הבדלים בין המינים בהכרה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
הבדלים בין המינים בהכרה נוגעים להבדלים ביכולות קוגניטביות בין זכרים ונקבות מהמין אדם. התחום נחקר בהרחבה בספרות המדעית הנוכחית. הבדלים ביולוגיים וגנטיים בשילוב עם סביבה ותרבות הביאו להבדלים הקוגניטיביים בין זכרים ונקבות. בין גורמים הביולוגיים, הורמונים כגון טסטוסטרון ואסטרוגן עשויים למלא תפקיד כלשהו בתיווך ההבדלים הללו. בין ההבדלים של יכולות מנטליות וקוגניטיביות מגוונות, הגדולים ביותר או המוכרים ביותר הם אלה הנוגעים ליכולות מרחביות, קוגניציה חברתית וכישורים ויכולות מילוליות.
יכולות קוגניטיביות הן יכולות שכליות שאדם (וכן בעלי חיים אחרים) משתמש בהן בחיי היומיום, כמו גם משימות דרישה ספציפיות. היכולות הבסיסיות ביותר מבין היכולות הללו הן זיכרון, תפקודים ניהוליים, מהירות עיבוד ותפיסה, המשלבים יחדיו מטריה תפיסתית גדולה יותר המתייחסת למידע חברתי, רגשי, מילולי ומרחבי שונה. זיכרון, שהוא אחד הליבות העיקרית של יכולות קוגניטיביות, ניתן לפירוק לזיכרון לטווח קצר, זיכרון עבודה וזיכרון לטווח ארוך. קיימות גם יכולות אחרות הקשורות למידע תפיסתי כגון סיבוב מנטלי, יכולת הדמיה מרחבית, שטף מילולי והבנת הנקרא. מטריות תפיסתיות גדולות אחרות כוללות קוגניציה חברתית, אמפתיה, תפיסה מרחבית ויכולות מילוליות.
ההבדלים בין זכרים ונקבות במונחים של תפקוד נוירופסיכולוגי תועדו בספרות המחקרית בהרחבה, משנות ה-70, לפחות מאז עבודתם המכוננת של Maccoby ו-Jacklin ב-1974.[1][2] בשנים האחרונות יש מחקרים רבים יותר בחקר הבדלים מגדריים בתפקודים נוירו-פסיכולוגיים, אפידמיולוגיה ומורפולוגיה של המוח. לנושא יש השפעה אפשרית גם ביחס להבחנה וטיפול במצבים פתולוגיים כמו הפרעות פסיכיאטריות כמו סכיזופרניה, דיכאון או בנושאים אחרים כמו מחלת אלצהיימר, לעיתים יש חוסר הסכמה בין החוקרים. כמו כן למרות קיומם של הבדלים בין המינים, לפחות בחלק מהתחומים כמו ראיה מרחבית או כישורי שפה, גודלי ההשפעה של המגדר היו בדרך כלל קטנים, מה שמרמז על ההנחה שהחפיפה בהתפלגות ציוני הזכרים והנקבות גדולה בהרבה מההבדל ביניהם.[3]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים מוקדמים בנושא זה כינו את התחום הבדלים בין המינים (sex) ועם השנים החוקרים שינו את המונחים להבדלים בין מגדרים. הדבר מייצג שינוי פרדימגה מהסתכלות על הבדלים בקטגוריות רק בגלל תכונות ביולוגיות (למשל, הבדלי מין) לדיכוטומיה שמקיפה גם היבטים פסיכולוגיים וקטגוריות חברתיות (הבדלי מגדר).[1]
מחקרים לא מצאו הבדלים עקביים בין המגדרים במנת משכל.[1] כמו כן קיימת הדגשה במחקר לתחומים שבהם נמצאו הבדלים בין גברים לנשים ביכולות קוגינטיביות.[1] כמו כן חוקרים מסייגים לגבי המחקר בתחום, כי לגברים ונשים בדרך כלל יש חפיפה גדולה בהקשר של מאפיינים קוגניטיביים מסוימים. השונות בתוך המגדר עצמו, גדולה בהרבה לעומת השונות הממוצעת בין המינים. לכן כשהיו שואלים את סמואל ג'ונסון מי יותר אינטליגנטי, גבר או אישה, תשובתו הייתה "איזה גבר, איזו אישה?".[1]
הבדלים בזיכרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
זיכרון לטווח קצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרים שונים ערכו מחקרים כדי לקבוע את ההבדלים בין זכרים ונקבות ואת היכולות שלהם בתוך הזיכרון לטווח הקצר שלהם. לדוגמה, מחקר שנערך בשנת 2003 על ידי Lowe, Mayfield, ו-Reynolds בחן את ההבדלים בין המינים בין ילדים ובני נוער במדדים שונים של זיכרון לטווח קצר. מחקר זה כלל 1,279 ילדים ובני נוער, 637 זכרים ו-642 נקבות, בין הגילאים 5 עד 19. מבין 14 מבחני משנה לזיכרון, הם גילו הבדלים מהותיים רק בשני מבחנים.[4] הם גילו שבנות קיבלו ציון גבוה יותר בשני מבחני משנה מילוליים: תזכורת סלקטיבית מילולית והזכרת אובייקט, וגברים קיבלו ציון גבוה יותר בזיכרון מיקומי ו - מבחני משנה חזותיים מופשטים, משימות הזיכרון המרחביות העיקריות.
יש חוקרים הטוענים כי היתרון הגברי ביכולות המרחביות יכול להיות מוסבר על ידי הבדל בין המינים בזיכרון העבודה החזותי-מרחבי. מטה-אנליזה משנת 2016 כימתה את גודל ההבדלים בין המינים בזיכרון העבודה החזותי-מרחבי. התוצאות הראו יתרון גברי קטן אך משמעותי של כ-15%, מלבד זיכרון למיקום, שם היה יתרון נשי. גיל המשתתפים היה משמעותי, והבדלים בין המינים בזיכרון העבודה החזותי-מרחבי הופיעו לראשונה בקבוצת הגיל 13-17.[5]
בשני מחקרים שונים מצאו חוקרים שנשים הן בעלות ביצועים גבוהים יותר במשימות מילוליות וגברים מבצעים ביצועים גבוהים יותר במשימות מרחביות (Voyer, Voyer, & Saint-Aubin, 2016). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם מחקרים על אינטליגנציה ביחס לדפוסים, נקבות בביצועים גבוהים יותר במשימות מילוליות מסוימות וזכרים בביצועים גבוהים יותר במשימות מרחביות מסוימות (Voyer, Voyer, & Saint-Aubin, 2016). אותן תוצאות נמצאו גם בין תרבותיות.
הבדלים בין המינים בזיכרון המילולי לטווח קצר נמצאו ללא קשר לגיל אפילו בקרב מבוגרים, למשל סקירה שפורסמה בכתב העת Neuropsychologia שהעריכה מחקרים מ-1990 עד 2013 מצאה זיכרון מילולי נשי גדול יותר מגילאי 11–89.
זיכרון עבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדרך כלל אין הבדלים בין המינים בהקשר של זיכרון עבודה, פרט לאלה הכוללים מידע מרחבי כגון מרחב ואובייקט. מחקר משנת 2004 שפורסם בכתב העת של Applied Cognitive Psychology מצא ביצועים גבוהים משמעותית של גברים בארבעה זכרונות עבודה חזותיים-מרחביים. מחקר נוסף משנת 2010 שפורסם בכתב העת Brain and Cognition מצא יתרון גברי בזיכרון עבודה מרחבי ואובייקט במבחן n-back אך לא עבור זיכרון עבודה מילולי. באופן דומה מחקר אחר שפורסם בכתב העת Human Brain Mapping לא מצא הבדלים בין המינים במשימת זיכרון עבודה מילולי n-back בקרב מבוגרים בגילאי 18-58 שנים.
כמו כן, לא היו הבדלים בין המינים בזיכרון העבודה המילולי בקרב מחקר על סטודנטים באוניברסיטה שפורסם בכתב העת Journal of Dental and Medical Sciences. עם זאת, הם עדיין מצאו זיכרון עבודה מרחבי גברי גדול יותר במחקרים שפורסמו בכתבי העת Brain Cognition and Intelligence. כמו כן, למרות שהם לא מצאו הבדלים בין המינים בזיכרון העבודה המילולי, חוקרים מצאו פעילות מוחית נמוכה יותר בקליפת המוח הקדם-מצחית של נקבות, מה שהצביע על יעילות עצבית גדולה יותר ופחות מאמץ לאותם ביצועים.
חוקרים מצביעים על כך שלנקבות יש זיכרון עבודה גדול יותר במשימות המסתמכות רק על הקורטקס הפרה-פרונטלי. עם זאת, במחקר אחר על זיכרון עבודה, שבו המטרה הייתה לזהות הבדלים בין המינים תחת עומסים גבוהים של זיכרון עבודה, זכרים השיגו ביצועים טובים יותר מהנקבות תחת עומסים גבוהים של זיכרון עבודה. מחברי המחקר קובעים: "התוצאות הצביעו על השפעות מין בעומסים גבוהים בין משימות ובתוך כל משימה, כך שלגברים היה דיוק גבוה יותר, אפילו בקרב קבוצות שהותאמו לביצועים בעומסים נמוכים יותר". סקירה ומחקר משנת 2006 על זיכרון עבודה שפורסמו בכתב העת European Journal of Cognitive Psychology לא מצאו גם הבדלים בין המינים בתהליכי זיכרון העבודה, למעט במשימה כפולה, שבה הנקבות היו בעלות ביצועים טובים יותר. כמו כן, לא נמצאו הבדלים בין המינים במשימת זיכרון עבודה פופולרית המכונה n-back בקרב מספר רב של מחקרים.
זיכרון לטווח ארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים מצאו כי לנשים יכולת גדולה יותר בזיכרון אפיזודי הכוללת משימות מילוליות או גם מילוליות וגם חזותיות-מרחביות, ויכולת גברית גבוהה יותר הכוללת רק זיכרון אפיזודי חזותי-מרחבי מורכב. לדוגמה, מחקר שפורסם בכתב העת Neuropsychology מצא שנשים מבצעות ברמה גבוהה יותר ברוב המטלות האפיזודיות המילוליות ובמשימות המערבות חלק או מעט זיכרון אפיזודי חזותי-מרחבי.
מחקר אחר שפורסם בשנה שלאחר מכן מצא שנשים מתפקדות ברמה גבוהה יותר בזיכרון אפיזודי מילולי ולא מילולי (ויזואלי לא מרחבי), אך גברים ביצעו ברמה גבוהה יותר בזיכרון אפיזודי חזותי-מרחבי מורכב. סקירה שפורסמה בכתב העת Current Directions in Psychological Science על ידי החוקרת אגנטה הרליץ מסיקה גם כי יכולת גבוהה יותר אצל נשים במשימות זיכרון אפיזודיות הדורשות זיכרון אפיזודי מילולי וחזותי מרחבי ובמשימות זיהוי פנים, בעוד שלגברים יש יכולות גבוהות יותר לזיכרון אפיזודי, שבהם נדרשות מיומנויות חזותיות-מרחביות בעלות מורכבות גבוהה.
הבדלים בין המינים ביכולות מילולית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקרים רבים ביססו הבדלים בין המינים ביכולות המילוליות. באופן ממוצע לנשים יש ביצועים גבוהים יותר במספר משימות מילוליות. באופן בולט ביותר לנשים רמת ביצועים גבוהה יותר בהפקת דיבור שמגיעה לסטייה של 0.33 וגם לביצועים גבוהים יותר בכתיבה. מחקרים מצאו גם ביצועים נשיים טובים יותר בעיבוד פונולוגי, זיהוי רצפים אלפביתיים ומשימות שטף מילים.
מחקרים מצאו גם שנשים עולות על גברים בלמידה מילולית במיוחד במבחנים כמו Rey Auditory Verbal Learning Test ו-Worbal Paired Associates כמו כן, נמצא כי ההורמון אסטרוגן מגביר את יכולת ייצור הדיבור ועיבוד פונולוגי אצל נשים, דבר שיכול להיות קשור ליתרונות שלהן בתחומים אלו.
ביצועים נשיים טובים יותר נמצאו גם בשטף מילולי הכוללים יתרון טריוויאלי בהבנת הנקרא בעוד ביצועים גבוהים משמעותית בהפקת דיבור וכתיבת חיבורים. זה בא לידי ביטוי בציוני נשים בינלאומיים גבוהים יותר בקריאה ובציונים גבוהים יותר של נשים בכיתה י"ב במיומנויות קריאה, כתיבה ולימוד לאומיות החוקרים ג'וזף מ. אנדריאנו ולארי קייהיל מצאו גם שהיתרון המילולי הנשי משתרע על משימות רבות, כולל מבחנים של יכולות מרחביות ואוטוביוגרפיות.
הבדלים בין המינים ביכולות מרחביות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבדלים בין המינים ביכולות המרחביות מבוססים באופן נרחב בספרות המחקרית. לזכרים יש בממוצע רמת ביצועים גבוהה בהרבה בשלוש משימות מרחביות עיקריות הכוללות הדמיה מרחבית, תפיסה מרחבית וסיבוב מנטלי. הדמיה מרחבית מעלה את ההבדל הקטן ביותר עם סטייה של 0.13, תפיסה סטייה של 0.44 וסיבוב מנטלי הוא בעל ההבדל הגדול ביותר עם סטייה של 0.73 בין המינים.
מטה-אנליזה נוספת משנת 2013 שפורסמה בכתב העת Educational Review מצאה רוטציה נפשית גדולה יותר של גברים בסטייה של 0.57 שרק הלכה וגדלה ככל שנוספו מגבלות זמן. יתרונות גבריים אלו באים לידי ביטוי במטלות מתמטיקה ומכניות, למשל ביצועים גבוהים משמעותית של גברים במבחנים של גאומטריה, מדידה, הסתברות, סטטיסטיקה ובעיקר חשיבה מכנית. (אנ')
הבדלים בקוגניציה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספרות עדכנית מעידה כי לנשים יש בממוצע רמה גבוהה יותר של קוגניציה חברתית. סקירה משנת 2012 מצאה שנשים טובות יותר בזיהוי הבעות פנים, עיבוד הבעות ורגשות באופן כללי. גברים היו טובים יותר רק בזיהוי התנהגות ספציפית הכוללת כעס, תוקפנות ורמזים מאיימים. לפי דעת החוקרים הדבר עשוי לשקף נטיות תגובה התנהגותיות שונות בין גברים לנשים וכן השפעות אבולוציוניות.[6] מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת Neuropsychology עם מדגם של 3,500 אנשים מגילאי 8–21, מצא שנשים היו טובות יותר בזיכרון הפנים ובכל מבחני הקוגניציה החברתית.
הבדלים ביכולות מתמטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יכולות כמותיות או מתמטיות תוארו כ"מסננים קריטים" המשאפשרים רק לחלק מהאנשים להגיע למקוצועות מסוימים. כתוצאה מכך, הבדלים בין המגדרים ביכולות אלה נדועו ביכוח סוער. מחקרים מוקדמים מראשית שנות ה-80 בעיקר אישרו סטריאוטיפ לפיו שנשים פחות מוצלחות מגברים במבחנים מתמטיים. עם זאת, המחקר לא הצליח לראות יכולת מתמטית כמושג הטרוגני, ובכך מטשטש את השונות בציונים במבחני משנה שונים המודדים חשיבה מתמטית. מחקר המתחשב בקטגוריות המתמטיות המגוונות, הוכיח הבדלים במבחנים בודדים. לדוגמה, מחקר של סטונס, בקמן וסטפן (1982) דיווח שנקבות קיבלו ציון גבוה יותר מגברים במבחנים של חשיבה מתמטית ומשפטים מתמטיים. זכרים, לעומת זאת, הציגו ביצועים טובים יותר מנקבות בגאומטריה, במדידה ובסטטיסטיקה. עם זאת, המנבא הטוב ביותר לציונים במבחנים במתמטיקה הוא מספר קורסי מתמטיקה שאדם למד (Jones, 1984). מחקר שהתאים נתונים כדי לקחת בחשבון את מספר הקורסים הקודמים במתמטיקה דיווח על ירידה משמעותית בהבדלים בין המינים (Meece, Eccles-Parsons, Kaclaza, Goff & Futterman, 1982).[1]
הבדלים בהערכה עצמית ביחס לכישורים קוגניטיביים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקר משנת 2003 שבדק הבדלים בין גברים ונשים ביחס ליכולת מילולית וראיה מרחבית מצא הבדלים קטנים בין גברים לנשים בהתאם לספרות (עדיפות קטנה לגברים בראיה מרחבית ועדיפות קטנה לנשים ביכולת מילולית). המחקר בדק גם הבדלים בדירוג עצמי ביחס ליכולות אלה. בממוצע גברים דירגו את היכולות המרחביות שלהם כגבוהות משמעותית מאלה של נשים. בעוד שנשים לא דירגו את היכולות המילוליות שלהן כעדיפות על אלו של גברים. בהקשר זה מציינים החוקרים רלוונטיות של גורמים חברתיים-תרבותיים, גורמים חינוכיים והכשרה על התחושות של הבדלים בין המינים.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Maclntyre T (1997). "Gender differences in cognition: A minefield of research issues". The Irish Journal of Psychology. 18 (4): 386–396. doi:10.1080/03033910.1997.1010558158.
- ^ Maccoby. E. E. & Jacklin. C. N. (1974). The psychology of sex differences. Stanford: Stanford University Press.
- ^ 1 2 Weiss EM, Kemmler G, Deisenhammer EA, Fleischhacker WW, Delazer M (2003). "Sex differences in cognitive functions". Personality and Individual Differences. 35 (4): 863–875.
- ^ Lowe PA, Mayfield JW, Reynolds CR. Gender differences in memory test performance among children and adolescents. Arch Clin Neuropsychol. 2003 Dec;18(8):865-78. PMID 14609581.
- ^ Voyer D, Voyer SD, Saint-Aubin J. Sex differences in visual-spatial working memory: A meta-analysis. Psychon Bull Rev. 2017 Apr;24(2):307-334. doi: 10.3758/s13423-016-1085-7. PMID 27357955.
- ^ Kret ME, De Gelder B (June 2012). "A review on sex differences in processing emotional signals". Neuropsychologia. 50 (7): 1211–21. doi:10.1016/j.neuropsychologia.2011.12.022. PMID 22245006. S2CID 11695245.