החברה ההיסטורית הישראלית
מדינה | ישראל |
---|---|
מטה הארגון | ירושלים |
יושב ראש | שמואל פיינר |
מזכיר כללי | צאלה רובל |
תקופת הפעילות | 1924–הווה (כ־100 שנה) |
www | |
קואורדינטות | 31°45′19″N 35°13′29″E / 31.75525°N 35.224592°E |
החברה ההיסטורית ישראלית היא עמותה ישראלית, המאגדת תחתיה חוקרים במגוון תחומי המחקר ההיסטורי, מחקר העולם העתיק ועד להיסטוריה עולמית עכשווית. עיקר תקציב העמותה מגיע ממשרד המדע, התרבות והספורט ומדמי חבר.[1]
פעילות עיקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]משימתה הראשונה של החברה היא לשרת את קהילת ההיסטוריונים באקדמיה. בנוסף, החברה ההיסטורית היא ארגון המהווה נקודת מפגש והחלפת דעות עבור חוקרים, סטודנטים, תלמידים, מורים ובעלי עניין בחקר העבר מהקהל הרחב. החברה שואפת לקשר בין העבר להווה ולעתיד, ולהעמיק את המסר שחקר העבר רלוונטי תמיד.
החברה שואפת לקדם ידע היסטורי בקרב הדורות הצעירים כמו גם לקדם קשרים בין האקדמיה לבין מורים להיסטוריה בבתי ספר תיכוניים וגופי חינוך אחרים.
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה מוציאה לאור את כתבי העת "ציון" ו"היסטוריה", המפרסמים מחקרים של ישראלים בשפה העברית. החברה מעניקה מדי שנה פרסים לספר ולמאמר מצטיינים בעברית (פרסי "עם ועולם").
החברה שותפה גם בהפצת כתב העת "זמנים" ביחד עם האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת תל אביב ומעניקה חסות לכתב העת "היה היה" בו מתפרסמות עבודות של סטודנטים בחוגים ההיסטוריים השונים.
סדרת הספרים "בלשון עבר"
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה, פרי יוזמתה של החברה, נועדה להביא לקוראים בישראל ממיטב הספרים בהיסטוריה עולמית, שנכתבו בידי היסטוריונים ישראלים בשפה העברית, ושפורסמו תחילה בשפות זרות. עורכי הסדרה בוחרים מחקרים חשובים, שראו אור בחו"ל בהוצאות אקדמיות מובילות. המהדורה העברית מותאמת לקורא הישראלי ומעניקה לו הזדמנות לערוך היכרות עם פירותיו של המחקר העדכני בסוגיות מרכזיות בתולדות העמים ברמה אקדמית גבוהה ובסגנון רהוט ונהיר בשפה העברית.
בין הספרים שיצאו בסדרה: רון רובין, מכללה מאחורי גדר תיל: חינוך מחדש של שבויי המלחמה הגרמנים, 2020; עמי איילון, מהפכת הדפוס הערבי, 2018; אסתר כהן, רישומים של כאב: דת, משפט ורפואה בימי הביניים המאוחרים, 2019
הרצאות במת ירושלים להיסטוריה על שם מנחם שטרן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1993 יסדה החברה ההיסטורית הישראלית לזכרו פרופסור מנחם שטרן את במת ירושלים להיסטוריה, במסגרתה מוזמן מדי שנה היסטוריון מן השורה הראשונה במחקר בעולם לסדרה בת שלוש הרצאות, פרי מחקר חדש שטרם ראה אור. בגלל אופייה המיוחד של במת שטרן הדוברים שמגיעים מדגישים בהרצאותיהם הקשר יהודי או ארץ ישראלי הייחודי בתחום מחקרם. ההרצאות מתקיימות בשפה האנגלית ומיועדות לציבור ההיסטוריונים בארץ, לחוקרים מדיסציפלינות שונות, לסטודנטים, למורים ולקהל הרחב. במהלך ביקורו מקיים האורח פגישות עם תלמידי מחקר מכל האוניברסיטאות בישראל. הנוסח הסופי של ההרצאות רואה אור כספר באנגלית ובעברית. בסדרת הספרים של במת שטרן יצאו (בעברית) בשנים האחרונות: ריצ'רד אוונס, עבר אחר: היסטוריה מנוגדת-עובדות, 2020; גלן באוארסוק, אימפריות מתנגשות בשלהי העת העתיקה, 2019; היינץ שילינג, אירופה אחרי הרפורמציה: דינמיקה של תמורות, 2018.
כנס שנתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנס השנתי של החברה מופק ומאורגן על ידיה והוא משותף לכל האוניברסיטאות וגופי המחקר בישראל. משתתפים בו בכל שנה למעלה ממאה היסטוריונים. הכנס השנתי מתארח כל שנה באוניברסיטה אחרת, כחלק מחזונה של החברה ההיסטורית להיות גוף על-אוניברסיטאי המאגד תחתיו את כל חוקרי העבר בישראל. את הכנס מארגנת וועדה אקדמית והוא עוסק בנושאים בעלי חשיבות היסטורית מחקרית ואקטואלית. בכל כנס מרצים בין שישה-עשר לעשרים דוברים, חלקם בראשית דרכם האקדמית וחלקם בכירים. הכנס פתוח לקהל הרחב ומאפשר שיח רחב חוצה תקופות ומקומות.
סדנאות חוקרים צעירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה מקיימת מגוון רחב של סדנאות לחוקרים צעירים אשר מלוות על ידי טובי החוקרים בישראל. מטרתן לחזק את הקשרים בין החוקרים בתחומים השונים ואת שיתוף הפעולה ביניהם. הסדנאות הן מפגשים ייחודיים המאפשרים לחוקרים בראשית דרכם האקדמית להציג את מחקריהם במרחב אקדמי הפתוח לחוקרים מכלל האוניברסיטאות ומכוני המחקר בארץ.
בין הנושאים בהם עסקו סדנאות: חידושים במחקר על תקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, הנאורות ומתנגדיה, חקר החברה החרדית בישראל, נשים, פעילות אזרחית ושינוי חברתי: בין הצפון לדרום הגלובלי, סדנת העת העתיקה לחוקרים צעירים, וסדנת ימי הביניים עכשיו.
פרסי תלמידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה ההיסטורית הישראלית מחלקת מדי שנה פרסים לתלמידים שכתבו עבודות מצטיינות בתחומי ההיסטוריה. עבודות הגמר, ברמה של חמש יחידות לימוד, נשפטות על ידי ועדה אקדמית על פי אמות המידה המחמירות ביותר. בשנים האחרונות זכו בפרסים עבודות שתרמו תרומה של ממש למחקר ההיסטורי והפגינו רמה גבוהה של כתיבה וידע. התלמידים המצטיינים מציגים את מחקריהם בפורום בינלאומי.
ייצוג מדינת ישראל בגופי מחקר היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה מייצגת את מדינת ישראל בארגונים בינלאומיים המובילים את תחום המחקר ההיסטורי ומביאה את קולם של החוקרים הישראלים בשדה המחקר ההיסטורי בעולם.
החברה לוקחת חלק בפעילות ארגון Eustory, המאגד ארגונים היסטוריים לא ממשלתיים באיחוד האירופי. הזוכים בתחרות פרסי התלמידים השנתית של החברה ההיסטורית יכולים להגיש את מועמדותם לכנסים של Eustory.
החברה גם מיוצגת באיגוד העולמי של החברות ההיסטוריות הלאומיות (אנ') ונוטלת חלק פעיל בכנסים הבינלאומיים של איגוד זה. החברה אחראית על הקשר בין הארגון לבין חוקרים בישראל ומבטיחה את מקומם של חוקרים ישראלים בתוך השיח האקדמי ההיסטורי העולמי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החברה ההיסטורית הישראלית נוסדה בשנת 1924, בשם "החברה הארצישראלית להיסטוריה ולאתנוגרפיה". בשנת 1950 הוחלף השם לחברה ההיסטורית הישראלית. בין מייסדי הארגון היו הפרופ' בן-ציון דינור והפרופ' יצחק בער. לשורותיה הצטרפו גם היסטוריונים רבים שתחומי מחקרם אינו רק תולדות היהודים והם מיוצגים היום בהנהלת החברה.
נכון ל-2021 עומד בראש הארגון הפרופ' שמואל פיינר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב ברנאי, בתקופה שנעשית היסטוריה, החברה ההיסטורית הישראלית (2024-1924), אדרא הוצאה לאור, 2024
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של החברה ההיסטורית הישראלית
- החברה ההיסטורית הישראלית, ברשת החברתית פייסבוק
- החברה ההיסטורית הישראלית, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- החברה ההיסטורית הישראלית, סרטונים בערוץ היוטיוב
- החברה ההיסטורית הישראלית, דף שער בספרייה הלאומית
- החברה ההיסטורית הישראלית, באתר "גיידסטאר ישראל"