הבונה החופשי
העיתון הבונה החופשי הוא ביטאונה של הלשכה הגדולה של הבונים החופשים במדינת ישראל. בביטאון מאמרים הקשורים למסדר, דבר הנשיא, תמונות מאירועים ועדכונים מהלשכות במסדר. בעיתון מאמרים בשפות שונות (בעיקר בעברית, באנגלית, בספרדית ובערבית).
הגיליון הראשון הופיע בינואר 1933, תוצר של עבודתם של האחים למסדר חיים הררי ורפאל אבולעפיה (כמוציא לאור) ומאז הוא הופיע ברציפות במשך 5 שנים. בשנים 1938–1948 הייתה הופעתו בלתי סדירה, עקב קשיים כספיים והמצב הפוליטי המעורער. כך עד לאיחוד הלשכות של הבונים החופשים בישראל, בשנת 1953 ובחסותה של הלשכה הגדולה של סקוטלנד, מאז החל לצאת באופן סדיר, עד היום.
היסטורית הבונים החופשיים היהודים הראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקרה הראשון של קבלת יהודי לבונים החופשיים אירע בשנת 1732 בלונדון. השם של הבונה החופשי היהודי הראשון שמוזכר באותה תקופה הוא Edmon Rose.
יש מספר עדויות על כך שגם בגרמניה בשנת 1762 נתקבלו יהודים לסניפי הבונים החופשים. חברות בבונים החופשיים הקנתה היכרות וקשרים עם חוגים שלא היו פתוחים בפני היהודים, שכן היהודים באנגליה חיו בשולי החברה האנגלית. היו מספר לשכות של יהודים גם בהולנד ובצרפת.
עדויות ראשונות לקיומם של בונים חופשיים בארץ קיימות משנת 1868. הלשכה הלאומית הגדולה בישראל הוקמה בשנת 1933. כיום יש במדינת ישראל לשכה מרכזית של הבונים החופשים שהוקמה ב-1953. גוף זה מאחד תחתיו את כל לשכות הבונים החופשים במדינת ישראל. יש כיום כשש לשכות סדירות במדינת ישראל: לשכות באזור הצפון, לשכות בחיפה, לשכות בגליל, בדרום, באזור השרון ובאזור המרכז.[1]
עורכי הביטאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין עורכי הביטאון במהלך השנים היו:
- חיים הררי- 1933 -
- יצחק ילין (?)
- יצחק פתאי
- אליעזר דובינסקי
- שלמה זרנקין
- משה שהם (שטיינפלד)
- צבי לוין: 1960–1977 וגם 1987.
- בן ציון חיים איילון: 1978–1979.
- יהושע הדרי: 1983–1989.
- ליאון זלדיס: 1992–2001 וגם 2005–2007.
- שמואל נבו: 2002.
- שלמה ספיר: 2003–2004.
- שוקה כהנא ומוטי צבירן: 2008–2009.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הבונה החופשי, בקטלוג המאוחד לכתבי-עת (ULS)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יעקב כ"ץ, הפולמוס הראשון על קבלת יהודים בקרב הבונים החופשיים, החברה ההיסטורית הישראלית, 1965, עמ' 171-205