סטליניזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסיף סטלין

סטליניזם (ברוסית - сталинизм), על שם שליט ברית המועצות יוסיף סטלין, הוא הכינוי של המשטר הפוליטי, הכלכלי והרעיוני שהנהיג סטלין בברית המועצות, וכן של משטרים דומים שקמו במדינות קומוניסטיות נוספות, לרוב במזרח אירופה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת לנין, מנהיג מהפכת אוקטובר ברוסיה ומייסד ברית המועצות, ב-1924, החל סטלין להשתלט בהדרגה על מוקדי כוח במפלגה ובמדינה, עד שהפך לשליט ברית המועצות בפועל. זאת למרות שלנין מתח עליו ביקורת חריפה, ואף טען בצוואתו שיש למצוא דרך "להדיח את סטלין מהתפקיד" (של מזכ"ל המפלגה).

סטלין האמין ב"סוציאליזם בארץ אחת" לעת עתה, קרי ריכוז המאמצים בביסוס ברית המועצות בתור שלטון קומוניסטי. זאת בניגוד בולט לעמדת לנין, שהנהיג מדיניות של 'מהפכה (קומוניסטית) בינלאומית' בתור יעד מרכזי.

השימוש במונח "סטיליניזם" גבר בשנות השלושים, למרות שסטלין בעצמו התייחס לכך כמשבח יתר על המידה וכתורם לפולחן אישיות.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטלין כינה את גישתו בפשטות 'קומוניזם', אם כי כיום רבים נוטים להפריד בין גישתו לבין סוציאליזם, בעיקר בקרב סוציאליסטים.

שתי הטענות שנשמעות בעד ההפרדה הזו, הן היעדר הדמוקרטיה - מעמד הפועלים, הפרולטריון, לא באמת שלט; ונטען שבפועל, שהתפתחו מעמדות בברית המועצות תחת מנהיגותו של סטלין. נטען גם כי אנשי המנגנון המפלגתי (לא רק הבכירים) ומקורביהם, נהנו ממגוון הטבות וזכויות-יתר, שרוב העם לא היה שותף להם.

בנוסף להיעדר הדמוקרטיה, סטלין הפעיל משטרה חשאית גדולה, שרבים - מהשמאל והימין כאחד - רואים בעיקר ככלי לקדם פוליטית את עצמו, ולא ככלי לקידום המהפכה או להגנה על ערכי הקומוניזם.

הסטליניזם במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות לא הייתה ערוכה לפלישת גרמניה, והתוצאות בהתאם - בתחילת הפלישה, הגרמנים רשמו במשך חודשים שורה של ניצחונות והתקדמו בקצב יוצא מן הכלל. סטלין חשש שהצבא האדום יתפורר, ועל כן נהג בצעדים דרסטיים. ראוי לציין שצעדי סטלין ספגו כמובן ביקורת נוקבת, אך בסופו של דבר, ברית המועצות תחת מנהיגותו ניצחה בקרב מול הגרמנים - והחלטותיו, למרות שהיו אכזריות, בהחלט תרמו לכך.

להלן כמה מצעדיו הבולטים במלחמה:

  • העברת עיקר תעשיית הנשק למזרח ברית המועצות, כולל מיליוני פועליה.
  • הוראה לפרטיזנים לשרוף עד האפר את כל הכפרים בקרבת החזית, כדי למנוע מהגרמנים שתפסו או עשויים לתפוס אותם, מחסה.
  • מדיניות ענישה מחמירה, שלפיה יש להוציא להורג באופן מיידי כל חייל (או קצין) שהיה 'לא נאמן', 'פחדן', שהתכוון להיכנע או לסגת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטליניזם בוויקישיתוף
P parthenon.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.