האקדמיה הצעירה הישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האקדמיה הצעירה הישראלית.png

האקדמיה הצעירה הישראלית נוסדה בנובמבר 2012[1] על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. היא פועלת באופן עצמאי, בגיבוי ובסיוע של האקדמיה הלאומית. בהרכב האקדמיה הצעירה יש שאיפה לאיזון דיסציפלינרי ולייצוג הולם של האוכלוסייה והקהילה המדעית בישראל, בכפוף לעקרון המצוינות כתנאי קובע. לאקדמיה הצעירה הישראלית קשר הדוק עם אקדמיות צעירות אחרות בעולם[2] ונציגות גם באקדמיה הצעירה העולמית, ה-GYA.[3]

מטרות ויעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. קידום המדענית והמדען הצעיר

  • הסרת חסמים בפני השתתפותן של נשים
  • קידום המדע כקריירה נבחרת בקרב אנשים צעירים
  • זיהוי בעיות והסרת חסמים
  • זיהוי מנהיגי הדור הבא של עולם המדע

2. חיזוק הקשר בין מדע לקובעי המדיניות ולחברה

  • יצירת ערוץ להשתתפות פעילה בפיתוח מדיניות מדע
  • עידוד אינטראקציות עם גופי תקשורת
  • פיתוח הקשר בין האקדמיה הישראלית והקהילה
  • מתן במה להבעת עמדה בנושאים מדעיים בעלי חשיבות לאומית ובינלאומית

3. התמודדות עם בעיות בעלות חשיבות לאומית ובינלאומית

  • טיפוח הקשר ושיתוף הפעולה בין חוקרים צעירים מתחומי דעת שונים זה מזה
  • עידוד וטיפוח מחקרים משותפים ושיתוף פעולה עם חוקרים צעירים בעולם
  • עידוד הממשלה, קרנות מחקר וארגונים פילנתרופים ואחרים לתעל משאבים לפרויקטים נבחרים

4. קידום מצוינות מחקרית

  • קידום המדע כמנוע לפיתוח כלכלי
  • בניית יכולת למחקר מדעי.

ועד מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועד המנהל נבחר בידי האספה הכללית ומורכב משלושה חברים, מתחומי דעת שונים. הוועד המנהל אחראי על מדיניות האקדמיה הצעירה ומקביל בתפקידו למועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

יושבת ראש הוועד המנהל הראשונה הייתה יעל חנין. החל מינואר 2016, יושב ראש הוועד הוא פרופסור רון מילוא. חברים נוספים בוועד המנהל (נכון לאוקטובר 2016) הם: פרופסור אלישבע באומגרטן ופרופסור מיכל פלדמן.

ועדות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באקדמיה הצעירה הישראלית פעילות מגוון ועדות, חלקן קבועות וחלקן ממונות לצורך מיזם מסוים:

  • ועדת חברים - תפקידה הוא להכין רשימת מועמדים שמובאת לבחירה במליאה. הרכב הוועדה מבטא איזון דיסציפלינרי ומגדרי
  • ועדת גיוס משאבים - תפקידה לפעול לאיתור ולגיוס מקורות מימון ומשאבים נוספים
  • ועדת כנסת - תפקידה לעמוד בקשר עם ועדת המדע והטכנולוגיה ועם ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת כדי לקדם את הקשר עם קובעי המדיניות
  • ועדת קשרי חוץ - מטרת הוועדה היא לפתח את קשרי החוץ של האקדמיה הצעירה, ולעמוד בקשר עם הפניות המגיעות ממדינות אחרות
  • ועדת סל מדע - הוועדה אחראית לקדם ביקורים מודרכים באוניברסיטאות לתלמידי חטיבות הביניים מהפריפריה החברתית
  • ועדת חגיגת מדע בנתב"ג - אחראית לתערוכת המדע בנתב"ג, שנפתחה במארס 2016
  • ועדת פורום מפמ"רים - הוועדה אחראית לקשר עם המפקחים הראשיים של מקצועות לימוד בתיכונים
  • ועדת הרצאות בהיסטוריה / מט"ח - קידום הקלטת הרצאות קצרות בהיסטוריה לשימוש בבתי ספר במסגרת שיעורי היסטוריה וראיונות במסגרת תוכנית "גלילאו" של הטלוויזיה החינוכית
  • ועדת מדעי הרוח - מקדמת את תחום מדעי הרוח באקדמיה הישראלית
  • ועדת נשים ופוסט דוק - ייעוד הוועדה הוא להסיר מחסומים כדי שנשים יוכלו להתקדם במשרות אקדמיות בישראל
  • ועדת Science, Technology, Engineering, Mathematics - הוועדה אחראית ליזמת "ראשונות במדע" של האקדמיה הצעירה, שמטרה לפעול לקידום נשים במקצועות ה-STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה)
  • ועדת אתר אינטרנט - אחראית על אתר האינטרט של האקדמיה הצעירה, בעברית ובאנגלית
  • ועדת תקנון
  • ועדת דוברות
  • ועדת מדע פופולרי
  • ועדת מוזיאון מתמטיקה
  • ועדת משחק חשיבה

חברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2015 נבחרו 7 חברים חדשים לאקדמיה,[4] ובמאי 2016 נבחרו 7 חברים חדשים נוספים. נכון לאוקטובר 2016, האקדמיה הצעירה מונה 31 חברים, מתוכם 13 נשים (42%)[5] ושני ערבים ישראלים. עם חברי האקדמיה נמנים: יונינה אלדר, נעם אליעז, ערן בוכבינדר, אילת ברעם-צברי, אורן גזל-אייל, ספי הנדלר, אריאל כנפו, יעל שטרנהל, נועם מזרחי ותמר ציגלר.

בין הקריטריונים למועמדות וחברות באקדמיה הצעירה הישראלית:

  • הצטיינות מחקרית בולטת, ומחויבות לפעול לקידום המדע והמחקר בישראל
  • עיקר עיסוקם המדעי של החברים הוא בישראל
  • רשאים להציע מועמדים: חברי האקדמיה הצעירה ובוגריה (לא יותר ממועמד אחד כל אחד), חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (לא יותר ממועמד אחד כל אחד), רקטורים של האוניברסיטאות בישראל (לא יותר מארבעה מועמדים, מהם לא יותר משני גברים ולא יותר משתי נשים)
  • מדי שנה ייבחרו עד 10 חברים לאקדמיה הצעירה
  • הבחירה היא לכהונה אחת בת ארבע שנים
  • גיל המועמד/ת ביום 1 בינואר האחרון שלפני הבחירה יהיה נמוך מ-45
  • החל משנת 2017 מספר החברים באקדמיה הצעירה לא יעלה על 30

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטונים ערב השקת האקדמיה הצעירה למדעים, אירוע באתר יוטיוב, 8 בנובמבר 2012
  2. ^ אקדמיות צעירות בעולם, באתר האקדמיה הצעירה הישראלית
  3. ^ אתר GYA
  4. ^ ביכורי המדע הישראלי: 7 מדענים ומדעניות מצטרפים לאקדמיה הצעירה, באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, 1 ביוני 2015
  5. ^ פרופ' עליזה שנהר, ‏"תקרת הגברים" באקדמיה, באתר ישראל היום, 8 במרץ 2016