הבהלה לזהב (קלונדייק)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כמה מהמסלולים אל הקלונדייק

בהלת הזהב בקלונדייק הייתה נהירה המונית בשנים 18971899 אל מפגש הנהרות קלונדייק ביוקון שבקנדה, בעקבות גילוי זהב במקום בשנת 1896.

גילוי הזהב בקלונדייק באוגוסט 1896 התפרסם בעיתונים במקומות מרכזיים באמריקה והיה לנושא שיחה חם. הדבר הוביל לכך בשלוש השנים הבאות ניסו להגיע אל המקום כ-100,000 מהגרים מהדרום, במספר מסלולים שונים, שכללו חציית הרים ונהרות ולעתים לקחו מספר שנים. הנהירה הייתה במיוחד אל דוסון סיטי, שאוכלוסייתה גדלה בשנים אלה מפחות מ-1,000 תושבים לכמה עשרות אלפים. בהתאם להוראות של המשטר הקנדי, על כל מהגר חלה החובה להביא אספקת מזון של שנה לפחות, בערך טון אספקה, כדי שלא להגיע למצב של רעב המוני, מה שעיכב רבים מהמהגרים וגרם להם להפסיד בתחרות לכריית הזהב.

גם אלו שהגיעו אל המקום נתקלו בקשיים רבים, ביניהם מציאת מקום לכרייה; האדמה הקפואה שהקשתה על החפירה; התפלגות לא שווה של הזהב; מחסור במזון וציוד הכרחיים; ותחרותיות והתעסקות עם המקומיים ומהגרים אחרים. הנהירה ההמונית והתחרות בדרך למציאת הזהב גם גרמה למחלוקות רבות, הן בין המהגרים לבין עצמם, והן בין המקומיים למהגרים. היא אף הובילה להעתקתם של אנשים מדרכים בהן עברו מהגרים רבים אל מקומות סמוך לאינדיאנים, דבר שהוביל למותם של רבים.

הבהלה השפיעה רבות על הכלכלה באזור. רבים מבתי העסקים, כמו מלונות ובתי הארחה, שגשגו. השפעה ניכרת נוספת של הבהלה הייתה על שוק העץ, שהיה ציר מסחר מרכזי באותה התקופה. בנוסף, לא כל הנוהרים התעסקו בכרייה - רבים גם החלו לסחור באדמות עצמן, ולתת לאחרים לעשות את העבודה בשבילם.

בפועל, מעטים בלבד התעשרו כתוצאה מהבהלה. מתוך כ-100,000 מהגרים, רק כ-20,000 החלו לכרות זהב בפועל, ומתוכם רק כמה מאות מצאו זהב בכמות מספקת להצדיק את המסע. האירועים הגיעו לקיצם בשנת 1899, לאחר שהגיעו ידיעות על גילוי זהב במערב אלסקה. הדבר הוביל לנפילה דרסטית בכמות התושבים באזור. עם זאת, כריית הזהב נמשכה עד 1903; לאחר מכן, היא פסקה וחזרה לסירוגין. בהמשך הובא לאזור ציוד כריה מתקדם על ידי חברות גדולות ובמשך כמה עשרות שנים הופעלו שם מחפרי ענק. גם כיום (2017) עדיין כורים זהב רב באופן מסחרי ביוקון ואזור דוסון סיטי מהווה גם אתר תיירות.

השפעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאירועי בהלת הזהב בקלונדייק הייתה משמעות תרבותית ניכרת באמריקה הצפונית. האירועים תועדו בשירים, סיפורים, ספרים ותמונות. יום גילוי הזהב נחגג ביוקון עד ימים אלו. עלילת הסרט "הבהלה לזהב" של צ'רלי צ'אפלין מתרחשת על רקע בהלת קלונדייק; מיני-סדרה "קלונדייק" המתארת את מסעו וחייו של המהגר ביל הסקל בקלונדייק בתקופת הבהלה לזהב.

בין המהגרים היה גם ג'ק לונדון, מגדולי סופרי ההרפתקאות האמריקאים ומגדולי מתארי אלסקה. על רקע חוויותיו באלסקה כתב את ספריו הפופולריים ביותר, ביניהם פנג הלבן, קול קדומים, אודיסיאה בצפון, "הבהלה לזהב" ו"הרפתקאות סמוק בליו".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבהלה לזהב בוויקישיתוף