האלטרנטיבה הכתומה
 | |
| מדינה |
פולין  |
|---|---|
| מייסדים |
ולדמר פידריך |
| תקופת הפעילות |
1981–הווה (כ־43 שנים) |
  | |
האלטרנטיבה הכתומה (בפולנית: Pomarańczowa Alternatywa) היא תנועת מחתרת שמאל קיצוני אנטי-קומוניסטית פולנית, שהתחילה בוורוצלב בשנות ה-80 והובלה על ידי ולדמר פידריך (לעיתים באיות שגוי כפרידיך), שנודע בכינויו מאיור (מפקד Festung Breslau).[1] מטרתה העיקרית הייתה להציע לקבוצה רחבה יותר של אזרחים דרך התנגדות חלופית למשטר האוטוריטרי באמצעות מחאה לא אלימה המשתמשת באלמנטים אבסורדיים וחסרי היגיון.
באופן זה המשטרה לא יכלה לעצור את חברי התנועה בגין התנגדות למשטר מבלי שהרשויות יהפכו ללעג. האלטרנטיבה הכתומה נתפסה כחלק מתנועת הסולידריות הרחבה יותר. ליסה (ליסיוניה) רומנינקו, פרופסור לסוציולוגיה, טענה שהתנועה הייתה בין הפלגים היעילים ביותר של תנועת הסולידריות בפירוק הפחד מהמשטר הדיקטטורי, כחלק להצלחת תנועת העבודה (ולאחר מכן החברתית והתרבותית).[2]
פעילות התנועה החלה בציורי גרפיטי מגוחכים של גמדים על כתמי צבע שבעצמם נצבעו על סיסמאות אנטי-ממשלתיות. בשנים 1985 עד 1990 ארגנה התנועה סדרה של יותר משישים אירועים במספר ערים פולניות, בהן ורוצלב, ורשה, לודז', לובלין וטומשוב מזובייצקי במה שהיה המרכיב הציורי ביותר של ההתנגדות הפולנית לסמכותיות הסטליניסטית.
התנועה השעתה את פעילותה ב-1989, אך החלה לפעול מחדש ב-2001 ומאז היא פעילה בקנה מידה קטן.[3]
פסל של גמד, המוקדש לזכר התנועה, ניצב היום ברחוב שווידניצקה (פו') בוורוצלב, במקום בו התרחשו האירועים.
תנועת האלטרנטיבה הכתומה שימשה השראה לתנועות דומות אחרות במדינות אוטוריטריות כולל צ'כוסלובקיה[דרוש מקור] והונגריה, והיוותה השראה ל-PORA ולתנועת המהפכה הכתומה באוקראינה[4] שבתורה נתמכה על ידי פולין.
כמה אמירות המיוחסות לוולדמר פידריך:
בפולין יש רק שלושה מקומות שבהם אתה יכול להרגיש חופשי: בכנסיות, אבל רק לתפילות; בבתי כלא, אבל לא כולם יכולים להיכנס לכלא; וברחובות: הם המקומות החופשיים ביותר.
העולם המערבי יגלה הרבה יותר על המצב בפולין מלשמוע שנשלחתי לכלא משום שחילקתי תחבושות היגייניות לנשים, מאשר מקריאת ספרים ומאמרים שכתבו חברי אופוזיציה אחרים.
האם אתה יכול להתייחס לשוטר ברצינות, כשהוא שואל אותך: "מדוע השתתפת במפגש לא חוקי של גמדים?
התחלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשיתה של האלטרנטיבה הכתומה היא בתנועת סטודנטים בשם "התנועה לתרבות חדשה" שהוקמה ב-1980 באוניברסיטת ורוצלב. באותה שנה פרסם ולדמר "מאיור" פידריך, ממייסדי התנועה, את "מניפסט הסוריאליזם הסוציאליסטי" (Socialist Surrealism Manifesto),[5] שהפך לעמוד השדרה האידאולוגי של עיתון "החלופה הכתומה". שבעה מחמישה עשר הגיליונות של העיתון פורסמו במהלך שביתות סטודנטים שאורגנו בנובמבר ובדצמבר 1980 כחלק ממהפך הסולידריות. הגיליון הראשון נערך במשותף על ידי מאיור ולדמר פידריך ו-ויסלב קופלה (הידוע גם בשם "ריטמייסטר") לשם ההנאה שבדבר. העורכים התייחסו לשביתה ולמציאות הסובבת כאל צורת אמנות. בגיליונות הבאים, הצטרפו למערכת פיוטר אדמצ'יו (Piotr Adamcio), הידוע בכינויו "סגן פבלו", אנדז'יי דז'יוויט (Andrzej Dziewit) וזנון זגרסקי (Zenon Zegarski), המכונה "סגן זיזי טופ". אף על פי שאופיו האוונגרדי, לטענת מארגני שביתת הסטודנטים, היווה איום על "המטרות הגבוהות יותר של השביתה", ולמרות ניסיונות ועדת השביתה לצנזר אותו, העיתון הפך מהר מאוד לפופולרי בקרב הסטודנטים.[3]
גמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפעולות הידועות הראשונות של האלטרנטיבה הכתומה כללו ציורי גרפיטי של גמדים על כתמים שכיסו סיסמאות נגד המשטר. הגרפיטי הראשון צויר על ידי ולדמר פידריך וויסלב קופלה בלילה שבין 30 ל-31 באוגוסט 1982 באחד מבתי המגורים ברובע ביסקופין וספולנו של ורוצלב.
בסך הכול צוירו יותר מאלף גמדים בערים הפולניות הגדולות כמו ורוצלב, קרקוב, ורשה, לודז' וגדנסק ועוררו עניין הן של הולכי רגל פולנים והן של המשטרה, שהתערבותה הובילה למעצרים קצרי טווח של אמני הגרפיטי.
במהלך אחת התקריות הללו, מאיור, בהיותו עצור בתחנת משטרה בלודז', הכריז, בהתייחס לדיאלקטיקההמרקסיסטית וההגליאנית, על עוד מניפסט אמנותי והתייחס לאמנות הגרפיטי שלו כ"ציור דיאלקטי " תוך קביעה: "התזה היא סיסמת אנטי משטר. האנטי-תזה היא הנקודה והסינתזה היא הגמד. כמות מתפתחת לאיכות. ככל שיש יותר גמדים, כך זה טוב יותר."[3]
לאחר מהפכות 1989[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המאה ה-21 החלו להופיע בוורוצלב פסלונים ננסיים עשויים ברונזה. עם הזמן הם הפכו לאטרקציה תיירותית מרכזית בוורוצלב.
התרחשויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיא התהילה של האלטרנטיבה הכתומה נבע מאירועי הרחוב שארגנה במהלך המחצית השנייה של שנות השמונים. פעולות אלו זכו לפופולריות עצומה בקרב הנוער הפולני, שהצטרפו לתנועה שזוהתה כאלטרנטיבה לסגנון האופוזיציה של תנועת הסולידריות, הנתפש כנוקשה ומשעמם יותר.
ההפנינג הצנוע הראשון שנקרא "שריפת הצינורות" אורגן ב-1985 בוורוצלב על ידי מאיורף לווה בקבוצת אמנים קטנה שכללה את קשישטוף סקרבק (Krzysztof Skarbek), פיוטר פטישקובסקי (Piotr Petyszkowski), אנדז'יי גלושק (Andrzej Głuszek) וסוויצ'ומיר מונקביץ (Sławomir Monkiewicz).[3]
רגע הפריצה הגיע בסתיו 1987, במהלך פסטיבל התיאטרון הפתוח בוורוצלב, כאשר השבועון וילג' ווייס דיווח על הפעולה של האלטרנטיבה הכתומה הידועה בשם "הפצת נייר טואלט" – תגובה סאטירית למחסור במוצר צריכה זה באותה תקופה. לאחר פרסום המאמר, החלה האלטרנטיבה הכתומה לעורר עניין בקרב כלי תקשורת פולנים וזרים.
ההתרחשויות הגדולות ביותר אירעו בשנים 1987 עד 1989, כאשר הגל ה"כתום" זלג בפולין לערים כמו ורשה, לודז', לובלין וטומשוב מזובייצקי, לאחר מעצרו של פידריך ב-8 במרץ 1988.
פעולותיה של האלטרנטיבה הכתומה – אף על פי שמנהיגיה ומשתתפיה הביעו לעיתים קרובות נקודות מבט אנרכיסטיות – לא היו אידאולוגיות מטבען. מעולם לא הובעו דרישות רציניות. למעשה, הסיסמאות היו סוריאליסטיות באופיין (כגון "Vivat Sorbovit", סורבוביט היה משקה קל פופולרי באותה תקופה) או "אין חופש ללא גמדים" ולעיתים קרובות פרפרזות לסיסמאות ששימשו את איגוד הסולידריות או הקומוניסטים. תפקידם היה לצחוק על האבסורד והפומפוזיות של שני הצדדים של המערכת ולעורר חשיבה עצמאית.
|
|
| PRECZ Z UPAŁAMI (in Polish) – "Away WITH SWELTER", אם האדם שלובש חולצת האות 'U' פונה משם הטקסט אומר PRECZ Z PAŁAMI (in Polish) - "Away WITH BATONS" בהתרחשות בוורוצלב, יולי 1988) | |
שיטת הרחוב הפתוח אפשרה לכל האנשים להשתתף בהתרחשויות כך שיכלו לכלול אלפי משתתפים, שרבים מהם היו עוברי אורח מקריים. נקודת השיא בתולדות התנועה הייתה הפעולה שאורגנה ב-1 ביוני 1988, המכונה "מהפכת הגמדים", במהלכה צעדו יותר מ-10,000 איש במרכז ורוצלב כשהם חובשים כובעי גמד כתומים.
ההתרחשויות הסתיימו בדרך כלל עם מעצרם של מאות משתתפים, שלא הצליחו להימלט בזמן מידי המשטרה. בשלב מסוים, המשתתפים אפילו גרמו למשטר הקומוניסטי לעצור 77 סנטה קלאוסים או – בהזדמנות אחרת – כל מי שלובש משהו כתום.
עבור כל אחת מפעולותיה, הדפיסה האלטרנטיבה הכתומה עלונים ופוסטרים, הכוללים סיסמאות כמו "כל איש מיליציה הוא יצירת אמנות" או "אזרח, עזור למיליציה, הכה את עצמך".[3]
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוליוש טישקה. "החלופה הכתומה: התרחשויות ברחוב כהופעה חברתית בפולין תחת חוק צבאי." Cambridge.org, New Theatre Quarterly. כרך 14 (56), 1998. עמ'. 00311
- ניקול גורגאוד. עבודת דוקטורט, אוניברסיטת ליון – נובמבר 1993
- האלטרנטיבה הכתומה, drukarnia Efekt, Warszawa 2008 – ספר קריא מאוד על התנועה מראשיתה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר מוזיאון האלטרנטיבה הכתומה
- פודקאסט בנושא האלטרנטיבה הכתומה ב-99percentinvisibl
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bronislaw Misztal, Between the State and Solidarity: One Movement, Two Interpretations - The Orange Alternative Movement in Poland, The British Journal of Sociology 43, 1992, עמ' 55–78 doi: 10.2307/591201
- ^ Romanienko, Lisiunia (Lisa) (2007). "Antagonism, Absurdity, and the Avant-Garde". International Review of Social History. Cambridge University Press: 52(15):133–151.
- ^ 1 2 3 4 5 The Orange Alternative – Revolution of Dwarves. Warsaw: Fundacja Pomarańczowa Alternatywa. 2008. ISBN 978-83-926511-4-7.
- ^ The Gnome Revolution: 'Major' Fydrych & the Orange Alternative Protest Movement in Wrocław, www.inyourpocket.com (באנגלית)
- ^ Socialist Surrealism Manifesto
