי או לסב יהודי) והסדרת כללי הנישואין והגירושין בבית הדין של מועצת הרבנות הרפורמית ובקהילות הרפורמיות בישראל.

החל משנת 2023 קריב משמש בהתנדבות כרב של הקהילה השוויונית בגבעתיים.

מאבקים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידיו השונים בתנועה הרפורמית נטל הרב קריב חלק מרכזי במאבקים רבים למען חופש דת ומצפון, צדק חברתי, הגנה על שלטון החוק ומאבק בגילויי גזענות וקיצוניות דתית. בשנת 2002 היה ממייסדיו של פורום הארגונים החברתיים למאבק בגזרות החברתיות, והיה שותף למאבקים מרכזיים כדוגמת מחאת האימהות החד הוריות בהובלתה של ויקי כנפו, והמאבק בקיצוץ בקצבאות הרווחה. בשנת 2004 היה ממייסדיו של פורום הארגונים לתקשורת חופשית – הקואליציה הראשונה שהתריעה על השחיקה בחופש העיתונות בישראל ועל קשרי הון-שלטון-תקשורת.

בתחום יחסי הדת והמדינה פעל הרב קריב, עם שותפותיו ושותפיו, לקידום חופש הבחירה בנישואין ובגירושין, המאבק נגד קווי המהדרין והדרת הנשים, הנחלת לימודי ליבה בכל מערכות החינוך הישראליות, השגת הכרה בכל זרמי היהדות, הרחבת תקופת "שעון הקיץ", בלימת ההסתה הגזענית על ידי רבנים במשרות ציבוריות, ביטול האפליה כלפי הקהילה הגאה, בלימת יוזמות חקיקה המעניקות מונופול לרבנות בתחום הגיור והמרחיבות את סמכויות בתי הדין הרבניים, הנהגת תחבורה ציבורית בשבת, מניעת תהליכי הדתה בצה"ל ועוד מאבקים רבים. במסגרת פעילותו בתחום יחסי הדת והמדינה גיבש הרב קריב מתווה מפורט לקידום הפרדה ממסדית בין הדת והמדינה, אליה התייחס גם כהפרדה בין מוסדות הדת לרשויות השלטון. בנוסף הציג מתווה מפורט להסדרת פעילות הפנאי והמסחר בשבתות ובימי מנוחה רשמיים, שאומץ במסגרת הצעות חוק שונות שהונחו על שולחנה של הכנסת.

בשנים 2013–2016 ייצג את התנועה הרפורמית במשא ומתן להסדרת התפילה הלא אורתודוקסית ברחבת הכותל המערבי שהובל על ידי מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט, ועל ידי יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי. לאחר הקפאת מתווה הכותל, בעקבות לחץ המפלגות החרדיות, הוביל יחד עם מנהיגות התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל ובצפון אמריקה את המאבק בהחלטת הממשלה, שבאה בצד מהלכים ממשלתיים לקידום חקיקת גיור. על רקע פעילות זו ספג הרב קריב מספר פעמים גילויי אלימות ברחבת הכותל. ב-24 נובמבר 2016 הונחו בפתח בית הכנסת הרפורמי ברעננה סכינים עם שמותיהם של הרב קריב, ענת הופמן, יו"ר נשות הכותל, והרב ריק ג'ייקובס, נשיא התנועה הרפורמית בצפון אמריקה ועל קירות הבניין נכתבו כתובות מאיימות ומסיתות לאלימות.[4]

במהלך שנת 2018 התייצב בחזית המאבק בחוק הלאום, הן בוועדת הכנסת שעסקה בחוק היסוד והן בארגון המחאה הציבורית נגד החוק לקראת אישורו ואחריו. הרב קריב הציג בשם התנועה הרפורמית בישראל הצעה אלטרנטיבית לעקרונות היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לאחר אישורו של החוק סייע בארגון מחאת העדה הדרוזית.[5]

החל משנת 2002 ליווה את העתירות שהגישו התנועה הרפורמית בישראל והתנועה המסורתית בעניין ההכרה בגיורים הנערכים במסגרתן לעניין חוק השבות ונטל חלק בייצוג של התנועות בפני בית המשפט העליון. בחודש מרץ 2021, פרסם בג"ץ את פסק הדין המורה על הכרה בגיורים הנערכים בישראל במסגרת שתי התנועות.[6] לאורך השנים הוביל קריב את המאמץ הציבורי והפוליטי לבלום יוזמות חקיקה שנועדו להעניק לממסד הרבני בישראל בלעדיות בתחום הגיור. בשנת 2010 ריכז את המאמץ של התנועה הרפורמית בישראל ובתפוצות לבלום את הצעת החוק של ח"כ דוד רותם בנושא הגיור.

החל משנת 2015 ועד לבחירתו לכנסת ה-24 שמש כחבר בהנהלת ההסתדרות הציונית העולמית ובחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. בנוסף כיהן, בעבר ובהווה, בהנהלות ציבוריות של ארגונים רבים וקואליציות לשינוי חברתי, ובהן: פנים – ארגון הגג של ארגוני ההתחדשות היהודית בישראל, שקריב היה בין מייסדיו, מרכז חינוך "לאו-בק" בחיפה, הקואליציה למען חופש בחירה בנישואין ובגירושין, עמותת "מנוחה נכונה" לקידום הקבורה האזרחית בישראל וארגונים רבים נוספים.

בפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות התיכון הצטרף קריב לנוער מפ"ם. לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף למפלגת העבודה. התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה, שנערכו לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, ובסיומם הוצב במקום ה-27 ברשימת המפלגה לכנסת. התמודד בפריימריז של מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת העשרים, סיים במקום ה-14, אך בעקבות הבטחות הייצוג והשריונים הוצב רק במקום ה-32 ברשימת המחנה הציוני לכנסת ולבסוף לא נבחר לכנסת.[7]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הצטרף לרשימת המחנה הדמוקרטי מטעם המפלגה הירוקה ואף נבחר לנשיא ועידת המפלגה, הוצב במקום ה-11 ולא נבחר לכנסת. לאחר בחירתה של ח"כ מרב מיכאלי ליו"ר מפלגת העבודה חידש את חברותו במפלגה.

חבר הכנסת ה-24 ויו"ר ועדת החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת ה-24 נבחר למקום השני בפריימריז של מפלגת העבודה והוצב במקום הרביעי ברשימת המועמדים (בשל הכלל של ייצוג מגדרי שוויוני).[8][9] בבחירות לכנסת ה-24 קיבלה המפלגה שבעה מנדטים וקריב נכנס לכנסת.

קריב הושבע לכנסת ה-24 ב-6 באפריל 2021 ונבחר לשמש כנציג העבודה בוועדת הכספים הזמנית. ב-29 יוני 2021 מונה ליו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט. בין המהלכים הבולטים שהוביל בוועדה היה תיקון חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש, במסגרתו החזיר לכנסת את סמכות הפיקוח המלאה על התקנות של הממשלה למאבק בנגיף הקורונה ויזם הגדרה של מצב בריאותי מיוחד שאפשר את ביטול מצב החירום. בנוסף הוביל את חקיקת החוק שהסדיר את תחום הרגולציה הממשלתית, תוך הכנסת שינויים מהותיים בהצעה המקורית שנועדו למנוע פגיעה בעצמאות המשרדים החברתיים וחייבו את רשות האסדרה בשקיפות. הוועדה בראשותו קידמה הצעות חוק ממשלתיות ופרטיות רבות בתחום מיגור האלימות וחיזוק זכויות נפגעי עבירות אלימות ומין, בצד הצעות חוק להגנה על זכויות נאשמים. הוועדה החלה אף את ההכנה של חוק יסוד: זכויות בהליך הפלילי ותיקונים לחוק הגנת הפרטיות, אך אלו נעצרו עקב פיזור הכנסת. לקראת פיזור הכנסת הוביל קריב את תיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) באופן המרחיב משמעותית את חובת השקיפות בתעמולת הבחירות. קריב חדש את פעולת הוועדה בתחום דיוני המעקב והפיקוח על עבודת הממשלה. במסגרת דיונים אלו עסקה הוועדה רבות בשימוש שעשתה המשטרה ברוגלות האזנה מתקדמות, בחוסר התיאום בין המשטרה לבין הצבא באכיפת החוק על מקרי אלימות מצד אזרחים ישראלים ביהודה ושומרון ובמעמדם של עולים לישראל מכוח חוק השבות.[דרוש מקור: לכל הפסקה]

בין הצעות החוק הבולטות שהניח על שולחן הכנסת: הצעת חוק לעיגון מעמדם של בתי הספר הדו-לשוניים, הצעת חוק מקיפה לתיקון חוק הגנת הפרטיות, הצעת חוק להסדרת פעולתם של לוביסטים מול משרדי הממשלה, הצעות חוק לתיקון חוק איסור אפליה בשירותים ציבוריים, הצעת חוק להרחבת זכויות נפגעי עבירה ועוד.[דרוש מקור]

בכנסת זו קריב שימש כיושב ראש (משותף) של ארבע שדולות בכנסת: השדולה לחופש דת והתחדשות יהודית פלורליסטית, שדולת הגמלאים והגמלאיות בישראל, השדולה לקידום תנועות וארגוני הנוער; השדולה לקידום חיים משותפים.

בראש חודש אדר א' תשפ"ב הצטרף קריב אל "נשות הכותל" בתפילתן ברחבת הכותל, במחאה על כך שהממסד הרבני מונע את קידום העבודות להתקנת רחבת תפילה שוויונית קבועה באזור קשת רובינסון (עזרת ישראל).[10].

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עליהם חתמה מפלגת העבודה עם הצטרפותה לקואליציה יזם קריב את הקמת המנהלת להתחדשות יהודית כאגף במשרד התפוצות. בסוף שנת 2022 נכלל קריב ברשימת 100 המשפיעים של העיתון כלכליסט.[11]

חבר הכנסת ה-25[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריב במצעד הגאווה והסובלנות בירושלים 2023

לקראת הבחירות לכנסת ה-25, התמודד בבחירות המקדימות של מפלגת העבודה, נבחר למקום השני והוצב במקום ה-3 לרשימה המועמדים לכנסת. לקראת הבחירות נסח קריב את מצעה המעדכן של מפלגת העבודה. בבחירות מפלגת העבודה קיבלה 4 מנדטים וקריב הושבע כחבר הכנסת ה-25.

במסגרת כהונתו משמש קריב כנציג מפלגת העבודה בוועדת החוקה חוק ומשפט, בוועדת העלייה והקליטה ובוועדה לעניין העובדים הזרים. בנוסף משמש קריב כממלא מקום קבוע בוועדת חוץ וביטחון. קריב נחשב לאחד ממובילי המאבק של האופוזיציה ברפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה ולמתנגד תקיף של המהלכים אותם מובילים שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן.

במאי 2023 קרא קריב בשורת פרסומים לאיחוד כוחות בשמאל הציוני ולהקמת מסגרת פוליטית מאוחדת של מפלגת העבודה, מרצ וכוחות נוספים. קריב הודיע כי יפעל לקידום ההצעה במוסדות מפלגת העבודה.

בין השדולות שמוביל קריב בכנסת ה-25: שדולת משמר החינוך הממלכתי, השדולה לקידום פתרון שתי המדינות וחידוש המו"מ המדיני, שדולת תנועות וארגוני הנוער, שדולת הגימלאים והגימלאיות, השדולה לחופש דת והתחדשות יהודית.

ביוני 2023 זכה קריב באות אביר איכות השלטון לשנת 2022[12] מטעם התנועה לאיכות השלטון, לאחר שנבחר על ידי ועדה בראשותה של השופטת בדימוס דליה דורנר.

לאחר מתקפת הפתע על ישראל (2023) השתתף במחאות בתביעה להשבת החטופים ולקיום בחירות וסייע למפגינים מול פעולות שסמכותן שנויה במחלוקת של כוחות המשטרה - כך הקריא את שמות החטופים ליד מעונו של נתניהו בקיסריה, במקום בו נעצרו אזרחים על פעולה דומה[13], ומחה על החרמת מגאפונים ותופים שביצעו השוטרים - מבלי שהציגו סמכות חוקית לכך.

פרסומים ומסמכי עמדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת פעילותו בתנועה הרפורמית פרסם קריב שורה ארוכה של מאמרים על היהדות הרפורמית ודרכה הרעיונית והדתית ופרסומים ליטורגיים ורעיוניים ובהם סדר תפילה ליום הזיכרון לרצח יצחק רבין (יחד עם הרב יהורם מזור),[14] אוגדנים בנושאי יהדות וסביבה ובתחום האבלות, וסדר הברכות והתפילות לבית ולחיק המשפחה. קריב חיבר נוסח יזכור מיוחד לזכר קורבנות העלייה מאתיופיה לישראל[15] ומגוון רחב של תפילות. קריב היה חבר בוועדת העריכה של סידור התפילה החדש של התנועה הרפורמית בישראל "תפילת האדם". בשנת 2000 הוביל את ניסוח מצע התנועה הרפורמית בישראל, המציג את תפיסת העולם הדתית, החברתית והציונית של התנועה. בשנים 2007–2012 פרסם שורה של מאמרים בנושא לוח השנה העברי וחגי ישראל בעיתון "הארץ". קריב פרסם בעבר טורים על פרשות השבוע בבלוג "יהודי ודמוקרטי".[דרוש מקור]

בשנת 2012 יזם קריב התקנה של טעמי המקרא (טעמי הפטרה וטעמי מגילות) למגילת העצמאות, כאמצעי לחיזוק מעמדה של המגילה כטקסט מכונן של העם היהודי וכאמצעי לשילוב קריאתה במסגרת חגיגות יום העצמאות ותפילותיו.[16]

עם כניסתו לתפקיד מנכ"ל התנועה הרפורמית יזם קריב את הקמת ספריית היהדות המתקדמת לטובת פרסום כותרים שונים שיעצימו את ההיכרות של הקהל הישראלי עם ההגות של היהדות הרפורמית. הספרייה שיתפה פעולה עם הוצאת הקיבוץ המאוחד והוצאת כנרת זמורה ביתן בפרסום ספרים שונים. הרב קריב יזם יחד עם פרופ' רחל אליאור את ההוצאה לאור של עבודת ההסמכה לרבנות של הרבה רגינה יונס, האשה הראשונה שהוסמכה לרבנות, בשנת 1935 בגרמניה. החל משנת 2009 מפרסם קריב אוגדן שנתי של מנהגי התפילה בקהילות היהדות הרפורמית (יחד עם הרב יהורם מזור).

בין מסמכי המדיניות ודפי העמדה הרבים שגיבש קריב: הצעה לעקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל (2008),[17] הצעה מפורטת להפרדת הממסדים הדתיים מרשויות השלטון (2011),[18] הצעה לפירוק המועצות הדתיות והעברת סמכויותיהן לרשויות המקומיות (2004) והצעה להסדרה של פעילות המסחר בשבתות וחגים (2016).[19]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריב נישא בשנת 2005 לנועה ניר, מנחת סדנאות וקבוצות ומשוררת, שנהלה בעבר את מערך הייעוץ האקדמי באוניברסיטה הפתוחה. לבני הזוג שלושה ילדים. המשפחה מתגוררת בגבעתיים.

קריב צמחוני מאז 1985 וטבעוני מאז שנת 2016 מטעמים מצפוניים.[20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גלעד קריב בוויקישיתוף
ממאמריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רב רפורמי, מייסד "השולמנים" וסופרת: הח"כים החדשים, באתר ynet, 24 במרץ 2021
  2. ^ איימי ספירו, "אנחנו יכולים לשמש גשר בין ישראל ליהדות העולם", באתר זמן ישראל, 2 בנובמבר 2021
  3. ^ קובי נחשוני, המדינה תממן רבנים רפורמים וקונסרבטיבים, באתר ynet, 29 במאי 2012
  4. ^ רענן בן צור וקובי נחשוני, המאבק על הכותל: סכין וכתובות על בית הכנסת הרפורמי ברעננה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2016
  5. ^ ישי פרידמן, מי עומד מאחורי המחאה נגד חוק הלאום?, באתר מקור ראשון, ‏13 אוגוסט 2018
  6. ^ דניאל דולב, יקי אדמקר, טל שלו‏, בג"ץ קבע: יש להכיר בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים לצורך חוק השבות, באתר וואלה!‏, 1 במרץ 2021
  7. ^ כתבות | רשימת העבודה ותוצאות הפריימריס לכנסת ה-20 שנערכו בתאריך 13/1/15, באתר מפלגת העבודה הישראלית, אורכב מהמקור ב-15 בינואר 2015, ‏15 בינואר 2015
  8. ^ הפריימריז בעבודה: עמר בר לב במקום הראשון, אפרת רייטן במקום ה-5, באתר וואלה!‏, 1 בפברואר 2021
  9. ^ תוצאות- פריימריז מפלגת העבודה
  10. ^ ח"כ גלעד קריב הפר את ההבטחה והצטרף לנשות הכותל, באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2022
  11. ^ 100 המשפיעים של כלכליסט | 2022 | ח"כ גלעד קריב, באתר 100-2020.webflow.io
  12. ^ רשימת אבירות ואבירי איכות השלטון לשנת 2022, באתר התנועה לאיכות השלטון, ‏2023-06-04
  13. ^ ח"כ קריב בהפגנה מול בית נתניהו בקיסריה: "זקוקים לר"מ אמיץ שיחזיר את החטופים", באתר ynet, 2 בפברואר 2024
  14. ^ הרב גלעד קריב והרב יהורם מזור, אוגדן תפילה ולימוד ליום הזיכרון לרצח ראש הממשלה יצחק רבין, באתר החגים והמועדים של התנועה הרפורמית בישראל, ‏אוקטובר 1996
  15. ^ הרב גלעד קריב, יזכור לנספים במסע העלייה מקהילת ביתא ישראל, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏מאי 2010
  16. ^ הרב גלעד קריב, מגילת העצמאות - המגילה השישית של העם היהודי, באתר מגילת העצמאות של התנועה הרפורמית, ‏אפריל 2012
  17. ^ הרב גלעד קריב, עקרונות יסוד חוקתיים למדינת ישראל, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏מאי 2008
  18. ^ הרב גלעד קריב, יחסי דת ומדינה בישראל - עקרונות יסוד ומצע, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏יולי 2011
  19. ^ הרב גלעד קריב, הסדרת הפעילות המסחרית ביום השבת ובימי המנוחה הרשמיים, באתר התנועה הרפורמית בישראל, ‏יולי 2016
  20. ^ אריק בנדר, ‏הכר את המועמד: הרב גלעד קריב יטפח את הקשר בין ישראל ליהדות העולם, באתר מעריב אונליין, 29 בינואר 2019